בית המשפט לענייני משפחה בקריות דחה בקשה של אם להוסיף לשם משפחתה של בתה הקטינה את שם המשפחה של בן זוגה הנוכחי. השופטת שירי היימן, סגנית נשיאה לענייני משפחה במחוז חיפה, קבעה כי טובת הילדה מחייבת בשלב זה להשאיר את שם משפחתו של אביה בלבד, בין היתר משום שהשם שביקשה האם להוסיף מקורו בבן זוג שאין לילדה זיקה ביולוגית אליו, ומשום שהמחלוקת סביב השם הפכה למוקד נוסף של הסכסוך בין ההורים. בית המשפט נמנע מחיוב בהוצאות כדי שלא להחריף את העימות.
האם ביקשה להוסיף לבתה את שם המשפחה שהיא עצמה נושאת כיום, שהוא גם שם משפחתם של ילדיה המשותפים עם בן זוגה הנוכחי. לדבריה, השינוי נועד "ליצור הלימה בין הרישום למציאות חייה בפועל של הקטינה ולחזק את תחושת שייכותה". היא טענה כי בבית שבו היא מגדלת את הילדה נוצר מצב שבו האם והאחים נושאים שם משפחה אחד, ואילו הבת נושאת שם אחר, וכי הוספת השם תחזק את הלכידות המשפחתית מבלי למחוק את שם האב.
האם הוסיפה כי השם המבוקש הוא שמה הרשום כדין וכי בכוונתה להמשיך לשאת אותו גם אם הזוגיות הנוכחית תסתיים. לטענתה, הילדה מכירה את מבנה משפחתה ואף מציגה את עצמה לעיתים בשם המשולב. האם הסתמכה על עקרון טובת הילד וטענה כי לשני ההורים שמות משפחה שונים, ולכן נשיאת שני השמות יכולה לבטא את שני חלקי חייה של הבת.
האב התנגד לשינוי. הוא טען כי מדובר ב"תביעה קנטרנית וטורדנית שמטרתה לעקר את אבהותו, למדר אותו ולצמצם את מקומו ותפקידו בחיי הקטינה". לדבריו, השם שהאם מבקשת להוסיף אינו שם נעוריה אלא שמו של בן זוגה הנוכחי, שלילדה אין אליו קשר משפחתי או ביולוגי. האב הביע נכונות עקרונית להוספת שם נעוריה של האם, אך התנגד להוספת שם בן הזוג.
בין ההורים התנהלו לאורך השנים הליכים רבים בענייני זמני שהות, מזונות וסוגיות הוריות נוספות. במהלך ההליך הנוכחי הוגשו שני תסקירים של עובדת סוציאלית לסדרי דין, נערך דיון שבו היא נחקרה על המלצתה, ובהמשך הוגש תסקיר משלים. גורמי הרווחה המליצו בשני השלבים שלא לשנות את שם המשפחה של הילדה.
העובדת הסוציאלית הסבירה כי בעת עריכת התסקיר הראשון התרשמה מחוסר יציבות בחיי האם, ממעברי מגורים ומהתנהלות שהעלתה חשש למידור האב. היא סברה כי הוספת שם המשפחה של בן הזוג עלולה להגביר בלבול ולהעמיק את הקונפליקט בין ההורים. בתסקיר המשלים נכתב כי "סוגיית השם הפכה לציר משמעותי של הסכסוך", הכולל חשדנות ומאבקי שליטה.
גורמי הרווחה נתנו משקל גם לכך שלא ניתן לדעת כיצד תתפתח מערכת היחסים הנוכחית של האם. לפי התסקיר, הוספת שם משפחה המבוסס על זוגיות שאינה קשר ביולוגי עלולה ליצור בעתיד מציאות מורכבת יותר אם המבנה המשפחתי ישתנה. הומלץ כי האם תסביר לילדה את מבנה המשפחה ואת מקומם של האב ושל בן הזוג בדרך המותאמת לגילה, במקום לשנות את הרישום.
נציגת היועץ המשפטי לממשלה הצטרפה לעמדת העובדת הסוציאלית והתנגדה לשינוי. עמדתה הייתה כי הכנסת הילדה למחלוקת בין הוריה סביב שמה, כאשר אביה הביולוגי נוכח בחייה ומקיים עמה קשר, אינה משרתת את טובתה.
בית המשפט בחן את הבקשה לפי חוק השמות ואת עקרון טובת הילד. בפסק הדין הודגש כי שמו של אדם הוא רכיב משמעותי בזהותו, וכי כאשר נדרשת הכרעה בשינוי שם של קטין, טובתו היא השיקול המכריע. בית המשפט ציין כי אינו מחויב לאמץ המלצות מקצועיות, אך יש להן משקל משמעותי משום שהן מבוססות על בחינה מקצועית וניטרלית של נסיבות המשפחה.
לאחר בחינת עמדות ההורים, התסקירים ועמדת היועץ המשפטי לממשלה, קבעה השופטת כי "טובת הקטינה מחייבת השארת שם משפחתה" כפי שהוא, ואין מקום להוסיף את שם בן הזוג. בפסק הדין נקבע כי השם המבוקש אינו שם נעוריה המקורי של האם אלא שם משפחתו של בן זוגה הנוכחי, וכי אין לילדה זיקה ביולוגית אליו.
עוד נקבע כי פתיחת סוגיית השם העמיקה את הקונפליקט בין ההורים ועלולה להשפיע לרעה על שגרת הקשר של הילדה עם אביה ועל זמני השהות. בית המשפט קיבל את העמדה שלפיה המענה לקושי של הילדה סביב מבנה המשפחה אינו בהכרח שינוי פורמלי של שמה, אלא תיווך עקבי וברור של סיפור חייה ומערכות היחסים המשפחתיות.
הבקשה נדחתה ושם משפחתה של הילדה נותר ללא שינוי. בית המשפט לא פסק הוצאות, במטרה שלא להחריף את הסכסוך בין ההורים. מספר התיק: ש"ש 58324-11-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.