בית משפט השלום לתעבורה בירושלים גזר שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על נהג שהודה והורשע בנהיגה במשאית בזמן פסילה וללא ביטוח. המדינה ביקשה להטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל ו-48 חודשי פסילה, אך השופט ניר נחשון קבע כי יש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה, בין היתר בשל הליך שיקומי חיובי, חלוף הזמן מהעבירות הדומות הקודמות והתקופה הארוכה שבה היה נתון בתנאים מגבילים. לצד עבודות השירות הוטל עליו קנס של 1,500 שקל, ונקבעה פסילה של 22 חודשים ו-20 ימים שמניינה מ-14 באוקטובר 2024. בית המשפט ציין כי הפסילה כבר רוצתה במלואה.
על פי עובדות כתב האישום שבהן הודה, ב-10 באוקטובר 2024, בסמוך לשעה 18:25, נהג הנאשם במשאית במחסום "הטבעת" בעת שהיה פסול מלנהוג. הפסילה נבעה מתיק קודם שבו נגזרו עליו 30 ימי פסילה, לאחר הרשעה בנהיגה ברכב שתוקף רישיון הרכב פקע לתקופה העולה על שנה. בגזר הדין הנוכחי צוין כי היה עליו להפקיד את רישיון הנהיגה עד 7 באוקטובר 2024 וכי נמסר לו על הפסילה באותו יום. עוד נקבע כי נהג בלי תעודת ביטוח בת תוקף.
המאשימה הציגה עבר תעבורתי שכלל 30 הרשעות קודמות, מהן 10 בעשור האחרון, לצד היעדר עבר פלילי. בגזר הדין צוין כי לפני למעלה מעשור כבר נגזר דינו של הנאשם בגין שתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לצד עבירות נוספות, ובאותו הליך הוטלו עליו שישה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. המדינה טענה כי יש לייחס משקל ממשי לחזרתיות. בניסוח שהובא בגזר הדין היא טענה כי "נוכח החזרתיות המטרידה כאשר עונשים קודמים לא הרתיעו את הנאשם מלשוב על מעשיו" אין להסתפק פעם נוספת במאסר בדרך של עבודות שירות, ויש להעדיף מאסר מאחורי סורג ובריח. היא עתרה ל-12 חודשי מאסר בפועל, 48 חודשי פסילה, שמונה חודשי מאסר על תנאי, 12 חודשי פסילה על תנאי וקנס מרתיע.
ההגנה ביקשה עונש מתון בהרבה. היא הדגישה את מקור הפסילה ואת אורכה, את העובדה שהעבירות הדומות הקודמות בוצעו לפני כעשור, את ההודאה ואת התקופה הממושכת שבה שהה הנאשם בתנאים מגבילים. לפי טיעוני ההגנה, החל מ-14 באוקטובר 2024 היה הנאשם במעצר בית מלא ובפסילה, ורק ביוני 2025 נפתחו לו חלונות יציאה לצורכי עבודה. ההגנה גם ביקשה לתת משקל להליך הטיפולי שעבר במסגרת שירות המבחן. בסיכום עמדתה טענה כי "נכון יהא למקם את הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה, להסתפק בפסילה שרוצתה עד כה ולהטיל עליו ענישה בעלת אופי שיקומי בדמות צו של"צ וצו מבחן".
שירות המבחן הציג לאורך ההליך תמונה שהתפתחה. בתסקיר הראשון צוין כי הנאשם התקשה להתייחס לנסיבות העבירות, נטה לצמצם את חומרתן והתקשה להיענות לגבולות החוק. בהמשך הוא שולב בקבוצה טיפולית בתחום התעבורה, השתתף באופן פעיל ושיתף פעולה. בתסקיר משלים מפברואר 2026 נכתב כי הביע חרטה וצער וכי הקבוצה סייעה לו לרכוש כלים להימנעות ממצבי סיכון. בתסקיר נוסף ממאי 2026 צוין כי סיים את ההליך הטיפולי וניכר שנתרם ממנו. שירות המבחן המליץ בסופו של דבר על מאסר בדרך של עבודות שירות, והממונה על עבודות השירות מצא אותו מתאים לכך.
השופט נחשון קבע כי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ובמקרה זה גם ללא ביטוח, הן עבירות חמורות הפוגעות בשלומם ובביטחונם של משתמשי הדרך ובכיבוד שלטון החוק והחלטות שיפוטיות. עם זאת, בבחינת נסיבות המקרה המסוים הוא נתן משקל לכך שלא נגרמו נזקי גוף או רכוש, שלא נלוו לאירוע עבירות נוספות, וכן למקור הפסילה ולאורכה. על רקע זה קבע כי "הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה אינה על הצד הגבוה או המשמעותי".
בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל, וכן פסילה לתקופה שבין שישה חודשים לחמש שנים, לצד עונשים נלווים. הוא לא מצא הצדקה לחרוג מהמתחם לחומרה או לקולה. בתוך המתחם קבע השופט כי "יש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה אך לא בתחתיתו". לזכות הנאשם נשקלו ההודאה ולקיחת האחריות, נסיבותיו האישיות, ריחוק הזמן מהעבירות הקודמות, מקור הפסילה ואורכה, ההליך השיקומי, הירידה בביצוע עבירות תעבורה חמורות בעשור האחרון, התקופה בתנאים מגבילים והיעדר הרשעות פליליות. לחובתו נשקלו עברו התעבורתי והעובדה שההליך הקודם לא הרתיע אותו, כאשר העבירות הנוכחיות בוצעו בזמן שעונש פסילה על תנאי עמד נגדו.
משקל מיוחד ניתן גם למשך ההליך ולתנאים שבהם שהה הנאשם. בגזר הדין צוין כי היה במעצר בית מלא במשך שמונה וחצי חודשים, ולאחר מכן במעצר בית לילי ובתנאים מגבילים נוספים, ובסך הכל קרוב לשנתיים. בית המשפט ציין כי הנאשם הודה והורשע כבר במרץ 2025, וכי העיכוב בסיום ההליך נבע מגורמים שאינם תלויים בו, ובהם שירות המבחן וגופים נוספים, וכן מהשתלבותו בטיפול. השופט כתב: "לכל הדעות עסקינן בתקופה ארוכה מאוד וסבורני כי יש ליתן לכך ביטוי לקולא בעת גזירת העונש".
בהתייחס לטענת המדינה שיש לראות בנאשם כמי שנתפס נוהג בפסילה בפעם השלישית, בית המשפט ציין כי לפני למעלה מעשור נגזר דינו פעם אחת, בין היתר, בשל שתי עבירות של נהיגה בפסילה. גם מטעם זה, ובשל חלוף הזמן, נקבע שיש למקמו ברף הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וקנס של 1,500 שקל. בית המשפט קבע גם פסילה של 22 חודשים ו-20 ימים שמניינה מ-14 באוקטובר 2024, וציין כי רכיב זה מוצה והפסילה רוצתה במלואה. בנוסף הוטלו שישה חודשי פסילה על תנאי למשך 12 שנים, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים אם יעבור עבירות של נהיגה בפסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. בגזר הדין הודגש בפני הנאשם כי "העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל".
תיק פ"ל 4825-10-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.