בית משפט השלום בירושלים אישר תוכנית שיקום כלכלי לבני זוג בהליכי חדלות פירעון, אך דחה את בקשתם לקבל הפטר ללא תשלום נוסף. השופט דוד שאול גבאי ריכטר קבע כי בני הזוג יוסיפו לקופת הנשייה 180 אלף שקל: הבעל ישלם 150 אלף שקל ב-60 תשלומים חודשיים של לפחות 2,500 שקל, והאישה תשלם 30 אלף שקל ב-60 תשלומים של לפחות 500 שקל. בכפוף לעמידה בתוכנית, הם יהיו זכאים להפטר מחובות העבר שאינם מוחרגים בחוק.
מדובר בבני זוג שהליכיהם נדונו במאוחד. הבעל הצהיר על חובות של 576,242 שקל ל-12 נושים, ובפועל הוגשו נגדו תשע תביעות חוב בסך כולל של 896,964.60 שקל. האישה הצהירה על חובות של 250,846 שקל, ובעניינה הוגשה תביעת חוב אחת של עיריית ירושלים בסך 185,097 שקל בגין ארנונה.
לפי פסק הדין, לבני הזוג זכויות בנכסים. הבעל נרשם בעבר כבעלים של דירת המגורים בא-טור בירושלים, ובמסמך משנת 2015 נקבע כי אביו העביר את הדירה לנכדיו. העירייה העריכה את שווי הנכס בכ-900 אלף שקל. בנוסף, לאחר פטירת אביה של האישה נותרו נכסי עיזבון. בית המשפט ציין כי זכויות אלה היו חלק מהשיקולים נגד הפטר ללא תשלום.
ההליך של הבעל הוא הליך חדלות פירעון שלישי, לאחר ששני הליכים קודמים בוטלו בשל חוסר תום לב, ואילו לאישה זהו הליך שני. גם בהליכים הנוכחיים נצברו מחדלים ולא קוימו מלוא החובות. מנגד, במהלך ההליך חל שינוי משמעותי במצבו של הבעל לאחר אירוע מוחי קשה בדצמבר 2024, והוא הוכר כבעל אובדן כושר עבודה מלא. האישה הפסיקה לעבוד כדי לסעוד אותו.
באפריל 2026 הציע הבעל לפדות את זכויותיו בנכסים בסך 150 אלף שקל בפריסה של 60 תשלומים, בתנאי שההפטר יחול גם על אשתו. הממונה על חדלות פירעון והנאמן הסכימו לסכום ולפריסה בעניינו, אך התנגדו להפטר לאישה. עמדתם הייתה כי "אין מקום לתת ליחידה הפטר" לנוכח התנהלותה בהליכים, אי שיתוף פעולה, אי תשלום החיוב החודשי, דיווח לקוי וזכויות בעיזבון.
בני הזוג טענו מנגד כי "נסיבות המשפחה קשות", כי האישה מטפלת בבעלה ובאמה ולכן אינה עובדת, וכי החוב העיקרי לעיריית ירושלים משותף לשניהם. הם הוסיפו כי ילדיהם הם שיישאו בתשלומים במאמץ רב.
בית המשפט קבע כי אי אפשר להתעלם מהשינוי הרפואי ומהשלכותיו על התא המשפחתי, אך גם לא מזכויות בני הזוג בנכסים ומהמחדלים החוזרים. השופט כתב כי "הדעת אינה סובלת כי אנשים שהם בעלי נכסים ולכל הפחות נוהגים בנכס בו הם מתגוררים כמנהג בעלים, יתגוררו בנכס עשרות שנים, יצברו חובות בגינו, ובסופו של דבר יעתרו להפטר במסגרת הליכי חדלות פירעון". הוא הדגיש גם כי החוב העיקרי הוא לעיריית ירושלים, גוף ציבורי שקופתו ממומנת מכספי הציבור.
לכן נקבע כי אין מקום לתת הפטר מיידי למי מבני הזוג, אך יש לאשר תוכנית שתביא בחשבון גם את נסיבותיהם. הבעל ישלם כאמור 150 אלף שקל והאישה 30 אלף שקל, שניהם במשך 60 חודשים החל מנובמבר 2026. בית המשפט ביטל את חיובי הפיגורים שנצברו מתחילת ההליכים וקבע כי הסכומים שנקבעו הם הסכומים שעליהם לשלם במסגרת התוכנית.
ההגבלות שהוטלו עם פתיחת ההליכים ימשיכו לחול עד השלמת הוראות צו השיקום. כל נכס או זכות שיתקבלו בתקופת התשלומים עשויים להיכלל בקופת הנשייה בהתאם לחוק, ובית המשפט הזהיר כי הפרת הצו, אי שיתוף פעולה, ניצול לרעה של ההליך או הסתרת מידע עלולים להביא להארכת תקופת התשלומים, להגדלתם ואף לביטול ההליך או ההפטר.
תיקים חדל"פ 5701-01-23 וחדל"פ 50432-06-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.