בית משפט השלום בהרצלייה קיבל תביעת פיצויים של רוכב קטנוע שנפגע בתאונת דרכים בחיפה וחייב את המבטחת לשלם לו 390,353 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין ואגרה. השופטת הבכירה לימור רייך דחתה את כפירת הנתבעת בעצם קרות התאונה ובנסיבותיה וקבעה כי התובע הוכיח את גרסתו במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את מלוא טענותיו לנזק, העמיד את נכותו התפקודית על 10% ודחה את הקשר הנטען בין התאונה לבין צריכת קנאביס רפואי.
התביעה הוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעקבות תאונה שאירעה ב-5 באוגוסט 2020. התובע טען כי רכב על קטנוע של מעסיקו ברחוב חיל הים בחיפה, סמוך לבית החולים רמב"ם, כאשר משאית שנסעה מימינו נכנסה לנתיב ופגעה בו. בכתב התביעה תואר כי המשאית "חתכה ונכנסה לנתיב... פגעה והעיפה" אותו מהקטנוע. הנתבעת, התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, כפרה בעצם קרות התאונה, בנסיבותיה ובזהות הקטנוע שהיה מעורב בה, וכן חלקה על היקף הנזק.
בית המשפט מצא תמיכה לגרסת התובע בכמה מקורות. נהג אמבולנס פרטי, שהוא קרוב משפחתו, העיד כי עבר במקום, ראה התקהלות, מצא את התובע שכוב על הכביש עם קסדה לראשו, העניק לו טיפול ראשוני ופינה אותו לבית החולים. הבעלים של האמבולנס הציג את יומן הנסיעות והחשבונית, שבהם תועד הפינוי לרמב"ם. גם בסיכום האשפוז שנערך למחרת התאונה נרשם מפי התובע כי היה מעורב בתאונת דרכים כאופנוען ונפגע ממשאית מצד ימין.
לראיות אלה הצטרף טופס מידע משטרתי שבו נרשם מועד התאונה, רחוב חיל הים בחיפה ופרטי הקטנוע המבוטח ב"הפול". מעסיקו לשעבר של התובע, בעל הקטנוע, העיד כי הקטנוע היה בחזקת התובע בהסכמתו, כי לאחר התאונה אסף אותו ממקום האירוע והעביר אותו למוסך וכי מסר לתובע את פרטי הרכב והביטוח. השופטת קבעה כי מכלול הראיות מספיק להוכחת האירוע וחבות הנתבעת.
הנתבעת ניסתה להסתמך בסיכומיה על שאילתה ממשרד התחבורה שלפיה צבע הקטנוע היה שחור ולא לבן, בניגוד לעדויות התובע והמעסיק. בית המשפט לא קיבל את הראיה, משום שהוגשה לראשונה יחד עם הסיכומים וללא רשות. השופטת הוסיפה כי ממילא לא נטען שלמעסיק היו קטנועים שאינם מבוטחים, ועדותו שלפיה כל הקטנועים שבבעלותו היו מבוטחים לכל נהג לא נסתרה.
במישור הרפואי מונו שלושה מומחים מטעם בית המשפט. המומחה האורתופדי קבע נכות צמיתה של 4% בגין הגבלה קלה מאוד בתנועות עמוד השדרה המותני, לאחר ניכוי מצב קודם. המומחה הנוירולוגי, שנפטר לאחר שהגיש את חוות דעתו, קבע נכות של 15% בגין כאבי ראש לאחר הפחתה בשל חבלות דומות קודמות וחזרה לעבודה. המומחה בתחום הכאב קבע שלא נותרה נכות בתחום זה וכי התלונות הסובייקטיביות אינן תואמות את הממצאים האובייקטיביים. הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה לתובע עמדה על 18.4%.
הנתבעת טענה שחוות הדעת הנוירולוגית "נעדרת כל משקל ראייתי", בין היתר משום שהמומחה נפטר לפני שנחקר. בית המשפט דחה את הטענה, לאחר שקבע שהנתבעת לא ביקשה לזמן את המומחה לחקירה מבעוד מועד, אלא העלתה את הסוגיה רק ערב ישיבת ההוכחות. השופטת קבעה כי בכך ויתרה למעשה על החקירה ואימצה את מסקנות חוות הדעת.
למרות שיעור הנכות הרפואית, בית המשפט לא קיבל את טענת התובע כי נכותו התפקודית זהה לה. התובע טען לסחרחורות, כאבי ראש, כאבי גב וצוואר, קושי בעבודה כשליח ואף לכך שנאלץ לסגור עסק עצמאי בתחום השליחויות. מנגד, בית המשפט ציין כי לאחר התאונה הכנסותיו עלו, וכי כיום הוא עובד כשליח שכיר בחברה שבבעלות אחיו ומרוויח, לפי עדותו, 10,000 שקל נטו בחודש. עוד הובאו בחשבון עבודות שירות, תקופות פסילת רישיון ותאונות רבות אחרות שבהן היה מעורב לפני התאונה ואחריה.
השופטת קבעה כי התובע "לא הרים את הנטל להוכיח את הפגיעה הנטענת בכושר העבודה" ואת הקשר בינה לבין מצבו כתוצאה מהתאונה. עם זאת, בשל גילו הצעיר ושיעור הנכות הרפואית נקבע כי קיימת אפשרות להשפעה מסוימת על כושר עבודתו, ולכן הועמדה הנכות התפקודית על 10%.
בגין הפסדי שכר לעבר נפסקו 15 אלף שקל. הפסדי השכר לעתיד חושבו לפי שכר של 10,000 שקל נטו ונכות תפקודית של 10%, והסתכמו ב-282,903 שקל, ובנוסף נפסקו 35,363 שקל בגין הפסדי פנסיה. עבור עזרת הזולת נפסקו 8,000 שקל, ועבור כאב וסבל 44,087 שקל.
מחלוקת נפרדת עסקה בקנאביס רפואי. התובע ביקש, בין היתר, 269 אלף שקל עבור קנאביס עד תום תוחלת חייו. המומחה בתחום הכאב קבע כי "קשה למצוא קשר ישיר בין צריכת הקנאביס הרפואי של התובע לבין הפגיעות שנגרמו לו בתאונה". חוות דעת זו לא נסתרה, ובית המשפט לא פסק את הסכום המבוקש. תחת זאת הוענק פיצוי גלובלי של 5,000 שקל עבור הוצאות לעבר ולעתיד, לרבות נסיעות ותרופות.
בסך הכול הועמד הפיצוי על 390,353 שקל. הנתבעת חויבה גם בשכר טרחת עורך דין, אגרה ושכר עדים בסך 500 שקל לכל אחד מעדי התובע.
ת"א 38979-01-22.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.