בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז הרשיע נהג בעבירות של נהיגה בקלות ראש ובשכרות, גרימת נזק לרכוש ואי מסירת פרטים לאחר תאונת נזק, לאחר שקבע כי הוא נהג ברכב שפגע תחילה ברכב חונה ביבנה ובהמשך בעמוד רמזור ובגדר הפרדה. הנאשם טען כי חבר אחר נהג ברכב, אך השופטת שירי שפר דחתה את גרסתו וקבעה כי מכלול הראיות מוביל למסקנה שהוא היה הנהג. עם זאת, הוא זוכה מהעבירה של נהיגה ללא ביטוח, לאחר שנקבע כי המאשימה לא הציגה אפילו את התשתית הראייתית הבסיסית הנדרשת להוכחת העדר כיסוי ביטוחי.
לפי כתב האישום, בלילה שבין 7 ל-8 באפריל 2023 נהג הנאשם ברכב פרטי ברחוב שבזי ביבנה, פגע ברכב חונה והמשיך בנסיעה מבלי להשאיר פרטים. בהמשך, בצומת הרחובות הסנהדרין והדרור, פגע הרכב בעמוד רמזור להולכי רגל ובמעקה בטיחות. כתב האישום ייחס לו גם נהיגה בשכרות, על בסיס סירוב למסור דגימת אוויר נשוף, וכן נהיגה ללא ביטוח בתוקף.
הנאשם כפר באשמה וטען כי אמנם היה במקום התאונה, אך לא נהג ברכב ולא פגע ברכב אחר, ברמזור או במעקה. ביחס לשכרות טען כי הוכה בידי שוטרים, הקיא, ולא הוסברה לו משמעות הדרישה לבדיקה. ההגנה ביקשה לזכותו מכל העבירות וטענה, בין היתר, כי לא הוכח שהוא נהג, כי בוחן משטרה לא הגיע לזירות ולא בוצעה התאמת נזקים, וכי לא תועדה כראוי הדרישה לבדיקת נשיפה והסבר משמעות הסירוב.
המאשימה טענה מנגד כי הוכח שהנאשם נהג ברכב וגרם לתאונה על בסיס עדויות השוטרים, העובדה שנמצא לבדו לצד רכבו והודעות שמסר. לפי עמדתה, גם עבירת השכרות הוכחה, לנוכח ריח אלכוהול חזק, התנהגות פרועה והודאת הנאשם ששתה אלכוהול לפני האירוע. באשר לזהות הנהג טענה המאשימה כי גרסת הנאשם הייתה "רצופה סתירות ובלתי סבירה".
בית המשפט קבע כי בעת הגעת השוטרים נמצא רכבו של הנאשם בנתיב הנגדי בכביש חד-סטרי, כשהחזית הפוכה לכיוון התנועה, עם נזק כבד בחזית, שמן על הכביש ונזק לגדר. הנאשם עמד לבדו ליד הרכב והוא גם בעליו. מצלמת הגוף של אחד השוטרים תיעדה אותו נכנס למושב הנהג מיד עם הגעת המשטרה. השופטת קבעה כי אף שאין ראיה ישירה לכך שהנאשם נהג ברכב הפוגע, "כלל הראיות מובילות למסקנה אחת ויחידה" שהוא נהג בו.
משקל מרכזי ניתן גם לגרסאות שמסר הנאשם עצמו. בחקירתו הראשונה אמר, בין היתר, "זה האוטו שלי אני אשם מה אני יעשה" וכן "אז אני עשיתי את התאונה". לצד זאת טען שאינו זוכר שנהג, והעלה אפשרויות שונות באשר לזהות הנהג. רק בעדותו בבית המשפט העלה גרסה שלפיה חבר הביא חבר נוסף בעל רישיון והוא שנהג. בית המשפט קבע כי מדובר בגרסה כבושה שלא נתמכה בעדות אותם חברים, וכי עדות הנאשם לא הייתה עקבית ולא השתלבה בראיות.
