בית משפט השלום בכפר סבא הטיל את מלוא האחריות לתאונת שרשרת על נהג שטען כי רכב אחר סטה לפתע לנתיבו. השופטת שירלי פורר טיומקין קבעה כי הסרטונים ממצלמות הרכב אינם תומכים בגרסתו, וכי גם עדותו לא התיישבה עם גרסתו בכתבי ההגנה. התביעה העיקרית התקבלה במלואה נגדו בלבד, והתביעה שכנגד שהגישה הראל חברה לביטוח בע"מ התקבלה אף היא במלואה.
עורכי הדין שלנו
התאונה אירעה ב-24 באוגוסט 2024 וכללה ארבעה כלי רכב. בתביעה העיקרית טענו בעל הרכב שנפגע וחברת איי.די.איי. (ביטוח ישיר) חברה לביטוח בע"מ כי רכבם עמד כדין, כאשר רכב המבוטח על ידי הראל, שעמד לפניהם, נפגע מאחור ונהדף אליהם. בעל הרכב תבע 3,083 שקל בגין הפסד פרמיה, וחברת הביטוח תבעה 65,785 שקל בגין תגמולי ביטוח ששילמה.
הנהג שנתבע טען כי נסע בנתיב האמצעי מתוך שלושה, וכי רכב שהיה לפניו בנתיב השמאלי, המבוטח באיילון חברה לביטוח בע"מ, סטה לפתע לנתיבו. לדבריו, הוא נאלץ לסטות כדי להימנע מפגיעה, ולכן אין להטיל עליו את האחריות. איילון טענה מנגד כי המבוטחת שלה נסעה באיטיות ובמרחק מתאים, וכי רכב הנתבע פגע בה מאחור. הראל טענה כי רכבה עמד ברמזור אדום, נפגע בידי רכב הנתבע, הועף לנתיב הימני ולאחר מכן נהדף על רכב התובעים.
הראל הגישה גם תביעה שכנגד נגד הנהג, ובה דרשה 132,348 שקל בגין תגמולי ביטוח ושכר טרחת שמאי ששילמה למבוטחת שלה בעקבות התאונה. הנהג והראל חזרו בתביעה שכנגד על גרסאותיהם לגבי האחריות.
בדיון נשמעו בעל הרכב שנפגע ואשתו, הנהג הנתבע, נהגת הרכב המבוטח באיילון ונהגת הרכב המבוטח בהראל. בית המשפט צפה בסרטונים מאירוע התאונה ושמע גם הקלטת שיחה בין נהגת הרכב המבוטח בהראל לבין אחותו של הנתבע.
בסרטון ממצלמת הרכב האחורית של התובע נראה רכב התובעים עוצר, וגם הרכב המבוטח בהראל עוצר. מיד לאחר מכן נפגע רכב הראל מאחור ונהדף על רכב התובעים. ברקע נראה גם הרכב המבוטח באיילון עף לנתיב הימני. בית המשפט ציין שאין מחלוקת שרכב הנתבע פגע ברכב המבוטח בהראל והדף אותו על רכב התובעים; המחלוקת הייתה אם רכב איילון הוא שגרם לכך בכך שסטה לנתיב הנתבע.
נהגת הרכב המבוטח באיילון העידה כי נסעה בנתיב השמאלי, וכי רכב הנתבע פגע בה והעיף את רכבה. היא סיפרה שהבחינה במראה ברכב הנתבע נוסע במהירות גבוהה ואמרה לעצמה "אימאל'ה אימאל'ה" רגע לפני הפגיעה. בחקירה אישרה שרצתה לעבור נתיב, אך ראתה שהדבר אינו אפשרי ולכן המשיכה בנתיבה. בית המשפט קבע כי עדותה הייתה עקבית ומהימנה, ומצא לה חיזוק בסרטון ממצלמת רכבה.
לעומת זאת, נקבע כי גרסת הנהג שלפיה הרכב המבוטח באיילון סטה מהנתיב השמאלי לנתיב האמצעי וחסם אותו "אינה משתקפת בסרטונים ממצלמות הרכב". כאשר התבקש להסביר את הפער, אישר שנהג במהירות ואמר: "אני יודע שאני אשם, אני לא אשם במאת האחוזים".
הנהג ביקש להסתמך גם על דברים של עדת ראייה שזהותה לא ידועה, שנשמעו בסרטון שצילם לאחר התאונה. בית המשפט קבע כי העדה לא הובאה להעיד וכי דבריה אינם מספיקים כדי לבסס את הטענה שרכב איילון סטה לנתיבו, במיוחד נוכח הסרטון שהציגה איילון. גם הקלטת השיחה עם נהגת הרכב המבוטח בהראל לא הוכיחה שהיא ראתה סטייה כזו; היא אף אמרה כמה פעמים שאינה זוכרת היטב את האירוע.
בנוסף, הנתבע לא הביא לעדות נוסע שלטענתו היה עמו ברכב. הוא טען שהנוסע עזב את הארץ ואינו בקשר איתו, אך לא הציג לכך תימוכין ולא הסביר מדוע לא ניסה לאתרו או לבקש שיעיד בהיוועדות חזותית. בית המשפט ציין כי אי הבאת עד רלוונטי פועלת לחובת בעל הדין שנמנע מהבאתו.
בית המשפט מצא גם סתירה בתוך גרסת הנהג עצמו. בעדותו טען שרכב איילון סטה לנתיבו וכי מהבהלה הוא שבר שמאלה, בעוד שבכתבי ההגנה טען שמהבהלה סטה ימינה. על רקע מכלול הסרטונים, העדויות והסתירות, נקבע כי "האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנתבע 1".
באשר לנזק, הנהג לא הגיש חוות דעת נגדית ולא ביקש לחקור את השמאים מטעם התובעים או הראל. לכן קיבל בית המשפט את סכומי הנזק שנתמכו באסמכתאות ולא נסתרו.
בתביעה העיקרית חויב הנהג לשלם לבעל הרכב 3,083 שקל ולביטוח ישיר 65,785 שקל. בנוסף חויב בשכר עדה בסך 400 שקל, במלוא אגרת התביעה ובשכר טרחת עורך דין בסך 8,121 שקל. הוא חויב גם בשכר עדה מטעם איילון בסך 450 שקל, אך ללא הוצאות נוספות לטובתה.
בתביעה שכנגד חויב הנהג לשלם להראל 132,348 שקל, וכן שכר עדה בסך 700 שקל, את מלוא אגרת התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 15,189 שקל. התביעה העיקרית נגד איילון והראל נדחתה.
תיק תאד"מ 33874-02-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.