חנק את גרושתו ואיים עליה: הורשע בשש עבירות וזוכה מיתר האישומים

בית משפט השלום בתל אביב-יפו הרשיע נאשם בשש עבירות שבוצעו כלפי גרושתו ורכושה, אך זיכה אותו מיתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. השופט איתי הרמלין קבע כי הוכחו מעבר לספק סביר שני מקרים של תקיפת בת זוג שגרמה חבלה של ממש, מקרה נוסף של תקיפת בת זוג, עבירת איומים ושתי עבירות של היזק בזדון לרכוש. מנגד, בשורה של אישומים אחרים נקבע שנותר ספק סביר, ובאחד מאישומי החניקה נקבע שמחדל חקירה משמעותי פגע ביכולת הנאשם להתגונן.

עורכי דין שעשויים להתאים

עורכי הדין שלנו

ב ברוריה פריד פלילי בני ברק לפרופיל ש שירן רווח משרד עורכי דין נזיקין ותאונות · ביטוח עפולה לפרופיל

כתב האישום ייחס לנאשם שורה ארוכה של עבירות תקיפה, שחלקן גרמו חבלה, איומים והיזק בזדון לרכוש. המתלוננת, גרושתו ואם שלושת ילדיו, תיארה בבית המשפט מערכת יחסים שבה, לטענתה, לצד השפלות ואלימות מילולית התרחשו לאורך השנים אירועים שונים של אלימות פיזית, השלכת חפצים, חניקה, שבירת טלפונים ונזק לדלת. הנאשם הכחיש כמעט באופן גורף כי נקט כלפיה אלימות וטען שתלונותיה נועדו להשיג יתרון בהליך הגירושין.

המתלוננת סיפרה בין היתר על מקרה שבו הנאשם דרך על רגלה ולחץ על צווארה עד שחשה מחנק, ועל מקרה נוסף ביוני 2022 שבו לטענתה חנק אותה וגרם סימנים בצוואר וביד. על אותו אירוע סיפרה כי הייתה בבהלה וחשבה: "זהו. זה הסוף כאילו, אבל הוא שיחרר". היא מסרה עוד כי הנאשם זרק לעברה מכונית צעצוע שפגעה במצחה וגרמה נפיחות, ובאירוע אחר השליך עליה תפוח אדמה שפגע באזור הצלעות. בנוסף תיארה מקרים של שבירת מכשירי טלפון ופריצת דלת חדר שננעלה בו.

הנאשם הציג גרסה הפוכה. לדבריו, המתלוננת היא שנהגה כלפיו באלימות במקרים שונים, והוא מעולם לא תקף אותה או איים עליה. כאשר הוצגו לו צילומים של סימנים על צווארה, אמר: "אני, חיים שלי, לא עשיתי לה דבר כזה". הוא טען גם כי הדברים הקשים שהוקלט כשהוא אומר אינם איומים בפגיעה פיזית אלא התייחסות להליכים משפטיים, וכי נאמרו לאחר שנחשף לאיומים מצד המתלוננת ובני משפחתה.

הכרעת הדין נשענה על שילוב בין עדות המתלוננת לראיות חיצוניות. בית המשפט ציין כי עדותה נתמכה בצילומי אדמומיות בצווארה ובידה, בצילומי נזק לדלת, בהקלטות של איומים ובמידה מסוימת גם בצילומי טלפונים שבורים. עדות אביה של המתלוננת, שהוגשה בהסכמה, תמכה בכך שסיפרה לו בזמן אמת על מקרים מסוימים ושלחה לו תמונות של הסימנים שנגרמו לה לטענתה.

עם זאת, השופט הדגיש כי כל המעשים המיוחסים בכתב האישום התרחשו ללא עדי ראייה חיצוניים וכי חלקם דווחו זמן רב לאחר האירועים. לכן נקבע כי יש לבחון כל אישום בנפרד ובזהירות. בפסק הדין נכתב: "לא מדובר בתלונת שווא של המתלוננת, אך יש לבחון בזהירות את פרטיה".

ביחס לנאשם קבע בית המשפט כי הכחשתו הגורפת פגעה באמינותו, במיוחד משום שחלק מן האישומים נתמכו בראיות חיצוניות. הדבר בלט במיוחד בעבירת האיומים: בהקלטות נשמע הנאשם אומר, בין היתר, "אני אשפד אותך פה עכשיו" וכן "אני אגמור את כולכם". בית המשפט דחה את הטענה שמדובר באיום בנקיטת הליכים משפטיים וקבע שלנוכח לשון הדברים ואופן אמירתם, מדובר בדברים שנועדו להפחיד ושעניינם פגיעה פיזית.

