בית המשפט המחוזי בחיפה גזר 32 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהודה בהחזקת 100.33 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית, בהחזקת כלי לצריכת סמים ובשיבוש מהלכי משפט, וכן צירף תיק נוסף שבו החזיק קוקאין והרואין שלא לצריכה עצמית. הנשיא, השופט אבי לוי, דחה במקביל את בקשת המדינה להכריז עליו כ"סוחר סמים", לאחר שקבע כי הדרישות הדיוניות והראייתיות לכך לא מולאו.
לפי כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, ב-14 בספטמבר 2025, סמוך לשעה 21:10, החזיק הנאשם ברחוב שלמה בן יוסף בעכו חבילה ובה 100.33 גרם נטו קוקאין, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר. הוא נכנס למונית וישב במושב הקדמי כשהסם על גופו. כאשר המונית הגיעה למחסום משטרתי, ביקש מהנהג לנסוע לאחור כדי להימלט מהשוטרים ובמקביל החביא את הסם מתחת למושב. בית המשפט קבע כי עשה זאת בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי בדרך של העלמת ראיות. בחיפוש במונית נתפס הסם, ובבגדיו נמצאה גם מבחנה לצריכת סמים.
לתיק צורף הליך נוסף, שבו הודה הנאשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. באותו מקרה, ב-27 בספטמבר 2024, במהלך חיפוש משטרתי, נמצאו על גופו 47 יחידות קוקאין במשקל 4.0384 גרם נטו וכן 1.9774 גרם נטו הרואין. הסדר הטיעון שבמסגרתו הורשע בשני התיקים לא כלל הסכמה על העונש.
המדינה ביקשה לראות בשני כתבי האישום אירועים נפרדים. בתיק העיקרי ביקשה לקבוע מתחם של שלוש עד שש שנות מאסר, ובתיק המצורף מתחם של 12 עד 24 חודשי מאסר. בא כוח המאשימה טען כי עבירות הסמים פוגעות בשלום הציבור, בביטחונו ובבריאות המשתמשים, וביקש למקם את העונש באמצע המתחמים ולצבור את העונשים. בנוסף ביקשה המדינה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים", להטיל מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון ולהורות על השמדת הסמים.
ההגנה טענה מנגד כי שני התיקים מהווים אירוע אחד וביקשה מתחם של 10 עד 15 חודשי מאסר בפועל. הסנגור טען כי הנאשם "לא ידע את כמות הסמים אשר נתפסו עליו ולא את סוגם", והדגיש את הודאתו, החרטה, נסיבותיו האישיות והחיסכון בזמן שיפוטי. עוד נטען כי לנאשם קושי קוגניטיבי וכי משפחתו מנסה לסייע לו. הנאשם עצמו התנצל ואמר כי ברצונו להשתפר.
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה בנקודה הדיונית וקבע כי מדובר בשני אירועים נפרדים. השופט לוי ציין כי אף ששני התיקים עוסקים בעבירות סמים, פער של כשנה בין האירועים והכמויות השונות אינם מאפשרים לראות בהם חלק מ"תכנית עבריינית אחת" או לקבוע שקיים ביניהם קשר הדוק.
ביחס לתיק העיקרי קבע בית המשפט כי הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית, נוכח סוג הסם וכמותו. מעבר להחזקת הקוקאין, נשקלו גם החזקת המבחנה ושיבוש מהלכי המשפט. השופט קבע כי למעשים קדם תכנון וכי הנזק הפוטנציאלי היה ממשי. לאחר סקירת מדיניות הענישה נקבע מתחם של 24 עד 48 חודשי מאסר בפועל.
בתיק המצורף, שבו נמצאו כמויות קטנות יותר של קוקאין והרואין, נקבע מתחם של שישה עד תשעה חודשי מאסר בפועל. בגזירת העונש נשקלו לזכות הנאשם הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי, וכן הפגיעה הצפויה בו ובמשפחתו. לחובתו נשקל עבר פלילי שהתיישן, ובית המשפט ציין כי לא קיימת המלצה שיקומית.
בקשת המדינה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" נדחתה בנפרד. לפי גזר הדין, המאשימה לא העלתה את הבקשה בהליכים שקדמו להכרעת הדין כנדרש בסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, וגם לא עמדה בדרישה הראייתית שלפיה הנידון הפיק או אמור היה להפיק רווח מעבירת עסקת סמים. בית המשפט הוסיף כי לא נטען שיש ברשות הנאשם רכוש שהושג בעבירת עסקת סמים ולא הוגשה בקשת חילוט. מסקנתו הייתה קצרה: "משאלה הם פני הדברים, דין בקשה זו של המאשימה להידחות".
בסופו של דבר נגזרו 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר. בנוסף הוטלו עשרה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקה לצריכה עצמית; שישה חודשי מאסר על תנאי בגין שיבוש מהלכי משפט; פסילת רישיון נהיגה לשנה; וקנס של 2,000 שקל. בית המשפט הורה גם על השמדת הסמים שנתפסו.
ת"פ 2382-10-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.