האם ביקשה להרחיק את האב מהבנות מחשש לפגיעה מינית: הבקשה נדחתה וזמני השהות חודשו

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דחה בקשה של אם להוציא צו הגנה שירחיק את האב משתי בנותיהם, לאחר שהאם העלתה חשש לפגיעה מינית בילדות. השופטת סגלית אופק קבעה כי הבקשה לא נתמכה בתשתית ראייתית אובייקטיבית וכי ממצאי חקירת הילדים שנערכה בידי גורם מקצועי שמטו את הבסיס מתחת לטענה. במקביל הורתה השופטת להשיב לאלתר את זמני השהות הזמניים של האב עם בנותיו למתכונת שנקבעה קודם לכן.

עורכי דין שעשויים להתאים

עורכי הדין שלנו

מ משרד עורכי דין ונוטריון גבריאל הרשליקוביץ דיני משפחה · בוררות וגישור כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, השרון, תל אביב, נתניה, מרכז הארץ, כל הארץ, חו"ל לפרופיל ע עו״ד יניב ערבה דיני משפחה · הוצאה לפועל וגבייה פרדס חנה-כרכור לפרופיל

ההורים נפרדו בשנת 2025 ובהמשך התגרשו, ומאז מתנהלים ביניהם כמה הליכים משפטיים, ובהם מחלוקת על חלוקת זמני השהות. לאחר תקופה שבה נותק הקשר בין האב לבנותיו, חודש הקשר בסיוע בית המשפט, ובהמשך התקיימו זמני שהות שכללו גם לינות באמצע השבוע ובסופי שבוע לסירוגין.

בספטמבר 2025 הגישה האם בקשה ראשונה להרחקת האב מבנותיו, ובה העלתה חשש לפגיעה אפשרית. אותה בקשה נמחקה ללא צורך בתשובה. ביולי 2026 הוגשה הבקשה הנוכחית, ובה שבה האם והעלתה חשש לפגיעה מינית. היא הפנתה, בין היתר, להתנגדות של אחת הבנות לשהות עם האב, לתלונות של הבת הצעירה על כאבים לאחר שהות אצלו ולציור של אחת הילדות שלדבריה עורר דאגה. האם ציינה בבקשה כי לא הגישה תלונה באותו שלב וכי במשטרה הופנתה לבית המשפט.

בדיון הראשון, שנערך במעמד האם ואמה בלבד, ניתן צו זמני שאסר על האב להיכנס לדירת האם ולהיפגש עם בנותיו עד לדיון במעמד הצדדים. לאחר מכן הגיש האב תשובה שבה הכחיש כל פגיעה בבנותיו. הוא תהה מדוע חלפו כמעט שלושה שבועות עד שהוגשה הבקשה, בזמן שבאותה תקופה המשיכו הילדות ללון בביתו, וטען כי האם מסתירה עובדות מהותיות וכי הבקשה מנוגדת לטובתן.

בדיון במעמד שני הצדדים טענה באת כוח האם כי הצטברות התנהגויותיהן של הילדות אינה מתיישבת עם דפוסים רגילים לגילן ומעוררת חשש לפגיעה. מנגד טען בא כוח האב כי מדובר ב"ניסיון חמור לניכור הורי ולהרחקת הקטינות מאביהן באמצעות הליכי משפט", וכי סירובן של הילדות למפגשים נובע ממסרים שליליים שמועברים להן מצד האם. האב ביקש לדחות את הבקשה ולחייב את האם בהוצאות.

בית המשפט הורה לשירותי הרווחה להכין תסקיר ולקבוע הסדרי קשר זמניים. בתחילה הומלץ על מפגשים בליווי צד שלישי פעמיים בשבוע, ובהמשך, לאחר שנערכה חקירת ילדים, הגישו שירותי הרווחה תסקיר נוסף שבו המליצו להחזיר את זמני השהות למתכונתם הקודמת ולאפשר לאב לאסוף את הילדות ממסגרות החינוך. לפי התסקיר, מטרת המתכונת הייתה להפחית את החיכוך בין ההורים במעברים ולצמצם את חשיפת הילדות לקונפליקט ביניהם.

בהכרעה הדגישה השופטת כי לבית המשפט תפקיד מרכזי בהגנה על קטינים וכי עליו להיות קשוב לכל טענה בדבר פגיעה או אלימות מצד הורה. עם זאת, לצד החובה להגן על ילדים עומדת גם זכותם לקשר מיטיב, רציף ומשמעותי עם שני הוריהם. לכן, קבעה, יש לנהוג משנה זהירות לפני פגיעה בקשר ולבחון ביסודיות גם טענה שלפיה החשש הועלה כחלק ממאבק בין ההורים.

בית המשפט קבע כי הבקשה לא התבססה על ידיעה אישית של האם, אלא על אמירות שיוחסו לילדות. השופטת כתבה כי "הבדיקה שנערכה על ידי גורם מקצועי מוסמך (חוקר ילדים) הגיעה למסקנה השומטת את הבסיס מתחת לטענה". עוד צוין כי בתסקיר קודם תועדה אמירת האם: "אני לא אומרת שהוא פגע, אבל תבדקו את זה".

השופטת נתנה משקל גם לעובדה שלמרות החששות שהאם תיארה, חלפו כשלושה שבועות עד הגשת הבקשה, ובאותו פרק זמן נמשכו זמני השהות בין האב לבנותיו. עוד נקבע כי אין תמיכה ראייתית אובייקטיבית לחשד, כי האב לא זומן לחקירה במשטרה וכי התיק שנפתח בעניין קודם נגנז. על רקע זה נקבע כי האם לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש לצו הגנה.

בפסק הדין נקבע גם כי המשך המצב שנוצר בעקבות הצו גורם נזק ודאי לילדות, המצויות ממילא בקונפליקט רגשי משמעותי. השופטת קבעה כי "טובת הקטינות מחייבת להשיב לאלתר את זמני השהות אצל האב על כנם". לצד זאת ציינה כי היא מניחה, לא בלי התלבטות, שדאגתה של האם כנה וכי רצונה היה לברר את החשדות. כדי שלא להסלים את הסכסוך היא נמנעה מלחייב את האם בהוצאות.

בסיום הודגש בפני שני ההורים כי עירוב הילדות בסכסוך וחשיפתן אליו פוגעים בהן, בהתפתחותן הרגשית ובקשר שלהן עם הוריהן. הבקשה לצו הגנה נדחתה וזמני השהות שנקבעו בהחלטה קודמת הושבו על כנם באופן מיידי. מספר התיק: ה"ט 60802-07-26.