בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של עצמאי שנורה בפתח ביתו וביקש להכיר בירי כפגיעה בעבודה. התובע טען כי הירי התרחש מיד לאחר שחזר מעבודת התקנת מזגן בשעות הערב והחל לפרוק את כלי העבודה מרכבו. בית הדין קבע תחילה כי התביעה הוגשה באיחור, ולמעלה מן הצורך בחן גם את הראיות וקבע כי התובע לא הוכיח שהירי אירע לאחר שסיים יום עבודה או שבאותו ערב אכן ביצע את התקנת המזגן הנטענת.
עורכי הדין שלנו
התובע נפגע מירי ב-20 ביוני 2022 בשעות הערב, בפתח ביתו. הוא הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה במכתב מ-17 באוגוסט 2023. התובע פנה באמצעות באת כוחו בבקשה לעיון מחדש, ולאחר בירור נוסף נשלח אליו ב-24 בינואר 2024 מכתב שבו נכתב כי "הדחייה בעינה עומדת". התביעה לבית הדין הוגשה ב-12 בנובמבר 2024.
המחלוקת הראשונה הייתה אם התביעה לבית הדין הוגשה בזמן. הביטוח הלאומי טען כי "המועד להגשת התביעה נספר ממועד מכתב הדחיה הראשון", ולכן התביעה הוגשה באיחור. מנגד טען התובע כי יש למנות את התקופה ממכתב הדחייה הנוסף מינואר 2024, וכי גם מצבו הרפואי לאחר הפציעה, לרבות טיפול בכדורים נגד כאבים, מנע ממנו להגיש את התביעה קודם לכן.
בית הדין, בהרכב בראשות השופטת הבכירה הדס יהלום, קבע כי המועד הקובע הוא מכתב הדחייה הראשון. נקבע שהפנייה לעיון מחדש לא עסקה באירוע תאונתי אחר או בעובדות חדשות, אלא לכל היותר במסמכים נוספים שניתן היה לצרף מלכתחילה. אף שבמכתב השני צוין שניתן להגיש תביעה לבית הדין בתוך 12 חודשים מקבלתו, בית הדין קבע כי מבחינה מהותית מדובר באותה עילת תביעה, ולכן המועד לא החל מחדש.
גם טענת התובע שמצבו הרפואי מנע ממנו לפנות בזמן נדחתה. בית הדין ציין כי לא הוגשה בקשה להארכת מועד, לא הוצגו מסמכים רפואיים התומכים בטענה כי מצבו מנע ממנו להגיש תביעה, והוא היה מיוצג לאורך התקופה. נקבע כי היה יכול לפנות לבית הדין כבר בספטמבר 2023 במקום להסתפק בבקשה נוספת לביטוח הלאומי. על כן נקבע כי די באיחור כדי לדחות את התביעה.
למרות זאת, בית הדין בחן גם את גרסת התובע לגופה. מאחר שהתובע עצמאי, נקבע כי מוטל עליו נטל מוגבר להראות שנפגע עקב ותוך כדי עיסוקו. התובע סיפר כי באותה תקופה עבד הן כנהג משאית בהובלות עפר והן כמתקין מזגנים, וכי עבודות ההתקנה בוצעו בדרך כלל אחר הצהריים או בערב. לגרסתו, ביום הירי הוזמן להתקין מזגן בבית הוריו של רואה החשבון שלו, ולאחר שסיים את העבודה חזר לביתו ונורה בזמן שפרק ציוד מהרכב.
התובע הציג התכתבות ווטסאפ עם רואה החשבון, שבה כתב בשעה 20:12 "מזגן 3200 עבודה 300". אולם בית הדין ציין שמעבר להתכתבות זו לא היה תיעוד לכך שהמזגן אכן הותקן באותו ערב. התובע טען שהגיע לבית בסביבות 21:00 וסיים את ההתקנה בסביבות 22:30 עד 22:40, אך בחקירתו הנגדית מסר גרסה נוספת שלפיה הגיע קודם לכן, בין 16:00 ל-18:00, כדי להוריד את המזגן בבית, וחזר מאוחר יותר להתקנה. בית הדין קבע כי גרסה זו עלתה לראשונה בעדות וסותרת את ההתכתבות שנערכה רק בשעה 20:12 בנוגע למחיר.
קושי נוסף נמצא במסמכי הרכישה והחשבוניות. התובע הציג חשבונית לרכישת מזגן שמועד הוצאתה 4 ביולי 2022, כשבועיים לאחר הירי ובזמן שהיה מאושפז. הוא מסר לחוקר הביטוח הלאומי כי שילם על המזגן רק באותו יום, אך בבית הדין לא ניתנה, לפי פסק הדין, תשובה מניחה את הדעת מדוע החשבונית יצאה אז. במקביל הוצגה חשבונית שהוציא התובע לרואה החשבון, המתוארכת ליום הירי, בסך 3,510 שקל. אלא שמספרי החשבוניות בפנקס לא תאמו רצף כרונולוגי. כשנשאל על כך אמר התובע: "אני פקששתי חשבונית או שתיים וחזרתי מילאתי ורואה החשבון אמר לי זו טעות". בית הדין הסיק מעדות זו שהחשבונית הנושאת את תאריך הירי לא הוצאה באותו מועד אלא מאוחר יותר.
בית הדין נתן משקל גם לכך שרואה החשבון, שהיה יכול לפי גרסת התובע לאשר את הזמנת העבודה ואת ההתקנה בבית הוריו, לא הוזמן להעיד. גם הוריו, שבביתם נטען שהמזגן הותקן, לא הובאו לעדות. מנגד, גרסת התובע באשר למקום שבו נורה קיבלה תמיכה בדוחות המשטרה: בפסק הדין צוין כי השוטרים מצאו כתמי דם רבים על המדרכה ובמדרגות המובילות לבית, וכי שכן ששימש ככונן מד"א מסר ששמע ירי ויצא מיד אל הפצוע.
אלא שהתמיכה במקום הירי לא הספיקה כדי לקשור את הפגיעה לעבודה. בסיכום הראיות קבע בית הדין: "התובע לא הוכיח כי הירי התרחש בעת שסיים יום עבודה". עוד נקבע שלא הוכח כי באותו ערב הותקן מזגן במסגרת העסק, לא הוכח מועד רכישת המזגן ולא הוכח מועד התשלום עבור ההתקנה.
התביעה נדחתה, הן בשל האיחור בהגשתה והן, למעלה מן הצורך, לאחר בחינת התשתית הראייתית. בית הדין לא עשה צו להוצאות.
מספר התיק: ב"ל 30790-11-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.