בית משפט השלום בבאר שבע גזר 20 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל על מנהל חברת א.א.כהן תשתיות וכוח אדם בע"מ, שהורשע יחד עם החברה בעשרות עבירות מס לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון. השופטת אחינעם צוריאל קבעה כי במשך יותר משנה וחצי נוכו תשומות באמצעות 44 חשבוניות שלא הוצאו כדין, ובמקביל נדרשו החזרי בלו על דלק בגין 27 אוטובוסים של מועצות אזוריות, אף שלא ניתן היה לדרוש בגינם את ההחזר. החברה, שאינה פעילה עוד, נקנסה ב-100 שקל.
לפי כתב האישום המתוקן, החברה נרשמה כעוסק מורשה בענף עבודות עפר, והמנהל שימש בתקופה הרלוונטית כמנהלה הפעיל. בין ינואר 2017 לאוגוסט 2018 הוגשו 20 דוחות תקופתיים למנהל המכס והמע"מ, שבהם נכלל מס תשומות בסך 1,372,418 שקל על בסיס 44 מסמכים שנחזו לחשבוניות מס של שמונה עוסקים שונים ולא הוצאו לחברה כדין.
באישום השני נקבע כי בין מאי 2017 לאוגוסט 2018 הוגשו 20 דוחות תקופתיים לצורך דרישת הישבון בלו על דלק בסך 1,981,195 שקל בגין 27 אוטובוסים של מועצות אזוריות שונות. לפי גזר הדין, אלה היו כלי רכב שלא ניתן לדרוש בגינם החזר בלו, והדיווחים הוגשו ללא ידיעת המועצות או הסכמתן. לאחר בחינת הדרישות אושר לחברה סכום כולל של 1,950,735 שקל, שהועבר לחשבון הבנק שלה.
המנהל והחברה הורשעו ב-44 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, ב-20 עבירות של מסירת דוח הכולל ידיעה כוזבת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, וב-20 עבירות של מסירת הצהרה לא נכונה למנהל לפי חוק הבלו על דלק.
בהסדר הטיעון הוסכם כי התביעה תבקש להטיל על המנהל 40 חודשי מאסר, בעוד ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה ויתר רכיבי הענישה יישארו לשיקול דעת בית המשפט. המאשימה טענה כי "סכום המס הכולל, הנובע מהעבירות בהן הורשעו הנאשמים עומד על כ- 3.4 מיליון ₪, והמחדלים לא הוסרו", וביקשה להדגיש את הפגיעה בקופה הציבורית, בשוויון בנטל המס ובאמון הציבור במערכות הגבייה.
ההגנה ביקשה עונש שלא יעלה על שנת מאסר. היא הפנתה להודאת המנהל, להיעדר עבר פלילי, למצבו הכלכלי והאישי ולחלוף הזמן, וטענה כי "חלוף הזמן מביצוע העבירות והשיהוי בהגשת כתב האישום עולים לכדי הגנה מן הצדק". עוד נטען כי בשל חסרון כיס לא היה ביכולתו להסיר את מחדלי המס. ההגנה ביקשה לקבוע מתחם אחד לשני האישומים, שבין שישה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.
השופטת צוריאל קיבלה את עמדת ההגנה בנקודה אחת וקבעה מתחם ענישה אחד לכל העבירות, משום שמדובר במעשים דומים שפגעו באותם ערכים ובוצעו באותה תקופה. עם זאת, היא קבעה כי חומרת המעשים מחייבת מאסר ממשי. לדבריה, במשך יותר משנה וחצי קיבל המנהל שלא כדין החזרי בלו בהיקף של כמעט 2 מיליון שקל וניכה מס תשומות בהיקף של כ-1.37 מיליון שקל.
בגזר הדין נקבע כי המעשים לא היו כישלון חד-פעמי. השופטת כתבה: "הנאשם פעל בתחכום ובעורמה לאורך תקופה ארוכה", הן בשימוש בחשבוניות הכוזבות והן בדרישות החזרי הבלו, וקבעה כי ההתנהלות הייתה שיטתית ולימדה על תכנון מוקדם. היא הוסיפה כי "מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה גבוהה".
לאחר סקירת מדיניות הענישה בעבירות מס ובמקרים של דרישות החזרי בלו שלא כדין, קבע בית המשפט מתחם של 20 עד 50 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. מתחם הקנס נקבע בין 100 אלף ל-300 אלף שקל, לאחר שהשופטת נתנה דעתה גם למצבו הכלכלי של המנהל.
בית המשפט דחה את טענת ההגנה לקיומה של הגנה מן הצדק בשל שיהוי. העבירות בוצעו בשנים 2017 ו-2018 וכתב האישום הוגש בסוף 2021, אך לפי נתוני המאשימה החקירה והטיפול בתיק לא חרגו מלוחות הזמנים שנקבעו. השופטת קבעה כי לא נפל שיהוי בהגשת כתב האישום. בנוסף נקבע כי חלק ניכר מהתמשכות ההליך לאחר הגשתו נבע מהתנהלות המנהל, שלא התייצב לחלק מהדיונים, מהחלפת ייצוג ומבקשות דחייה שנועדו בין היתר לאפשר הסרת מחדלים.
לזכות המנהל נשקלו הודאתו, היעדר עבר פלילי ונסיבותיו האישיות והכלכליות. בית המשפט נתן משקל גם למצבו הרפואי ולקושי הצפוי לו במאסר, אך קבע שלא הונחה תשתית שמצדיקה חריגה ממתחם העונש בשל מצבו. מנגד, הודגש כי למרות דחיות רבות הוא לא הסיר אפילו חלק ממחדלי כתב האישום. השופטת ציינה כי הסרת מחדל היא ניסיון לתקן את תוצאות העבירה, ולכן להיעדרה יש משמעות בקביעת העונש.
בסופו של דבר נגזרו על המנהל 20 חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת עוון לפי חוק מע"מ, חוק הבלו או פקודת מס הכנסה, ושישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת פשע לפי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה. בנוסף הוטל עליו קנס של 100 אלף שקל, או ארבעה חודשי מאסר תמורתו. על החברה הוטל קנס סמלי של 100 שקל, משום שאינה פעילה עוד.
ת"פ 46997-12-21.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.