בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על נאשם שהורשע בהחזקת כמויות משמעותיות של סמים שלא לצריכה עצמית ובסחר בקוקאין עם סוכן משטרתי. העונש חורג באופן ניכר לקולא ממתחם הענישה שעליו הסכימו הצדדים, שלוש עד שש שנות מאסר, לאחר שבית המשפט אימץ את עמדתם המשותפת שלפיה הליך שיקום ממושך מצדיק חריגה. עם זאת, השופט אלון גביזון דחה את בקשת ההגנה להסתפק בשל"צ.
באישום הראשון הורשע הנאשם בכך שבמאי 2024 החזיק בחדר שינה בדירה באילת 130 גרם קוקאין, קילוגרם חשיש ו-4.6385 גרם של M-METHYLMETHCATHINONE, שלא לצריכתו העצמית. באישום נוסף, שצורף מתיק שהתנהל בבית משפט השלום באילת, הורשע בסחר בצוותא בקוקאין: לפי כתב האישום, סוכן סמוי ביקש לרכוש חמישה גרם קוקאין, והנאשם מסר לו 4.7 גרם תמורת 2,300 שקל.
שני הצדדים הסכימו כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לשני כתבי האישום, בין שלוש לשש שנות מאסר. הם גם הסכימו עקרונית שיש לחרוג מהמתחם בשל השיקום, אך נחלקו בשאלה עד כמה. המאשימה ביקשה תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי וקנס. ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בצו מבחן וב-180 שעות של"צ.
תסקירי שירות המבחן תיארו תהליך טיפולי ארוך. הנאשם השתלב בספטמבר 2024 בקהילה טיפולית, ובהמשך עבר לדירת מעבר. בשלב מסוים שירות המבחן התרשם שהוא מתקשה להפנים גורמי סיכון ואף הפחית על דעת עצמו טיפול תרופתי, אך לאחר מכן השתלב ביחידה להתמכרויות "מרכז חוסן" באילת, בטיפול פרטני וקבוצתי ובבדיקות לגילוי שרידי סם, שנמצאו נקיות. שירות המבחן קבע כי הסיכון לחזרה לשימוש בחומרים ממכרים ולהתנהלות שולית פחת.
המאשימה הדגישה את חומרת עבירות הסמים ואת הכמויות, אך טענה שההליך הטיפולי "המשמעותי, המגוון והאינטנסיבי" מצדיק להימנע ממאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, לשיטתה, עונש של של"צ "מהווה חריגה קיצונית מידי ממתחם העונש ההולם", בעוד מאסר בעבודות שירות עדיין משתלב במסלול השיקומי. ההגנה טענה כי עבודות שירות יפגעו בפרנסתו של הנאשם ובהמשך השתתפותו בטיפול, וציינה כי הוא נעדר עבר פלילי, לקח אחריות ועבר תהליך שיקומי שנמשך חודשים רבים. הסנגור טען כי צו מבחן ממושך יהיה "חרב על צווארו" של הנאשם וימנע מעידות בהמשך הדרך.
השופט אלון גביזון קיבל את מתחם הענישה המוסכם וקבע כי הוא סביר. בהכרעתו בשאלת החריגה מהמתחם ציין כי סעיף 40ד לחוק העונשין מאפשר לחרוג לקולא כאשר נאשם השתקם או קיים סיכוי ממשי שישתקם. בית המשפט מצא כי המקרה עומד בתנאי זה, לנוכח הרצף הטיפולי וההתרשמות העדכנית של שירות המבחן.
עם זאת, בית המשפט לא אימץ במלואה את המלצת השירות. השופט קבע כי אילולא ההסכמה לחרוג מטעמי שיקום היה ממקם את העונש "ברצפת" מתחם הענישה, כלומר בשלוש שנות מאסר. מכאן, שגם לאחר שמכירים בהצלחת השיקום, יש לתת ביטוי לחומרת המעשים ולעובדה שמדובר הן בהחזקת סמים בכמות גדולה והן בעסקת קוקאין עם סוכן סמוי.
בית המשפט גם נתן משקל לכך שהנאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה חודשים, לכך שלא נפתחו נגדו תיקים חדשים בתקופת הדחיות ולכך ששירות המבחן תיאר אותו כאדם שעבר "דרך טיפולית אינטנסיבית וממושכת" ושואף לנהל אורח חיים נורמטיבי.
לבסוף נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות במטה מל"ח בעיריית אילת, צו מבחן ל-18 חודשים, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל. בית המשפט הבהיר כי אי עמידה בעבודות השירות או בצו המבחן עלולה להביא להפסקת המסלול השיקומי ולדיון מחדש בעונש.
ת"פ 61962-05-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.