בית משפט השלום בראשון לציון גזר על חברה המפעילה עסק לאחסנת חומרי בניין ועל מנהלה קנס של 2,500 שקל לכל אחד, לאחר שהורשעו על פי הודאתם בעיסוק בעסק הטעון רישיון ללא רישיון. לצד הקנסות הורה השופט אבי וסטרמן על הפסקת העיסוק בעסק בתוך שלושה חודשים, על התחייבויות להימנע מעבירות לפי חוק רישוי עסקים ועל איסור להעביר את הבעלות או החזקה בעסק למי שאינו מחזיק ברישיון כדין.
עורכי הדין שלנו
לפי כתב האישום המתוקן, הנאשמים שימשו כבעלים וכמנהלים של עסק מסוג אחסנה של חומרי בניין. בחודש פברואר 2024 נמצא כי הם עוסקים בעסק ללא רישיון כדין ובלא שהגישו באותה עת בקשה לקבלת רישיון מרשות הרישוי. השניים הורשעו ביום 22 בדצמבר 2024 בעבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 7,500 עד 15 אלף שקל לשני הנאשמים, ולגזור עליהם קנס כולל של 15 אלף שקל. לטענתה, העבירה נמשכה מפברואר 2024 ועד מועד הטיעונים לעונש, ולא היה בידיה מידע על שטח העסק משום שלא הוגשה בקשה לרישיון. עוד טענה כי בעסק מסוג זה נדרשים אישורים של רשות הכבאות וההצלה ושל ממונה רישוי הנדסי. בא כוח המאשימה טען כי יש למקם את העונש ברף העליון, משום שלשיטתו הנאשמים אמנם הודו אך לא נטלו אחריות אמיתית ולא פעלו לקבלת רישיון. המאשימה ביקשה גם צו סגירה, התחייבות להימנע מעבירה ואיסור על העברת הבעלות ללא רישיון.
מנגד, מנהל החברה טען כי במקום פעל קודם לכן עסק ותיק לאחסנה וכי הוא לקח רק חלק מהשטח ולא אחסן בו דבר. לדבריו, הוא פתח בראשון לציון עסק למכירת קרמיקה לחנויות ולא הייתה כלל סחורה במקום. הוא טען כי לא ביצע עבירה אלא לא ידע כיצד להתנהל, וציין כי הוא מצוי בחדלות פירעון ואין לו מקורות כספיים גם לצורכי מחיה. עוד טען כי בניגוד לעמדת המאשימה פעל לקבלת רישיון עסק, שילם 6,000 שקל לאדריכלית וקיבל תשובות מגורמי הכבאות ורישוי העסקים. לאחר הדיון הוגשו מסמכים בדבר הסדרי תשלומים של החברה ומסמכים על הליכים שננקטו לקבלת רישיון.
בית המשפט עמד על תכליות חוק רישוי עסקים, ובהן שמירה על שלום הציבור, בריאותו ובטיחותו והגנת הסביבה, וכן על הפגיעה בשוויון בין בעלי עסקים הפועלים ברישיון לבין מי שפועלים בלעדיו. השופט ציין כי הענישה בעבירות מסוג זה נגזרת מטיב העסק, גודלו, משך הפעילות ללא רישיון, הסיבה לאי קבלת הרישיון ונסיבות המקרה.
בהשוואה למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, קבע בית המשפט כי כאן מדובר בעסק לאחסנת חומרי בניין שפעל ללא רישיון מאז פברואר 2024, אך לא הובאו נתונים על גודלו ולכן יש להניח לטובת הנאשמים כי אינו גדול. עוד הודגש כי המאשימה עצמה אישרה בדיון קודם שפוטנציאל הסיכון בעסק נמוך יחסית. על רקע זה קבע השופט כי הפגיעה בערכים המוגנים היא "בעוצמה בינונית-נמוכה".
בית המשפט נתן משקל גם למצב הכלכלי שהוצג. השופט ציין כי הוגשו מסמכים המלמדים על הסדרי תשלומים שנערכו בנוגע לחובות החברה, והזכיר כי לפי סעיף 40ח לחוק העונשין מצבו הכלכלי של נאשם הוא נתון שיש להביא בחשבון בקביעת מתחם קנס. בסיכום נקבע מתחם של 2,000 עד 5,000 שקל לכל אחד מהנאשמים.
בשלב קביעת העונש בתוך המתחם שקל בית המשפט את הודאת הנאשמים, שחסכה זמן שיפוטי, לצד טענת המאשימה בדבר קושי בנטילת האחריות. עם זאת, הטענה כי לא נעשה כל מאמץ לקבלת רישיון לא התקבלה במלואה: השופט כתב כי הוגשו מסמכים "המלמדים על הליכים שנקטו הנאשמים בעניין זה החל מחודש דצמבר 2024", ובכלל זה ביקורת של רשות הכבאות וההצלה בינואר 2025. מנגד, לא הוגשו מסמכים על קידום הליכי הרישוי לאחר מכן.
במכלול הנסיבות קבע בית המשפט כי העונש ימוקם בחלק התחתון של מתחם הענישה, אך לא בתחתיתו. כל אחד מהנאשמים נקנס ב-2,500 שקל. כל אחד מהם חויב גם לחתום על התחייבות בסך 5,000 שקל להימנע במשך שנתיים מעבירות לפי סעיפים 4, 14 ו-18 לחוק רישוי עסקים. לגבי מנהל החברה נקבע כי אם לא יחתום על ההתחייבות בתוך 30 ימים, ירצה חמישה ימי מאסר.
בנוסף הורה בית המשפט לנאשמים להפסיק את העיסוק בעסק במקום המתואר בכתב האישום, כשהצו ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים. נאסר עליהם להעביר את הבעלות בעסק או את החזקה בו, אלא למי שמחזיק ברישיון כדין לניהול עסק במקום.
מספר התיק: רע"ס 40105-03-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.