בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו פסק מזונות זמניים בסך כולל של 4,500 שקל בחודש לשלושה ילדים, 1,500 שקל לכל ילד, במסגרת הליך גירושין שבו האם ביקשה יותר מ-43 אלף שקל בחודש עבור מזונות הילדים. השופטת ענבל וקנין-הרנשטיין קבעה בשלב המקדמי, לצורך הסעד הזמני בלבד, כי הכנסתה החודשית של האם תוערך ב-40 אלף שקל והכנסתו של האב ב-66 אלף שקל, כך שיחס ההכנסות הוא 38% לאם ו-62% לאב.
הצדדים נישאו לאחר זוגיות שהחלה ב-2011 ונולדו להם שלושה ילדים, שכיום כולם מעל גיל שש. לאחר משבר ביחסים הופרדו המגורים, והאם נשארה בבית המשותף עם הילדים בעוד האב שכר בית אחר. לפי טענת האב, מתקיימים כיום זמני שהות שווים לחלוטין עם הילדים. בני הזוג מצויים בהליכי גירושין ונקבע להם מועד לסידור גט באוקטובר 2026.
האם טענה כי במהלך השנים תמכה בקריירה של האב ואף זנחה את הקריירה המקצועית שלה, ובהמשך פתחה עסק עצמאי משלה. לדבריה, עד מאי 2026 המשיכו הצדדים לנהל למעשה מסגרת כלכלית משותפת, והאב הפקיד לחשבון המשותף מדי חודש משכורת ודיבידנדים וכן סכומים נוספים למימון צורכי המשפחה. לאחר שהפסיק להפקיד כספים, טענה, נאלצה לפדות קופת גמל, קרן השתלמות וכספים מקרן הפנסיה בסכום כולל של 136,496 שקל.
האב חלק על תיאור מצבה הכלכלי. לטענתו, האם מנהלת עסק מוביל ומצליח והכנסתה החודשית הממוצעת מגיעה לכ-220 אלף שקל. האם מנגד טענה שהפקדות גבוהות בחשבון העסק אינן משקפות רווח שוטף, בין היתר משום שלקוחות משלמים מראש עבור קורסים הנמשכים כמה חודשים וכספים אלה מיועדים למימון הוצאות עתידיות.
בית המשפט עיין בתדפיסי החשבון ובמסמכים העסקיים. נמצא כי חשבון העסק היה ביתרת חובה של כ-27 אלף שקל וכי לעסק הלוואות של יותר מ-217 אלף שקל, אך במקביל היה בו פיקדון של כ-150 אלף שקל. עוד נמצא כי בתוך שבעה חודשים, מינואר עד יולי 2026, נכנסו לחשבון העסקי סכומים בהיקף כולל של 1,482,543 שקל. מאחר שהוצגו רק דוחות רווח והפסד לשנים 2023 ו-2024 ולא מלוא הראיות הדרושות להכרעה סופית, השופטת העמידה בשלב זה את הכנסת האם על אומדן של 40 אלף שקל בחודש, תוך הדגשה שאין בכך הכרעה סופית בשאלת השתכרותה.
גם סביב הכנסת האב הייתה מחלוקת רחבה. האם טענה כי הכנסתו הממשית עולה על 100 אלף שקל בחודש והפנתה להפקדות גבוהות לחשבון המשותף, למשכורת, לדיבידנדים ולרמת החיים. האב טען ששכרו עומד על 32 אלף שקל ושמשיכות דיבידנד והתחשבנויות אחרות אינן מלמדות על הכנסה חודשית קבועה. מהמסמכים שהגיש עלה כי בחודשים מאי עד אוגוסט 2026 הופקדו לחשבונו מדי חודש כ-66,234 שקל, המורכבים ממשכורת של כ-31,234 שקל ודיבידנד של 35 אלף שקל. בית המשפט העמיד לכן את הכנסתו הזמנית לצורך ההחלטה על 66 אלף שקל בחודש.
בעניין הילדים טענה האם כי המשפחה נהנתה מרמת חיים גבוהה, שכללה בית פרטי, חינוך פרטי, אופר במשרה מלאה, בילויים, מסעדות, מותגים וחופשות תכופות בארץ ובחו"ל. היא העמידה את הוצאות שלושת הילדים על 42,382 שקל בחודש וביקשה מזונות בסך 43,082 שקל בחודש, נוסף על מלוא חלקם בהוצאות המדור והחזקתו ועל הוצאות חינוך ורפואה חריגות.
האב טען כי ההוצאות הנטענות "מנותקות מחיי הצדדים ומופרזות במתכוון באופן קיצוני", וכי לא הונחה תשתית ראייתית לצרכים הנטענים. הוא הדגיש שהילדים שוהים בשני בתים ושכל הורה נושא בהוצאותיהם בזמן שהם עמו, ולכן לשיטתו אין הצדקה להעברת דמי מזונות מהורה אחד לאחר.
בית המשפט לא קיבל את שתי העמדות במלואן. בהינתן הכנסות הצדדים כפי שהוערכו זמנית, גיל הילדים וזמני השהות השווים, נקבע כי האב ישלם 4,500 שקל בחודש עבור שלושת הילדים. בנוסף יישאו הצדדים בהוצאות החינוך ובהוצאות רפואיות חריגות ביחס של 38% לאם ו-62% לאב, וקצבאות הילדים מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לאם נוסף על המזונות.
האם ביקשה גם לחייב את האב במלוא חלקם של הילדים במדור ובהחזקת המדור, בסך 13,712.50 שקל בחודש. בית המשפט דחה בשלב זה את הדרישה, בין היתר משום שהאם והילדים ממשיכים להתגורר בבית המשותף, תשלומי המשכנתא הוקפאו לתקופה מסוימת, לפני ההקפאה האב נשא בהם, וזמני השהות שווים. השופטת הבהירה שאין בכך שינוי בחובה לשלם את החזרי המשכנתא במישור הרכושי.
בקשה נוספת נגעה למזונות משקמים לאם. היא טענה להוצאות אישיות של 19,300 שקל בחודש וביקשה גם את חלקה במדור. האב טען שמדובר בסעד חריג שאינו מתאים למי שמנהלת עסק מצליח ומשגשג, ואף טען שהבקשה משמשת ללחץ כלכלי. בית המשפט ציין כי הפסיקה מכירה במזונות משקמים במקרים מתאימים, אך קבע שבנסיבות הנוכחיות, כאשר לאם עסק מצליח שלחשבונו נכנסים סכומים גבוהים ובשים לב לכך שמועד סידור הגט קרוב, היא אינה זכאית לפסיקת מזונות משקמים.
השופטת הדגישה כי מדובר בהחלטה זמנית שאינה קובעת מסמרות לגבי סכום המזונות הסופי או הכנסות הצדדים בהליך העיקרי.
תלה"מ 49592-05-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.