בית משפט השלום בירושלים הותיר על כנן את הרשעותיהם של שני לוחמי יחידת נחשון בשירות בתי הסוהר, שהורשעו בשיבוש מהלכי משפט לאחר שכתבו דוחות כוזבים על ניסיון בריחת עצור מבית משפט השלום בתל אביב-יפו. השופט מוחמד חאג' יחיא דחה את בקשתם לבטל את ההרשעה, וקבע כי כל אחד מהם יבצע 220 שעות שירות לתועלת הציבור ויישא חודש מאסר על תנאי למשך שנה אם יעבור את העבירה שבה הורשע.
השניים הורשעו בדצמבר 2025 בשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, וזוכו מחמת הספק מעבירת בידוי ראיות. לפי המתואר בגזר הדין, ב-4 ביולי 2017 הובא עצור לדיון באולם מעצרים. העצור ניצל את חוסר תשומת הלב של לוחמי שב"ס ששהו באולם, טיפס במדרגות ויצא ממנו. אחד הנאשמים הבחין בבריחה ורדף אחריו, והנאשם השני הצטרף. השניים תפסו את העצור סמוך למעליות באותה קומה והחזירו אותו לאולם.
בהמשך היום ערך מפקדם בירור על האירוע. לפי כתב האישום שעל בסיסו הורשעו, לאחר שהנאשמים הציגו לו את פרטי האירוע, המפקד הנחה אותם לרשום בדוחות הפעולה מצג כוזב שלפיו מדובר בהפרת סדר שהתרחשה בתוך האולם בלבד. השניים מילאו אחר ההנחיה אף שידעו כי הדוחות כוזבים. כתוצאה מהדיווחים, לפי גזר הדין, לא נערך תחקיר מקיף, לא הועבר לגורמי הפיקוד המידע הנכון, לא הופעלו נהלי ביטחון הקשורים לטיפול בעצורים, לא נפתחה חקירה פלילית נגד העצור בגין בריחה ממשמורת חוקית ולא ננקטו הליכים נגד הנאשמים ואחרים בשב"ס.
המאשימה טענה כי מדובר בכתיבת דוחות כוזבים שנועדה להסתיר אירוע חמור של בריחת עצור, וכי מלוחמי שב"ס נדרש סטנדרט התנהגות גבוה. היא התנגדה לביטול ההרשעה, בין היתר כדי שלא "חוטא ייצא נשכר", אך סברה שניתן להסתפק בענישה חינוכית הכוללת של"צ וענישה נלווית. המדינה הציעה מתחם שנע מענישה חינוכית ועד מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את ההרשעות. לטענתה, הותרתן על כנה עלולה לפגוע באופן בלתי מידתי בעתידם של הנאשמים: אחד עלול לאבד את עבודתו, והשני עלול להיתקל בקושי לעסוק בעריכת דין. עוד נטען כי השניים היו לוחמים זוטרים שפעלו לפי הוראות מפקדם, וכי דווקא בשל לכידת העצור הם היו "לוחמים אשר היו אמורים לקבל ציון לשבח על פועלם בכך שהצליחו למנוע את בריחת העצור". ההגנה הוסיפה כי חלוף הזמן וההליכים הממושכים מהווים מחיר משמעותי, וכי הנאשמים גם זוכו מעבירה נוספת שיוחסה להם.
שירות המבחן המליץ לשקול את ביטול ההרשעה של שני הנאשמים ולהטיל עליהם של"צ. בעניינו של אחד מהם הובא בחשבון החשש מפגיעה אפשרית בהמשך שירותו בשב"ס, ובעניינו של האחר החשש מפגיעה עתידית בתעסוקה על רקע לימודי משפטים. שני הנאשמים נעדרי עבר פלילי, תוארו כבעלי אורח חיים נורמטיבי והביעו צער על מעשיהם. אחד מהם אמר לבית המשפט כי היה עליו "לפרט קצת, הרבה יותר, הרבה יותר, לפרט על כל האירוע" בדוח הפעולה.
בית המשפט דחה את הבקשה לביטול ההרשעה. השופט חאג' יחיא קבע כי לא הוכח נזק קונקרטי ומיידי המצדיק חריגה מן הכלל של הרשעה, וכי שאלות הנוגעות להמשך העסקה בשב"ס או לקבלה ללשכת עורכי הדין נתונות לשיקול דעת הגורמים המקצועיים המוסמכים. הוא הדגיש כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, משום שהיא מתמקדת בעיקר בשיקולי שיקום בעוד בית המשפט נדרש לשקול גם את הערכים שנפגעו ואת האינטרס הציבורי.
בהכרעה הודגשה במיוחד חשיבות האמת בדיווחים של גורמי אכיפה. השופט קבע כי "חשיבות הדיווח הנעשה על-ידי לוחם שב"ס, אינה פחותה בחשיבותה מזו של שוטר או כל גורם אחר המפעיל סמכות לפי דין". עוד קיבל את עמדת המדינה שלפיה מסוהר מתחייב סטנדרט התנהגות גבוה, וציין כי במקרה של סוהרים, שפעילותם מתבצעת לעיתים בתוך מתקני כליאה ולא לעיני הציבור, לתיעוד עשויה להיות חשיבות מיוחדת אף יותר.
בית המשפט קבע כי הנזק אינו תלוי בשאלה אם העצור הצליח לברוח. לדבריו, הפגיעה מתבטאת בפוטנציאל לפגיעה באמון הציבור בדיווחי סוהרים וביושרה המצופה מעובדי ציבור, וכן בהשלכות שנוצרו מכך שבזמן אמת לא התקיים הליך משמעתי לחקר הכשל והעצור לא הועמד לדין בגין ניסיון הבריחה. השופט כתב כי "לא מדובר אפוא במעשה זוטר של הנאשמים, ולבטח לא מדובר בעבירה קלת ערך", וקבע כי התכלית ההרתעתית מצדיקה את הותרת ההרשעות על כנן.
לעניין חומרת המעשים, נקבע כי שני הנאשמים פעלו בזריזות ובמקצועיות כדי לתפוס את העצור, אך לאחר מכן השמיטו מן הדוחות את הפרט המרכזי של יציאתו מהאולם ותפיסתו ליד המעליות. בית המשפט קבע כי לא מדובר בהשמטה מקרית או בתום לב, וכי גרסאותיהם בנוגע להנחיית המפקד לא היו משכנעות. עם זאת, הוא מיקם את המעשים ברף חומרה "בינוני מטה", ואימץ את מתחם הענישה שהציגה המאשימה.
לקולה נשקלו העדר עבר פלילי, אורח החיים היצרני, החרטה, תסקירי המבחן החיוביים, תרומת הנאשמים למדינה וחלוף כ-9 שנים מאז האירוע. מנגד, בית המשפט ציין כי חלק משמעותי מהימשכות המשפט נבע מאי-נטילת אחריות ומהעדר הבנה והפנמה של הפסול במעשים לאורך חלק מההליך. בסופו של דבר הוחלט למקם את העונש בתחתית המתחם ולאמץ את רכיב השל"צ שהמליץ עליו שירות המבחן. ת"פ 24979-04-21.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.