בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא קבע כי טיסה שנמכרה כטיסה ישירה מישראל לקרואטיה, אך בוצעה בפועל עם עצירת ביניים בסלובקיה, תיחשב בנסיבות המקרה לטיסה שבוטלה והוחלפה בטיסה אחרת. ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ חויבה לשלם לארבעת התובעים 7,160 שקל פיצוי סטטוטורי ועוד 4,000 שקל פיצויים לדוגמה, וכן 250 שקל הוצאות משפט.
עורכי הדין שלנו
התובעים רכשו ארבעה כרטיסים לטיסה לקרואטיה ל-3 ביולי 2025 בסכום כולל של 1,440 דולר. לפי כתב התביעה, נמסר להם במפורש כי "מדובר בטיסה ישירה ללא עצירות ביניים". כשהגיעו לשדה התעופה גילו שהטיסה כוללת עצירת ביניים בקושיצה שבסלובקיה, שנמשכה כשעה ורבע. הם טענו גם לעיכוב נוסף בהמראה ולהגעה ליעד באיחור של כשלוש שעות לפחות, וכן לכך שבמהלך עצירת הביניים לא סופקו להם מזון או שתייה.
התובעים ביקשו פיצוי לפי חוק שירותי תעופה וטענו גם להטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חוזה, פגיעה באוטונומיה, הפרת חובת גילוי ואי מתן שירותי סיוע. הם טענו שלא ניתנה להם אפשרות לבחור אם להסכים לשינוי או לבטל את הטיסה ולקבל החזר.
ארקיע טענה כי הוספת עצירת הביניים נגרמה עקב אילוצים שנוצרו סמוך לטיסה בשל שינוי בצוותים זרים. לשיטתה, העיכוב הכולל היה קטן משמונה שעות, ולכן אין זכאות לפיצוי סטטוטורי או להשבת התמורה. החברה הדגישה כי "אין בהוספת עצירת הביניים כדי להפוך את הטיסה המקורית ל"טיסה שבוטלה"", וטענה גם כי האחריות לעדכן את הנוסעים הייתה מוטלת על סוכן הנסיעות שלהם.
הרשמת הבכירה רעות זיו דחתה תחילה את טענת התובעים לתחולת הרגולציה האירופית, וקבעה כי ההליך יוכרע לפי הדין הישראלי. היא קיבלה את התביעה בחלקה לאחר שקבעה שהמחלוקת אינה רק על משך האיחור, אלא על השאלה אם השירות שסופק היה אותה טיסה שנרכשה.
פסק הדין הבחין בין איחור בטיסה לבין שינוי מהותי במאפייניה. במקרה הראשון הטיסה נשארת אותה טיסה ורק מועד ההמראה משתנה. במקרה השני, כאשר משתנים רכיבים מהותיים של השירות שנרכש, יש לבחון אם הטיסה המקורית התקיימה בכלל. בית המשפט קבע כי החוק מגדיר בנפרד "טיסה שלא התקיימה" ו"טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות", ולכן אין לצמצם את החלופה הראשונה רק לשאלת האיחור.
במקרה הזה נקבע כי המעבר מטיסה ישירה לטיסה עם עצירת ביניים במדינה שלישית לא היה שינוי שולי. הוא כלל נחיתה והמראה נוספות, האריך את המסע, שינה את מסלול הטיסה, ובהודעת החברה אף הופיע מספר טיסה שונה. בית המשפט קבע כי מדובר בשינוי מהותי במוצר התעופתי שנרכש, ולכן "הטיסה הישירה שנרכשה על ידי התובעים לא התקיימה במתכונתה המקורית" והטיסה שבוצעה בפועל הייתה טיסה חלופית.
ארקיע ביקשה פטור מן הפיצוי הכספי בטענה שהשינוי נבע מן המציאות הביטחונית ומקשיים תפעוליים לאחר מבצע "עם כלביא". בית המשפט קבע כי מצב ביטחוני מורכב אינו מעניק פטור אוטומטי, וכי על החברה להוכיח קשר קונקרטי בין הנסיבות החיצוניות לבין ביטול הטיסה הישירה וכן להראות שעשתה כל שביכולתה למנוע את השינוי.
לפי פסק הדין, החברה לא הציגה תשתית מספקת לכך שהטיסה המסוימת הייתה אמורה להתבצע במטוס חכור או באמצעות צוות זר, מה בדיוק השתנה ביחס לאותו מטוס או צוות, ומדוע הדבר חייב את הפיכת הטיסה הישירה לטיסה עם עצירת ביניים. לכן נדחתה טענת הפטור, ונקבע שהתובעים זכאים לפיצוי הסטטוטורי.
בית המשפט דן גם בשירותי הסיוע. מאחר שבמהלך עצירת הביניים לא סופקו לתובעים מזון או משקאות, נקבע שהחברה הפרה את החובה לספק שירותי סיוע. עם זאת, התובעים לא הציגו קבלות או אסמכתאות להוצאות שהוציאו בעצמם, ולכן לא נפסק להם החזר נפרד על מזון או שתייה.
התובעים גם לא קיבלו את מחיר הכרטיסים בחזרה, משום שהשתמשו בטיסה החלופית והגיעו ליעדם. ואולם, בית המשפט קבע כי ארקיע לא העמידה בפניהם את הבחירה שהחוק מעניק בין השבת התמורה לבין קבלת טיסה חלופית, אלא החליטה באופן חד צדדי לשבצם בטיסה עם עצירת ביניים. בגין הפרה זו, ובשים לב גם לאי מתן שירותי הסיוע, נפסקו 4,000 שקל פיצויים לדוגמה.
לעומת זאת, הטענות לפי חוק הגנת הצרכן נדחו. בית המשפט קבע שלא הוכח כי בעת רכישת הכרטיסים ידעה ארקיע, או הייתה צריכה לדעת, שהטיסה לא תופעל כטיסה ישירה. גם הדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחתה בשל ההסדר הייחודי החל על תביעות מסוג זה.
בסיכום חויבה ארקיע לשלם 7,160 שקל פיצוי סטטוטורי, 4,000 שקל פיצויים לדוגמה ו-250 שקל הוצאות משפט.
ת"ק 67755-07-25
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.