בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו חייב את איתיחאד איירווייז פי.ג'יי.אס.סי לשלם 4,350 שקל לנוסעת ולשני ילדיה בגין עיכוב בהגעת שלוש מזוודות לחופשה ביפן, ועוד 1,000 שקל הוצאות משפט. השופט אבי כהן קבע כי המשפחה נאלצה לרכוש ביגוד, תרופות ופריטים נוספים לאחר שהכבודה לא הגיעה עם טיסת ההלוך, ומתח ביקורת על כך שהחברה לא הודיעה לנוסעת בזמן שהמזוודות כבר אותרו והיו בדרכן אליה.
התובעת דרשה 11,667 שקל. לפי התביעה, שלוש המזוודות שלה ושל שני ילדיה הקטינים לא הגיעו ליעד יחד עמם, והעיכוב אילץ אותם לרכוש ביפן ציוד שהיה חסר להם. היא ביקשה החזר בגין הרכישות ופיצוי על עוגמת נפש, וכן פיצוי נוסף בשל התנהלות החברה עוד לפני אירוע הכבודה. חברת התעופה הכירה בכך שהיא מחויבת בפיצוי בגין העיכוב, אך חלקה על היקף הנזק ועל רכיבים נוספים בתביעה.
בדיון התברר כי סכום של 2,250 שקל בגין רכישת פריטים הוכח באסמכתאות, ואף היה סכום שהחברה התכוונה לשלם עוד לפני הגשת התביעה לאחר שהכירה בו. בית המשפט הביא בחשבון גם שהפריטים שנרכשו נותרו בידי התובעת והילדים לשימוש עתידי, ולכן לא ראה בהם אובדן מלא של הסכום שהוצא.
לצד ההחזר פסק בית המשפט 2,100 שקל בגין עוגמת נפש, 700 שקל לכל אחד משלושת הנוסעים. השופט קבע כי "שוכנעתי שנגרמה עגמת נפש", וציין שהנסיעה התקיימה בתקופה חורפית, כאשר בני המשפחה נזקקו מיד לביגוד ולתרופות. חלקה הראשון של החופשה שובש לצורך הצטיידות, והתובעת תיארה שינוי בתוכניות המשפחתיות שנכפה עליהם בשל העיכוב.
נקודה מרכזית בפסק הדין עסקה בהתנהלות החברה לאחר שהמזוודות נמצאו. השופט שאל את נציג החברה מדוע, מרגע שנודע שהכבודה אותרה ושמשלוחה ליפן יתעכב, לא נשלחה לתובעת הודעה ישירה, למשל במסרון. בפסק הדין נקבע כי הודעה כזו הייתה יכולה לצמצם באופן משמעותי את עוגמת הנפש ואולי גם את הוצאות ההצטיידות, משום שהמשפחה הייתה יודעת שהמזוודות נמצאו ואינן אבודות לחלוטין.
השופט כהן כתב כי "למרבה המבוכה, לעד הנתבעת לא היה מענה של ממש לשאלתי זו". נציג החברה הסביר שאין אצל הנתבעת נוהל של הודעה ישירה כזו לנוסע, אלא נוהל של מסירת מידע לתחנות שאמורות לקבל את המזוודות. בית המשפט לא קיבל את ההסבר כמצדיק את היעדר העדכון לנוסעת בנסיבות המקרה.
חברת התעופה העלתה גם טענה דיונית בנוגע לפיצוי עבור הילדים. "הנתבעת טוענת כי יש למחוק על הסף את התביעה בכל הנוגע לנזקי הילדים, מאחר שאלו אינם צד לתביעה", נכתב בפסק הדין. בית המשפט הסכים שהיה ראוי לצרף את הילדים באופן פורמלי כתובעים, אך מאחר שמדובר בילדיה הקטינים של התובעת בחר לפתור את הקושי באמצעות מנגנון שנועד למנוע כפל פיצוי.
לפי המנגנון שקבע בית המשפט, תשלום הסכום מותנה בכך שהתובעת תמסור לחברה תצהיר מאומת בידי עורך דין, שלפיו שני ילדיה מודעים לפסק הדין, מסכימים לכך שהוא כולל פיצוי גם עבורם ומתחייבים שלא להגיש תביעה נוספת בגין אותן עובדות. בתצהיר תידרש התובעת גם להצהיר כי אביהם של הילדים, שהוא אפוטרופוס טבעי נוסף, מסכים לכך.
מנגד, בית המשפט דחה את רכיב עוגמת הנפש שהתייחס לאירועים שקדמו לעיכוב הכבודה. נקבע כי כתב התביעה והעדות לא היו מפורטים ומבוססים דיים באשר לאותם אירועים, וכי מקובלת עמדת נציג החברה שלפיה הנתבעת התייחסה לתביעה ככזו שעילתה נוגעת לעיכוב במזוודות. עוד צוין כי באותם אירועים מוקדמים התובעת לא יצאה בסופו של דבר בחיסרון כיס.
בסיכום קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה ופסק 4,350 שקל: 2,250 שקל בגין רכישות שנדרשו עקב העיכוב ו-2,100 שקל בגין עוגמת נפש לשלושת הנוסעים. החברה חויבה גם ב-1,000 שקל הוצאות משפט. ת"ק 12633-03-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.