באישום הראשון קבע בית המשפט כי הוכח מעבר לספק סביר שהנאשם דרך על רגלה של המתלוננת ולחץ בשתי ידיו על צווארה עד שחשה מחנק, וגרם לה סימנים אדומים בצוואר וביד. ההרשעה התבססה על עדותה, על הצילומים שהוגשו ועל עדות אביה, שסיפר כי בזמן אמת היא אמרה לו שנחנקה ושלחה לו את התמונות. בגין אירוע זה הורשע הנאשם בתקיפת בת זוג שגרמה חבלה של ממש.

גם האישום בדבר זריקת מכונית הצעצוע הוכח. המתלוננת תיארה שהחפץ פגע במצחה וגרם נפיחות, ואף ציינה שהנאשם הביא לה קרח לאחר מכן. בית המשפט ראה בפירוט זה חיזוק לאמינות התיאור, וציין שאביה סיפר כי שמעה ממנו על האירוע שנים לפני הגשת התלונה. בגין אירוע זה הורשע הנאשם בעבירה נוספת של תקיפת בת זוג שגרמה חבלה של ממש.

בית המשפט הרשיע את הנאשם גם בתקיפת בת זוג בשל השלכת תפוח אדמה שפגע באזור צלעותיה של המתלוננת. נקבע שתיאורה היה מפורט ומתאים לתלונת אמת, והתקבל גם הסברה לכך שלא פנתה לבדיקה רפואית לאחר שהכאב חלף. בנוסף הורשע הנאשם בעבירת איומים על בסיס ההקלטות, עדות המתלוננת ועדות אביה.

שתי הרשעות נוספות נגעו להיזק בזדון לרכוש. באחד האישומים קבע בית המשפט כי הוכח שהנאשם שבר טלפון של המתלוננת, תוך מתן משקל לצילומי מכשירי הטלפון השבורים. באישום נוסף נקבע כי פרץ דלת של חדר שבו ננעלה המתלוננת וגרם נזק למנגנון הנעילה, כשהעדות נתמכה בצילום הנזק לדלת.

מנגד, בית המשפט זיכה את הנאשם ממספר אישומים לאחר שלא נמצא בסיס מספיק להרשעה מעבר לספק סביר. בשני אירועים שבהם המתלוננת עצמה תיארה כי שרטה את הנאשם, נקבע שלא ניתן לקבוע שהוא עבר עבירה כלפיה ואף ייתכן שהיא זו שעברה עבירה כלפיו. באירוע נוסף, שבו לפי הטענה סובב את ידה והיא הגיבה באמצעות סוס נדנדה, נקבע כי מרחק הזמן והנסיבות של אלימות הדדית אינם מאפשרים לקבוע במדויק מה התרחש.

זיכוי נוסף נגע לטענה שהנאשם קרע חלוק של המתלוננת. בית המשפט קבע שהחלוק לא נשמר ותיאור נסיבות קריעתו לא היה מפורט מספיק. גם באישום שלפיו דחף או בעט במתלוננת בבית הוריו, נקבע כי בעדותה לא ידעה למסור אם מדובר בדחיפה או בבעיטה, ועדותה של אחות הנאשם, שלפי גרסת המתלוננת ראתה אותה על הרצפה, לא הובאה על ידי המדינה.

באישום אחר בדבר שבירת טלפון על גופה של המתלוננת קבע בית המשפט שקיים ספק סביר, בין היתר בשל קושי להבין את אופן השבירה ובגלל פער בין עדותה בבית המשפט לבין גרסתה במשטרה בנוגע לפציעה שנגרמה לנאשם. גם מאישום נוסף של חניקה זוכה הנאשם, אף שבית המשפט ציין כי גרסת המתלוננת נשמעה אמינה על פניה. הסיבה המרכזית לזיכוי הייתה מחדל חקירה: המשטרה לא בדקה אם קיימים צילומים מחוקים בשני מכשירי הטלפון שלגביהם טענה המתלוננת שהנאשם מחק את תיעוד החבלות. נקבע שהמחדל פגע משמעותית ביכולת הנאשם להתגונן והותיר ספק סביר.

בסיכום הכרעת הדין הורשע הנאשם בשתי עבירות של תקיפת בת זוג שגרמה חבלה של ממש, בעבירה אחת של תקיפת בת זוג, בעבירת איומים ובשתי עבירות של היזק בזדון לרכוש. מכל יתר העבירות המפורטות בכתב האישום הוא זוכה. הכרעת הדין עוסקת בשאלת האשמה בלבד ואינה כוללת גזר דין.

תיק ת"פ 48303-09-23.