בית המשפט דחה עתירה של חברה שביקשה לבטל את סירוב משטרת ישראל למתן רישיון עסק לתחנת דלק בבת ים. השופט קובי ורדי קבע כי ניתן היה לדחות את העתירה כבר בשל אי מיצוי הליכים ובהתחשב בכך שהעסק הופעל ללא רישיון למרות צו סגירה שיפוטי, אך הוסיף כי גם לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטת המשטרה. לאחר שעיין במידע מינהלי ומודיעיני חסוי במעמד צד אחד, קבע השופט כי הסירוב מבוסס על מידע מוצלב המלמד על חשש לפגיעה בשלום הציבור ובביטחונו.
העתירה הוגשה באוגוסט 2026 בידי "גד שווק דלקים בע"מ", המחזיקה בתחנת דלק ברחוב אהוד קינמון 22 בבת ים, עסק הידוע בשם "פטרול 9" וכולל גם חנות לציוד משלים לרכב ועמדה לשטיפת מכוניות. החברה ביקשה רישיון עסק קבוע או זמני, או היתר זמני, וטענה שהחששות שהעלתה המשטרה בעבר נגעו למפעילים קודמים של התחנה ולא אליה כמפעילה חדשה ונפרדת.
החברה טענה כי לבעל המניות היחיד שלה אין קשר למפעילים הקודמים, למעט קבלת הסבר על הפעלת משאבות התחנה, וכי לא הוצגה תשתית קונקרטית המייחסת לה פעילות עבריינית, הלבנת הון או קשר לארגוני פשיעה. לפי העתירה, החשדות שיוחסו למפעילים קודמים הפכו למעשה לחסם שממשיך לדבוק בעסק גם לאחר שהתחנה עברה לידיים חדשות. בא כוחה טען כי "משטרת ישראל לא הראתה בדל ראיה התומך בסירובה".
ברקע עמדה החלטה מאפריל 2026 שבה ניתן צו סגירה לעסק בהליך שניהלה המשטרה נגד המחזיקים הקודמים. באותה החלטה נאסר להפעיל את העסק ללא רישיון או היתר זמני, ונאסרה גם העברת הבעלות או החזקה לאחר אלא אם יש בידיו רישיון או היתר כדין. החברה החדשה חתמה במאי 2026 על הסכם שכירות עם בעלי הקרקע ובהמשך הגישה בקשה חדשה לרישיון.
עיריית בת ים הודיעה כי אינה מתנגדת עקרונית למתן רישיון לחברה, אם תעמוד בדרישות הדין ותקבל את האישורים הנדרשים. עם זאת, נכון למועד תגובתה היו שלושה סירובים של גורמים שנדרשו לרישוי: משרד העבודה, המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל.
המשטרה ביקשה לדחות את העתירה הן על הסף והן לגופה. במישור הדיוני טענה כי החברה לא הגישה השגה על הסירוב בהתאם לחוק רישוי עסקים, ולכן לא מיצתה את ההליכים. היא טענה גם לחוסר ניקיון כפיים, משום שלדבריה החברה הפעילה את העסק למרות צו הסגירה. לפי פסק הדין, בביקורות שנערכו ביוני וביולי 2026 נמצא העסק פתוח בניגוד לצו, ובפעם השנייה עוכבו נציג החברה ואביו לחקירה והורחקו מהעסק ל-30 ימים.
השופט קיבל את הטענות הדיוניות. הוא קבע שהחברה "עשתה דין עצמי" והפעילה את העסק מספר פעמים ללא רישיון ובניגוד לצו סגירה שיפוטי, גם לאחר התראות המשטרה. עוד נקבע כי הצו הקודם אסר על העברת החזקה בעסק למי שאין בידיו רישיון או היתר זמני, ולכן גם העברת החזקה לחברה החדשה עמדה בניגוד לתנאי הצו כל עוד לא קיבלה רישיון.
בית המשפט לא הסתפק בכך ובחן גם את החלטת המשטרה לגופה. המשטרה טענה כי הסירוב התקבל לאחר קבלת מידע מינהלי "מבוסס ומוצלב" שלפיו מתן הרישיון עלול לפגוע בביטחון הציבור. לטענתה, האדם שהוצג כבעל העסק אינו בעליו היחיד, וקיימת זיקה בין בעלי העסק או מנהליו לבין אחיו של בעל העסק המוצהר הקודם, שסורב בעבר מטעמים פליליים.
בסירוב המשטרתי מאוגוסט 2026 נכתב כי "מגיש הבקשה אינו הבעלים או לכל הפחות אינו הבעלים היחיד בעסק", וכי קיימת אי התאמה בין הרישום לבין המצב בפועל. עוד צוין שהעסק פעל ללא רישיון ובניגוד לצו, וכי נמצאה זיקה לגורם הקשור לבעל העסק הקודם שסורב על ידי המשטרה.
בהסכמת החברה, הוצג לשופט החומר החסוי במעמד צד אחד. נציגי הפרקליטות והמשטרה הציגו חומר מינהלי ומודיעיני בשני מועדים, והתקיימו פרוטוקולים חסויים שנשמרו בכספת בית המשפט. השופט ציין כי מטעמי ביטחון ורגישות המידע לא ניתן לפרט בפסק הדין מעבר לנאמר בהחלטת הסירוב.
לאחר העיון בחומר קבע בית המשפט כי "הראיות המנהליות תומכות אכן בנאמר בסירוב המשטרה". השופט הפנה לסמכות המשטרה לפי חוק רישוי עסקים ולפי תקנות רישוי עסקים להתנגד למתן רישיון מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו הקשורים לזהות המבקש, לעברו הפלילי או לקשרים עם גורמים עברייניים.
בפסק הדין נכתב: "נחה דעתי כי מדובר אכן במידע מנהלי מבוסס ומוצלב לפיו יש במתן הרישיון בכדי להעלות ולהוות סיכון וחשש לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו". בית המשפט קבע כי החומר המינהלי תמך גם במסקנה שלפיה הבעלים המוצהר אינו בעל העסק, או לכל הפחות אינו בעליו היחיד, וכי קיימת זיקה בין בעלי העסק או מנהליו לבין אחיו של בעל העסק המוצהר הקודם.
השופט הסביר כי לצורך רישוי עסק המשטרה צריכה לדעת מי הם המחזיקים, בעלי התפקידים המרכזיים והמנהלים בפועל, כדי לבדוק אם מי שהוצהר כבעלים אכן שולט בעסק ואם קיימים גורמים נוספים שיש לבחון את עברם או את זיקתם לגורמים פליליים. במקרה זה נקבע שההחלטה המשטרתית נשענה על תשתית מינהלית מספקת והייתה סבירה.
העתירה נדחתה, וסירוב המשטרה לבקשת החברה לרישיון עסק נותר בתוקף, בלי לגרוע מהסירובים הנוספים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד העבודה. בשל הפגיעה הכלכלית שנגרמה לחברה כתוצאה מסירוב המשטרה, בית המשפט לא עשה צו להוצאות.
עת"מ 59305-08-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.