בית המשפט ביטל עסקה לרכישת ספה לאחר שקבע כי החברה סיפקה תחילה ספה שאינה תואמת להזמנה, ובהמשך סיפקה ספה שנייה באיחור ניכר ועם פגמים מהותיים בגימור ובכריות הישיבה. השופט אבישי רובס, סגן נשיאה, חייב את החברה להשיב לרוכשים את מחיר הספה וההובלה ולשלם להם פיצוי בגין עוגמת נפש, בסכום כולל של 10,047 שקל. מנגד נדחתה התביעה האישית נגד בעל המניות והדירקטור בחברה.
עורכי הדין שלנו
התובעים, עורכי דין במקצועם, רכשו במאי 2025 מ"א. א. רהיטי פסטל עיצובים בע"מ" שני מזרנים, ארבע כריות וספה. מחיר המזרנים והכריות היה 4,800 שקל ומחיר הספה 6,000 שקל. לטענתם, הם עמדו לעבור לדירה חדשה בתוך ימים ספורים ולכן הדגישו בפני נציג החברה שהאספקה דחופה.
בטופס ההזמנה נכתב בין היתר: "לספק הכי מהר שאפשר אין כלום בבית דחוף". לצד זאת קבע בית המשפט כי הטופס לא כלל מועד אספקה מדויק למזרנים, וכי נכתב במפורש שהמזרנים יישלחו לחנות בחיפה וייאספו משם באיסוף עצמי. לכן נדחתה טענת התובעים שהחברה התחייבה לספק את המזרנים עד 22 במאי 2025 והפרה את ההתחייבות.
לפי פסק הדין, ביום שבו עברו התובעים לדירה החדשה נמסר להם שהמזרנים לא יגיעו לחנות באותו יום. החברה הציעה להם מזרן חלופי מהתצוגה, ואחד התובעים הגיע לחנות ולקח מזרן. המזרנים שהוזמנו סופקו בתוך ימים אחדים. בית המשפט קבע כי לא הוכח שהחברה הפרה את ההסכמה בנושא המזרנים, ולכן דחה את דרישות הפיצוי בגין עיכוב זה.
הספה הייתה עניין אחר. הספה הראשונה סופקה ב-3 ביוני 2025, ואין מחלוקת שלא תאמה את המוצר שהוזמן. החברה הודתה בטעות והציעה להשאיר את הספה אצל התובעים עד לייצור ספה חדשה. למחרת עברו הצדדים שוב על פרטי ההזמנה, והתובעת הדגישה שהיא אינה רוצה "גבעות" בכריות הישיבה ושמבנה הספה יהיה כפי שהוצג באולם התצוגה.
התובעים דרשו גם פיצוי בדמות שני שולחנות קפה קטנים. בית המשפט קבע כי נציג החנות אמר שיבדוק את הבקשה אך לא התחייב לספק את השולחנות. בהמשך הודיע נציג המפעל שאין אפשרות לתת אותם. בעל המניות טען כי חזר בו מהאפשרות לפיצוי בגלל שיח לוחמני ופוגעני מצד התובעת.
החברה טענה שהספה הראשונה סופקה במהירות ובהתאם למסגרת הזמנים שנקבעה. בכתב ההגנה נכתב: "טענת התובעים בדבר עיכוב אינה נכונה כלל ועיקר", ובהמשך נטען כי הובהר לתובעים שהחברה תפעל לאספקה בתוך מסגרת מקובלת של 7 עד 18 ימי עסקים. בית המשפט הסיק מכך שגם לשיטת הנתבעים היה מועד אחרון לאספקת הספה, אף שלא נכתב בטופס ההזמנה.
ייצור הספה השנייה החל בתחילת יוני, אך היא סופקה רק ב-31 ביולי 2025. בתקופת הביניים חל מבצע "עם כלביא", ובין 13 ל-24 ביוני המפעל היה סגור. בית המשפט הביא את התקופה הזאת בחשבון, אך קבע שגם לאחר נטרולה האיחור נותר בלתי סביר. השופט ציין כי התובעים הבהירו מלכתחילה שהאספקה דחופה וכי החברה עצמה התגאתה באספקה המהירה של הספה הראשונה.
בפסק הדין נקבע: "אני קובע, אפוא, כי הנתבעת אחרה באספקת הספה השניה באופן בלתי סביר, מבלי שנתנה לכך הסבר מניח את הדעת, והפרה את ההסכמות בין הצדדים". השופט הוסיף שמדובר בהמשך לכשל הראשון, שבו סופקה ספה שאינה תואמת להזמנה.
גם הספה השנייה נמצאה פגומה. בית המשפט השווה בין תמונות הספה שהוצגה בחנות לבין הספה שסופקה, וקבע כי קיימים פגמים מהותיים בתפרים ובמשטח הישיבה. בעוד שבספה שבתצוגה כריות הישיבה היו שטוחות, הספה שסופקה כללה כריות תפוחות ומוגבהות, אף שהתובעת הדגישה מראש שאינה מעוניינת בכך. נקבע שהפגמים פוגעים באופן משמעותי הן בחזות הספה והן בנוחות הישיבה.
על רקע הכשל באספקה הראשונה, האיחור באספקה השנייה והפגמים שנמצאו בה, נקבע כי החברה הפרה את תנאי העסקה. בית המשפט הורה על ביטול רכישת הספה ועל השבת 6,000 שקל ששולמו עבורה ו-500 שקל בגין ההובלה. סכום ההשבה, בצירוף ריבית שקלית ממועד העסקה כפי שחושב בפסק הדין, הועמד על 7,047 שקל. בנוסף נפסקו 3,000 שקל בגין עוגמת נפש, וביחד 10,047 שקל.
לעומת זאת, התובעים לא הוכיחו את טענותיהם לאובדן ימי עבודה, ולכן רכיב זה נדחה. החברה נדרשה לקחת את הספה מדירת התובעים ולשאת בעלויות השינוע וההובלה.
התובעים ביקשו גם לחייב באופן אישי את בעל המניות והדירקטור בחברה באמצעות הרמת מסך ההתאגדות. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי עצם היותו בעל מניות ונציג החברה אינה מקימה עילה לפי סעיף 6 לחוק החברות. עוד נקבע שלא הוכח שהוא התרשל אישית או רימה את התובעים. לכן התביעה נגדו נדחתה ללא צו להוצאות.
נוסף ל-10,047 שקל חויבה החברה לשלם את אגרת המשפט בסך 1,212 שקל, הוצאות תמלול בסך 350 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 2,950 שקל.
תאד"מ 26378-08-25
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.