בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה הרשיע נהג בעבירת חניה על מדרכה, לאחר שקבע כי המשטח המרוצף שעליו החנה את רכבו ברחוב הירדן בעיר הוא מדרכה לכל דבר ועניין. השופט ערן זלר דחה את טענת הנהג כי מדובר במפרצון שאינו מיועד להולכי רגל, וכן את טענתו שהסתמך על הודעת ווטסאפ שקיבל מהמוקד העירוני כשנתיים קודם לכן ולפיה בשל מצוקת חניה לא נרשמים דוחות במקום. גם טענת האכיפה הבררנית נדחתה.
ההליך החל בדוח חניה שניתן לנהג לאחר שבמרץ 2025 העמיד את רכבו בסמוך לרחוב הירדן 5 בחדרה, במקום שלפי כתב האישום הוא מדרכה שאינה מקום חניה מוסדר. הנהג ביקש להישפט וכפר בעבירה. הוא טען כי המקום הוא מעין מפרצון ביציאה מחניית בניין, נפרד מן המדרכה שמצדו השני של שביל אופניים, וכי החניה בו אינה מפריעה להולכי רגל.
הנהג הסתמך גם על התכתבות עם המוקד העירוני מיולי 2023. באותה התכתבות שאל על רכבים שחונים באדום-לבן ובאדום-צהוב ברחוב, ולאחר שהפנייה הועברה לשיטור העירוני נמסר לו: "בעקבות מצוקת חניה בשכונות לא נרשמים דוחות כמו כן הרכבים לא גורמים להפרעה". בעדותו הסביר כי רצה לקבל תשובה רשמית לפני שיחנה במקום, ואמר: "אני רציתי שתהיה לי תשובה שאני יכול להסתמך עליה".
מטעם עיריית חדרה העידה הפקחית שנתנה את הדוח. היא עמדה על כך שהרכב חנה על מדרכה והסבירה כי ברחוב הירדן, שהוא ציר ראשי, היא נותנת דוחות לרכבים החונים על המדרכה ללא תו נכה. לדבריה, "כל רכב שהוא על המדרכה שם, אני נותנת". המאשימה טענה כי המקום מוגבה מן הכביש, מרוצף באבנים משתלבות ומופרד ממנו באבני שפה צבועות אדום-לבן, ולכן הוא מדרכה גם אם קיימת מדרכה נוספת מעבר לשביל האופניים.
בית המשפט בחן את התמונות שהגישו שני הצדדים ותיאר את המקום כמשטח בצורת טרפז, באורך של כ-15 מטר וברוחב של כ-2 מטר, המרוצף באבני בטון משתלבות. מצד אחד נמצא רחוב הירדן, שממנו המשטח מופרד באבני שפה ומוגבה מעט, ומהצד האחר שביל אופניים. חלק מן המשטח משמש גם כניסה לחניית בניין סמוך.
השופט קבע כי מדובר במדרכה הן מבחינת מיקומה והן מבחינת השימוש האפשרי בה להולכי רגל. בפסק הדין נכתב: "אני בהחלט סבור כי המקום בו חונה הנאשם מהווה מדרכה לכל דבר ועניין". העובדה שהמשטח אינו מחובר ישירות למדרכה הסמוכה ואינו מוביל למקום אחר לא שינתה את המסקנה, משום שמדרכה אינה חייבת לשמש דווקא מעבר ממקום למקום.
בית המשפט הוסיף כי הולכי רגל יכולים להשתמש במקום לעצירה, הליכה או המתנה, וכי השאלה אינה אם יש להם סיבה לעבור דווקא שם אלא אם הם יכולים לראות בו מקום בטוח. גם העובדה שחלק מן המשטח משמש לכניסת כלי רכב לחניה אינה מבטלת את אופיו כמדרכה, כפי שמדרכות רבות משמשות גם למעבר כלי רכב בכניסות לחניות פרטיות.
הנהג טען כי לא ניתן לראות בתמונות שצילמה הפקחית את כל ארבעת גלגלי הרכב ולכן העירייה לא הוכיחה שהרכב כולו עמד על המדרכה. השופט דחה את הטענה בחריפות וקבע כי התמונות מדברות בעד עצמן וכי ברור שהגלגל הרביעי נמצא על המדרכה או על שביל האופניים הסמוך.
גם טענת ההסתמכות על הווטסאפ מהמוקד נדחתה. בית המשפט קבע כי ההודעה שנשלחה ב-2023 הייתה תשובה קונקרטית לפנייה על חניה באדום-לבן ובאדום-צהוב ולא הצהרה על מדיניות קבועה שלפיה אין אכיפה ברחוב הירדן. השופט כתב כי "הפרשנות שמנסה הנאשם לתת למענה שקיבל בווטסאפ היא במקרה הטוב היתממות או התחכמות". הוא ציין גם כי חלפו כמעט שנתיים בין ההודעה לבין הדוח, ובתקופה זו ניתנו ברחוב דוחות חניה רבים.
בית המשפט דחה בנוסף את טענת האכיפה הבררנית. הנהג טען כי שיעור גבוה מן הדוחות ברחוב ניתן בידי אותה פקחית וכי הדבר מלמד שפקחים אחרים אינם אוכפים את האיסור בהתאם למדיניות בלתי רשמית. ואולם, מסמך מדיניות האכיפה ופירוט הדוחות שהוצגו לבית המשפט הראו כי העירייה אוכפת עבירות חניה ברחוב הירדן, לרבות חניה על מדרכה. השופט קבע כי העובדה שהפקחית נתנה דוחות רבים אינה מלמדת על בררנות אלא על אכיפה עקבית מצדה.
בסיום הכרעת הדין קבע בית המשפט כי המקום שבו חנה הרכב הוא מדרכה, כי הודעת הווטסאפ אינה מקימה לנהג הגנה וכי לא הוכחה אכיפה בררנית. בהתאם לכך הורשע הנהג בעבירה שיוחסה לו לפי חוק העזר לעיריית חדרה בדבר העמדת רכב וחנייתו.
מספר התיק: ח"נ 44090-06-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.