באשר לתאונה הראשונה ברחוב שבזי, בעל הרכב החונה העיד ששמע פגיעה וראה רכב כסוף ממשיך בנסיעה, ולאחר מכן הגיע לזירת התאונה השנייה וזיהה את רכב הנאשם כרכב שפגע ברכבו. ההגנה הדגישה כי בוחן לא הגיע למקום ולא נעשתה התאמת נזקים, אולם בית המשפט מצא את העדות אמינה ומשתלבת במכלול הראיות, וקבע מעבר לספק סביר כי רכב הנאשם פגע ברכב החונה והמשיך בלי להשאיר פרטים.
בית המשפט דחה גם את הטענה שהעובדה שהנאשם לא נחקר באזהרה על עבירת אי מסירת הפרטים מונעת את הרשעתו בה. השופטת קבעה כי אי החקירה לא מנעה ממנו להציג גרסה ולא פגעה בזכותו להליך הוגן. היא ציינה כי כבר בכפירתו התייחס הנאשם לעבירה וכפר בה, ולכן לא נמצא עיוות דין המצדיק הימנעות מהרשעה.
בזירה השנייה תיעדו מצלמות הגוף את נזקי הרכב, את גדר ההפרדה שנפרצה ואת עמוד הרמזור שנפגע. בית המשפט קבע כי הוכח שהנאשם פגע בעמוד הרמזור ובגדר, עבר למסלול הנגדי ושם נעצר. השוטרים תיארו ריח אלכוהול חזק, הליכה לא יציבה, דיבור כבד והתנהגות פרועה, ובחיפוש ברכב נמצא בקבוק ערק מתחת למושב הנהג.
בשאלת השכרות קבע בית המשפט כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם נהג כשהוא שיכור, אך לא בדרך שטענה המאשימה מלכתחילה. השופטת קיבלה את טענת ההגנה שלפיה לא ניתן לבסס שכרות על סירובו לכאורה לבצע בדיקת ינשוף, משום שהשוטר דרש ממנו למעשה בדיקת נשיפון, המשמשת כלי אינדיקטיבי, ולא הוכח שהוסברה לו במלואה מטרת הבדיקה ומשמעות הסירוב. הדרישה וההסבר גם לא תועדו באופן מלא במצלמת הגוף.
אף על פי כן נקבע כי השכרות הוכחה בראיות אחרות. הנאשם עצמו אישר ששתה ערק ובבית המשפט אמר שהיה שתוי, אף שעמד על כך שלא נהג. לכך הצטרפו התרשמות השוטרים וסרטוני מצלמות הגוף. השופטת סיכמה כי קיים "צֶבֶר רב, באיכות ובכמות, של ראיות" שמוביל למסקנה שהנאשם נהג כשהוא שיכור, והדגישה שאין מדובר בהרשעה המבוססת רק על התרשמות סובייקטיבית של שוטר אחד.
לעומת זאת, בעבירת הנהיגה ללא ביטוח נקבע כי המאשימה לא עמדה בנטל. הנאשם טען שהיה לו ביטוח תקף, אך לא הציג מסמך. למרות זאת, בית המשפט קבע כי המאשימה הייתה צריכה להציג תחילה ראיה בסיסית להעדר ביטוח, ואילו מהראיות עלה שהנאשם כלל לא התבקש להציג ביטוח ולא נשאל אם היה בידיו ביטוח תקף. לכן זוכה מעבירה זו.
בסיכום הכרעת הדין הורשע הנאשם בכל יתר העבירות שיוחסו לו: נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות, התנהגות הגורמת נזק, אי מסירת פרטים בתאונת נזק ואי השארת פרטים לרכב עומד. בית המשפט קבע כי גרסת "חבר של חבר" לא הפריכה את הראיות לזהותו כנהג, אך קבע בנפרד שסירוב הנשיפון לא הוכח כבסיס לשכרות ושלא הוכחה נהיגה ללא ביטוח. מספר התיק: נ"ב 12413-07-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.