בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הכריע במחלוקת בין הורים גרושים על בית הספר שבו תלמד בתם העולה לכיתה א', והורה לרשום אותה למסגרת החרדית שסומנה בפסק הדין כבית הספר "X". השופטת הילה גלבוע אימצה בכך את המלצת העובד הסוציאלי ואת עמדת האפוטרופסית לדין, שקבעו כי המסגרת ההטרוגנית והמכילה יותר מתאימה טוב יותר למציאות שבה הילדה גדלה בבית אם חרדי-חסידי ומקיימת קשר עם אב שמנהל כיום אורח חיים חילוני.
עורכי הדין שלנו
ההורים התגרשו ב-2022 ובהסכם הגירושין קבעו כי בתם תתחנך במסגרת חינוך חרדית וכי שינוי בדרך חינוכה ייעשה בהסכמה משותפת ובכתב. כאשר הגיעה העת לרשום את הילדה לבית הספר, האב ביקש לבחור במסגרת חרדית שנחשבה פחות נוקשה, בעוד האם ביקשה את בית הספר החרדי האזורי "Y", שלדבריה תואם את אורח החיים החסידי שבו גדלה הילדה ואת סביבתה החברתית הקיימת.
האב טען כי אינו מתנגד לחינוך חרדי וכי לטובת הילדה נכון לשמור על הזרם הזה, אך ביקש מסגרת שתוכל להכיל את הפער בין שני בתי ההורים. לפי פסק הדין, עמדתו הייתה שמסגרת כזו תאפשר לילדה "לא להרגיש חריגה ושונה" ולא תעמיק קושי חברתי הנובע מכך שאביה חי כיום באופן חילוני. בתחילת ההליך ביקש האב בית ספר חרדי ממלכתי אחר, אך בהמשך זנח חלופה זו והצטרף להמלצה המקצועית לבחור בבית הספר X.
האם טענה מנגד כי אין הצדקה לסטות מן ההסכמות שנקבעו בהסכם הגירושין. לדבריה, מרכז חייה של הילדה הוא בביתה החרדי-חסידי, ובית הספר Y מספק רציפות חינוכית וחברתית, בין היתר משום שרוב בנות המחזור מהגן צפויות להמשיך אליו. היא טענה כי בחירה ב"דרך האמצע" אינה יכולה להחליף בחינה של טובתה הקונקרטית של הילדה, וכי מעבר למסגרת אחרת עלול להרחיק אותה מסביבתה וליצור פער נוסף בינה לבין הבית שבו היא חיה רוב הזמן.
העובד הסוציאלי המליץ על בית הספר X. בתסקיר נקבע כי המציאות שבה הילדה חיה בין השקפות עולם שונות מחייבת מסגרת שתוכל להכיל את המורכבות ולאפשר לה לראות בשני הוריה דמויות ראויות ומיטיבות. לפי עמדתו, אין זה נכון שהילדה תידרש לחיות בתחושת הסתרה או בושה חברתית בשל אורח חייו של אביה. הוא סבר כי מסגרת מכילה יותר עשויה לצמצם את הקונפליקט הפנימי ולאפשר לה לקיים קשר חיובי עם שני ההורים בלי לבחור צד.
גם האפוטרופסית לדין תמכה באותה מסגרת. היא תיארה את בית הספר X כמסגרת חרדית הטרוגנית וגמישה יותר, בעלת כיתות קטנות, יחס אישי ואווירה מקבלת. לעומת זאת, התרשמותה מבית הספר Y הייתה שמדובר במסגרת שמרנית והומוגנית יותר. לפי פסק הדין, הנהלת Y עצמה העלתה בפני האפוטרופסית לדין חשש כי ככל שהילדה תיחשף בבית האב לתכנים ולדפוסי חיים שאינם מקובלים במסגרת, עלולה להיווצר עם השנים תחושת שונות חברתית.
האפוטרופסית לדין הדגישה כי הילדה לא הביעה רצון חד-משמעי לבחור באחד מבתי הספר, אלא הצביעה על יתרונות בכל אחת מהחלופות. היא סברה כי הדבר משקף רצון שלא להיקלע לעמדה שבה עליה לבחור בין הוריה. בעמדתה נכתב כי "הבחירה במסגרת חינוכית צריכה להיעשות מתוך הסתכלות על המציאות שבה חיה הקטינה בפועל" וכי יש לבחור מסגרת שתוכל להכיל אותה לאורך זמן, ולא רק לשקף את אורח החיים של אחד הבתים.
השופטת גלבוע קבעה כי אין להורה אחד עדיפות על האחר מכוח השקפתו הדתית, מקום מגוריו או היותו ההורה המשמורן. נקודת המוצא, קבעה, היא אפוטרופסות משותפת, ובהיעדר הסכמה על עניין חינוכי נדרש בית המשפט להכריע לפי טובת הילדה. בית המשפט ציין כי שני בתי הספר משתייכים לזרם החרדי-חסידי ולכן המחלוקת אינה מחייבת שינוי של הסכם הגירושין, אלא בחירה בתוך המסגרת החרדית שעליה הסכימו ההורים.
בהקשר זה נדחתה טענת האם שלפיה נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי לבחור בבית הספר X. השופטת קבעה כי ההסכם אינו נוקב במוסד מסוים וכי שתי החלופות נמצאות בתוך הזרם החינוכי המוסכם. לכן השאלה המכרעת היא איזו מסגרת מתאימה יותר לילדה עצמה, לנוכח מציאות חייה הנוכחית והצורך לשמור על קשר מיטיב עם שני הוריה.
פסק הדין העניק משקל משמעותי להמלצות גורמי המקצוע. השופטת ציינה כי לא מצאה שהאם הציגה טעם ממשי לסטות מהתסקיר ומהעמדה של האפוטרופסית לדין. היא הדגישה כי יש לבחון לא רק את ההתאמה של בית הספר לסביבתה הנוכחית של הילדה, אלא גם את יכולתו ללוות אותה לאורך השנים ולהכיל את הפערים המתמשכים בין אורחות החיים של הוריה.
בית המשפט נתן משקל גם למידע מתסקיר קודם, שבו תוארו בלבול וקושי אצל הילדה סביב הפער בין ערכי המסגרת החינוכית לבין חוויותיה בבית האב. עם זאת, העובד הסוציאלי הזהיר מפני הטלת האחריות כולה על האב וקבע כי הצוות החינוכי צריך לסייע בתיווך השוני בין שני העולמות. השופטת ראתה בכך חיזוק לצורך במסגרת חרדית שתהיה גם גמישה ומכילה.
לכן נקבע כי בית הספר X מתאים יותר לטובתה של הילדה, בפרט במבט לטווח הארוך. השופטת קבעה כי אין מדובר בפתרון פשרה מלאכותי של "אמצע" בין ההורים, אלא במסגרת חרדית שנבחרה לאחר בחינה פרטנית של צרכי הילדה ושל שתי החלופות. היא הורתה על רישום הילדה לבית הספר X ועל לימודיה שם.
האפוטרופסית לדין הונחתה לתווך לילדה את ההחלטה, ובית המשפט הביע ציפייה ששני ההורים יתנו לה את ברכת הדרך כדי שלא להעצים את הקונפליקט. האם חויבה לשלם לאב 5,000 שקל הוצאות משפט, בסכום שנקבע על הצד הנמוך כדי שלא להסלים את הסכסוך.
תלה"מ 64282-06-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.