בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו חייב את שופרסל לשלם 500 שקל לצרכנית שביקשה להחזיר מכלי משקה בסניף עזריאלי בתל אביב, לאחר שקיבל את גרסתה כי מכונת ההחזרה לא פעלה כראוי וכי המכלים לא התקבלו בדרך אחרת. נוסף לפיצוי נפסקו לה 200 שקל הוצאות. הרשמת הלנה ברונוביץ' ליטוין קבעה כי העדות על האירוע הייתה מהימנה ונתמכה בתמונה שצולמה באותו יום.
התביעה הוגשה בעקבות אירוע מ-2 בספטמבר 2025. הצרכנית טענה כי הגיעה לסניף כדי להחזיר בקבוקים ולקבל את דמי הפיקדון. לדבריה, כשהגיעה למכונת האיסוף התברר כי היא אינה עובדת, והיא הציגה לבית המשפט צילום של המכונה מאותו היום. לאחר שפנתה לעובדי הסניף הגיע האחראי למכונה ולשיטתו תיקן אותה, אולם לטענתה גם אז המכונה קיבלה "לא יותר מ-5-10 בקבוקים ולא יותר".
לפי גרסת התובעת, לאחר מכן חזרה לסניף וביקשה שהמכלים יתקבלו ידנית, אך האחראי נמנע ממתן מענה מספק והורה לעובדים שלא לקבל ממנה את הבקבוקים. היא גם הלינה על יחסו של מנהל הסניף וטענה כי לא היה זה המפגש הראשון שלה עמו סביב החזרת מכלים. התביעה התבססה על חוק הפיקדון על מכלי משקה, שלפיו בית עסק שמוכר מכל משקה מלא מחויב, בכפוף לחריגים שבחוק, לקבל מכל ריק מסומן ולשלם לצרכן את דמי הפיקדון.
שופרסל ביקשה לדחות את התביעה. לפי פסק הדין, החברה הסבירה שהיא "מקפידה לקיים את הוראות הדין ולקבל מדי יום אלפי בקבוקי משקה למחזור בסניפיה". עוד טענה כי לפי המידע שבידה התקבלו באותו יום במכונה כמויות גדולות של בקבוקים, וכי התובעת לא הציגה ראיה שמוכיחה שהסניף סירב לקבל ממנה את המכלים או שהיה כשל מתמשך במכונה.
בית המשפט בחן את החובה שבסעיף 6 לחוק הפיקדון. החוק קובע שבית עסק שמוכר מכלי משקה מלאים חייב לקבל מכלים ריקים מסומנים ולשלם את דמי הפיקדון, למעט חריגים שנקבעו בחוק. בין החריגים נמצאים, בין היתר, בית עסק ששטחו קטן מ-28 מ"ר כאשר המכל לא נרכש בו, וכן מגבלות מסוימות ביחס לסוג ולכמות המכלים.
הרשמת קבעה כי ביחס לאירוע הספציפי הנטל הורם. בפסק הדין נכתב: "אני מקבלת את עדותה של התובעת בנוגע למה שאירע באותו היום בסניף עזריאלי של הנתבעת, לרבות התנהגותו של האחראי כלפיה". היא ציינה כי העדות נתמכה בצילום ממכשיר הטלפון הנייד של התובעת, שצולם באותו היום, וכי מנהל הסניף שהיה מעורב באירוע לא הובא להעיד מטעם החברה.
בפסק הדין נסקרה גם תכליתו הציבורית של חוק הפיקדון. בית המשפט הפנה לפסיקה שלפיה מנגנון הפיקדון אינו עוסק רק בסכום הכספי שמוחזר לצרכן, אלא נועד לעודד איסוף ומיחזור של מכלי משקה, לצמצם פסולת ולהטמיע הרגלי מחזור. בהתאם לכך, סעיף 22 לחוק מאפשר לפסוק לצרכן פיצוי שאינו תלוי בהוכחת נזק כאשר בית עסק מסרב לקבל מכלים בניגוד לחובה.
החוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת בקביעת הפיצוי, ובין השיקולים שניתן להביא בחשבון נמנים אכיפת החוק והרתעה, חומרת ההפרה, היקפה ונסיבותיה וכן היכולת הכלכלית של בית העסק. הרשמת בחנה גם פסקי דין קודמים שבהם נפסקו סכומים בגין סירוב לקבל מכלים, אך הדגישה כי גובה הפיצוי נקבע לפי נסיבות כל מקרה.
במקרה הנוכחי קבע בית המשפט כי מדובר באירוע חד פעמי, ומצא שהפיצוי הראוי הוא 500 שקל. לשופרסל נוספו 200 שקל הוצאות משפט. בכך התקבלה התביעה בחלקה, בסכום נמוך מהפיצוי האפשרי המרבי שנזכר בחוק, אך תוך קביעה עובדתית לטובת הצרכנית ביחס להתנהלות בסניף באותו יום.
ת"ק 69206-09-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.