בית משפט השלום בטבריה ביטל הליך חדלות פירעון של יחיד לאחר שקבע כי התנהלותו משקפת חוסר תום לב קיצוני, היעדר שקיפות ואי מתן הסבר מספק לגורלם של נכסים וכספי הלוואות. השופט עופר חיים שורק קבע כי מכלול הנסיבות, ובהן היעלמות שני רכבי BMW משועבדים וחובות שאינם בני הפטר, מצדיק את ביטול צו פתיחת ההליכים.
עורכי הדין שלנו
צו פתיחת ההליכים ניתן לבקשת היחיד בספטמבר 2024, ובמסגרתו נקבע לו תשלום חודשי של 150 שקל. נגדו הוגשו 47 תביעות חוב בסך כולל של 4,622,298 שקל. הנאמנת אישרה 41 תביעות חוב בסך 2,995,187 שקל בדין רגיל, 44,808 שקל בדין קדימה ו-46,342 שקל בדין נדחה למס הכנסה ולביטוח הלאומי כמעסיקים. בדוח משלים שהוגש באפריל 2026 המליצה הנאמנת, על דעת הממונה, לבטל את ההליך. אחת הסוגיות המרכזיות הייתה גורלן של הלוואות בסכום מצטבר של כ-600 אלף שקל שניטלו בשנים 2018 עד 2022. היחיד טען כי הכספים נועדו להרחבת פעילותו העסקית ולפתיחת עסק נוסף בעפולה, אך בית המשפט קבע שלא הוצגו מסמכים בסיסיים שיכלו לתמוך בגרסה, ובהם חוזה שכירות, חשבוניות, תעודות משלוח או דפי בנק המעידים על תשלומים לספקים.
נדבך מרכזי נוסף היה היעלמותם של שני רכבי BMW ששועבדו למימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ. לפי פסק הדין, לצורך רכישת אחד הרכבים ניטלה הלוואה של 202,800 שקל ולרכב השני הלוואה של 250 אלף שקל. תביעת החוב של הנושה המובטח עמדה על 819,829 שקל. היחיד טען כי שני הרכבים נלקחו ממנו באיומים על ידי גורמים עברייניים בנובמבר 2022. בית המשפט ציין כי התלונה במשטרה הוגשה רק ב-2 ביוני 2024, סמוך להגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים, וכי לא הוצג מסמך רשמי מחברת ביטוח המאשר את הטענה שהכיסוי נדחה או בוטל. עוד נקבע כי לא הוצגו פרטים או פעולות ממשיות להשבת הרכבים, והנושה המובטח לא עודכן בזמן אמת על נטילתם הנטענת.
השופט שורק קבע כי התנהלות זו עולה כדי חוסר תום לב כלפי הנושה המובטח ופוגעת ביכולת להגדיל את קופת הנשייה. הוא הדגיש כי בהליך חדלות פירעון חלה על היחיד חובת גילוי ושיתוף פעולה מוגברת, וכי אי המצאת מסמכים מהותיים ואי הצגת גרסה מבוססת לגבי נסיבות ההסתבכות הכלכלית עשויים להצדיק את ביטול ההליך. בפסק הדין הוזכרה בהקשר זה גם חובת הגילוי שבסעיף 138(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בית המשפט נתן משקל גם לקיומם של חובות שאינם בני הפטר. בפסק הדין צוין חוב מזונות לביטוח הלאומי וכן חובות בדין נדחה למס הכנסה ולביטוח הלאומי כמעסיקים, בסכום כולל של כ-90 אלף שקל. נקבע כי חובות אלה מעוררים חשש שגם לאחר הליך שיקום היה היחיד נותר במצב של חדלות פירעון.
בית המשפט בחן אפשרות לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן מכוח סעיף 163(ד) לחוק, בכפוף להשבת הרכבים המשועבדים לנושה, אך דחה את החלופה לנוכח היעדר פעולה מצד היחיד לקידום השבתם. עם זאת, השופט ציין כי אם בתוך 30 ימים יודיע היחיד שהשיב את הרכבים או שפעל עם הנושה המובטח לאיתורם ולהעברתם לחזקתו, הוא ישקול מחדש אפשרות זו.
בסוף פסק הדין בוטלו ההליך והצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו, וההגבלות שהוטלו מכוח הצו בוטלו. עם זאת, הצו לעיכוב יציאת היחיד מן הארץ נותר בתוקף למשך 90 ימים. הכספים שנצברו בקופת הנשייה יועדו תחילה לשכר טרחת הנאמנת ולהוצאות ההליך, והיתרה, ככל שתיוותר, תחולק לפי הכללים החלים אצל הממונה והדין.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.