בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 12 חודשי מאסר בפועל על אחד מארבעה נאשמים שדינם נגזר כעת בפרשה שהחלה בדרישה לקבל מחצית מכספי קופת בר בשוק מחנה יהודה ונמשכה כעבור יומיים באירוע אלים בבר. שלושה נאשמים נוספים נידונו לעבודות שירות לתקופות של שלושה וחצי עד חמישה חודשים. נאשם נוסף בפרשה, שדינו נגזר קודם לכן ושחלקו הוגדר המרכזי, כבר נידון ל-55 חודשי מאסר.
לפי כתב האישום המתוקן, בחלק הראשון של האירוע הגיעו שלושה מהנאשמים לבר. הנאשם המרכזי שאל אחד מבעלי הבר אם יש לו "שקט במקום", אמר לו כי "השקט לא בחינם" ודרש מחצית מהסכום שבקופה. אחד הנאשמים שסייע לו השיב בחיוב כאשר בעל הבר שאל אם הם מבינים מה הם עושים, ואחר הוסיף אמירה שתמכה באיום. בעל הבר הודיע כי יפנה למשטרה והתקשר למוקד 100.
יומיים לאחר מכן הגיעו לבר כמה מהנאשמים עם אחרים. הנאשם המרכזי, שהיה מצויד בסכין, דקר אחד מבעלי הבר בגבו. במהלך המהומה הוטחו והושלכו כיסאות, ספסלים ושולחן, ואחד הנאשמים השתמש באלה. הדקירה גרמה לפצע שחדר לדופן בית החזה ולחזה אוויר קטן והצריכה אשפוז. עובר אורח נפגע בראשו מאחד החפצים שהושלכו, ונגרם גם נזק לרכוש בבר.
ארבעת הנאשמים שנדונו בגזר הדין הנוכחי הורשעו, כל אחד לפי חלקו, בסיוע לסחיטה באיומים, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. בית המשפט הדגיש כי הם אינם אחראים לדקירת בעל הבר ולנזק שנגרם ממנה, וכי יש להבחין בין חלקו של כל אחד מהם לבין חלקו של הנאשם המרכזי.
המאשימה ביקשה עונשי מאסר משמעותיים וטענה כי יש לתת משקל לחומרת עבירות הסחיטה והאלימות, לפוטנציאל הנזק ולהרתעת הרבים. היא ביקשה לגזור על הנאשם שהיה מעורב בשני חלקי האירוע 28 חודשי מאסר, ועל שלושת האחרים 22, 24 ו-12 חודשי מאסר בהתאמה.
ההגנה טענה מנגד כי מעשי הסיוע לסחיטה היו ברף נמוך, כי חלקם של חלק מהנאשמים באירוע האלים היה מצומצם, וכי יש להתחשב בהודאה, בחרטה, בעבר נקי ובתקופות מעצר ומעצר בפיקוח אלקטרוני. אחד הנאשמים ביקש טיפול בבעיית אלכוהול, ואחרים ביקשו להימנע ממאסר ממש ולהסתפק בעבודות שירות או בעונש מותנה.
בית המשפט קבע כי עבירת הסחיטה במקרה זה הייתה דרישה לדמי חסות, אך הדגיש כי הנאשמים שנדונו כעת הורשעו בסיוע בלבד ולא בעבירת הסחיטה המושלמת. ביחס לאירוע האלים נקבע כי הוא היה מתוכנן כהמשך לחלק הראשון, אך קשר זה נזקף לחובת מי שהיה מעורב בשני החלקים בלבד. לגבי מי שהשתתפו רק באירוע האלים, נקבע שאין לייחס להם מודעות לחלק הראשון.
בגזר הדין פורט חלקו היחסי של כל נאשם. הנאשם שקיבל את העונש החמור ביותר היה מעורב גם בסיוע לסחיטה וגם בתקיפה, שבה חבט בכיסא, ניסה להטיח ספסל והשליך חפצים לעבר אחד מבעלי הבר. בית המשפט קבע כי חלקו גדול משל יתר הנאשמים שנדונו כעת, אך עדיין "נמוך משמעותית" מחלקו של הנאשם המרכזי. לגבי נאשם נוסף נקבע כי הסיוע שלו לסחיטה התבטא באמירה שתמכה בדרישה. נאשם אחר חבט באלה והשליך כיסא ושולחן, והנאשם הרביעי הטיח כיסא ברגליו של אחד מבעלי הבר.
בית המשפט קבע כי מעשי האלימות היו עלולים לגרום לנזק גוף משמעותי, אף שהנזק הפיזי שיוחס ישירות לנאשמים שנדונו כעת לא היה משמעותי במיוחד. הוא הביא בחשבון גם את הנזק הנפשי והכלכלי שתואר בהצהרת נפגע עבירה, אך ציין כי אירוע הסחיטה סוכל כאשר בעל הבר סירב לשלם ולכן לא נגרמו הנזקים האופייניים לגביית דמי חסות מתמשכת.
לנאשם שהיה מעורב בשני חלקי האירוע נקבע מתחם של 12 עד 30 חודשי מאסר בפועל. לנאשם שהורשע בסיוע לסחיטה נקבע מתחם ממספר חודשי עבודות שירות עד 12 חודשי מאסר; לנאשם שהורשע בניסיון פציעה, ממספר חודשי עבודות שירות עד 18 חודשי מאסר; ולנאשם שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, ממספר חודשי עבודות שירות עד תשעה חודשי מאסר.
בשל הודאות הנאשמים, נטילת האחריות, החרטה, העבר הנקי ברובו ותקופות המעצר הממשי והמעצר באיזוק אלקטרוני, קבע בית המשפט כי יש למקם את עונשיהם בתחתית המתחמים. הנאשם שהיה מעורב בשני חלקי האירוע נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל ולפיצוי של 8,000 שקל. שני נאשמים נידונו לחמישה חודשי עבודות שירות ולפיצוי של 4,000 שקל כל אחד, ואחד מהם גם לצו מבחן לשנה. הנאשם הרביעי נידון לשלושה וחצי חודשי עבודות שירות, צו מבחן לשנה ופיצוי של 4,000 שקל.
מספר התיק: ת"פ 36466-12-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.