בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בקשת רשות ערעור של חמישה נוסעים על פסק דין שדחה את תביעתם נגד חברת איזי ג'ט בעקבות ביטול שתי טיסות שהזמינו ללונדון. סגנית הנשיא אביגיל כהן קבעה כי המקרה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, וכי לא נמצאה טעות עובדתית או משפטית שמצריכה התערבות. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.
ההליך החל בתביעה קטנה בסך 21,450 שקל. הנוסעים רכשו בינואר 2024 כרטיסים לטיסה מתל אביב ללונדון שנועדה ל-8 במרץ 2024 ולטיסת חזור ב-25 במרץ. החברה ביטלה את הטיסה הראשונה ב-5 בפברואר ואפשרה להם לבחור טיסה חלופית ל-21 באפריל, עם חזרה ב-5 במאי. גם הטיסה החלופית בוטלה, כשבוע לפני מועד ההמראה.
לטענת הנוסעים, חוזה התובלה אפשר להם, בהיעדר טיסה חלופית מטעם החברה בתוך 24 שעות, לרכוש בעצמם טיסה בחברה אחרת בתנאים דומים ולדרוש החזר של עלויות סבירות. הם רכשו תחילה כרטיסי הלוך של בריטיש איירווייז בעלות כוללת של 7,936 דולר, אך ביטלו אותם לאחר שהחברה הסכימה, לטענתם, לשלם רק 250 פאונד לנוסע לכל כיוון. בעקבות הביטול נגרמו להם, לפי התביעה, עמלות המרה בסך 1,797 שקל. בהמשך רכשו כרטיסים חלופיים בעלות 14,246 שקל.
בתביעה ביקשו הנוסעים, בין היתר, השבת תמורה של 3,000 שקל, 4,700 שקל בגין הפרש עלות הכרטיסים החלופיים, 1,797 שקל בגין עמלת המרה ופיצוי סטטוטורי או פיצויים לדוגמה. הם טענו כי גם כאשר ביטול טיסה נובע מ"נסיבות מיוחדות", חובת החברה לספק חלופה אינה מתבטלת, וכי הוראת השעה שנחקקה בעקבות המלחמה אינה חלה על מועד הטיסה השנייה.
איזי ג'ט טענה כי הביטולים נבעו מהחמרה במצב הביטחוני. לפי כתב ההגנה, הטיסה החלופית בוטלה ב-14 באפריל 2024, יממה לאחר המתקפה האיראנית, ובהתאם להנחיות יורוקונטרול. החברה טענה כי פעלה לפי הדין ואף מעבר לנדרש, שילמה לנוסעים סכומים עבור טיסה שלא מומשה ועבור רכישת חלופות, וכי אין לחייבה בהפרשים נוספים או בפיצוי סטטוטורי.
בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה במלואה וחייב את הנוסעים בהוצאות בסך 1,200 שקל. הוא קבע כי חל החריג בחוק שירותי תעופה הפוטר מפיצוי סטטוטורי בנסיבות המתאימות, דחה את הדרישה ל-4,700 שקל בגין הפרשי מחיר וקבע שהכרטיסים החלופיים שנרכשו אינם במחיר סביר לעומת הכרטיסים המקוריים. גם הדרישה ל-1,797 שקל בגין הפרשי שער נדחתה. בית המשפט ציין כי החברה "פעלה בצורה יפה ומתחשבת מעבר לשורת הדין" בהחזרים ששילמה.
בבקשת רשות הערעור טענו הנוסעים כי בפסק הדין נפלו טעויות מהותיות. בין היתר טענו כי בית המשפט לתביעות קטנות ייחס בטעות את ביטול הטיסה לאירוע ביטחוני שהתרחש יותר משנה לאחר מועד הביטול, וכי בשל כך לא נבחנה כראוי שאלת תחולת החריג בחוק. עוד טענו כי לא היה בסיס להבחנה בין סוגי הטיסות או לקביעה שמחיר הכרטיסים החלופיים אינו סביר, וכי היה מקום להשיב להם גם את עמלת ההמרה ואת התמורה ששולמה.
טענה נוספת נגעה לייצוג החברה בדיון. קודם לדיון ביקשה איזי ג'ט לאפשר למתמחה ממשרד עורכי דין לייצגה. לאחר התנגדות הנוסעים קבע בית המשפט כי לא יותר ייצוג בידי מתמחה, אך בהסכמת המבקשים ניתן יהיה לשלוח עובד שאינו בעל השכלה משפטית. לאחר פסק הדין טענו הנוסעים כי מי שהופיע מטעם החברה היה למעשה מתמחה בעריכת דין וייצג אותה כעורך דין, בניגוד להחלטה.
המחוזי קבע כי גם אם נפל פגם בסוגיית הייצוג, אין בכך כדי להביא אוטומטית לביטול פסק הדין. השופטת כהן בחנה את השפעת הפגם וקבעה כי "ייצוג הנתבעת באמצעות מר סופר לא גרם לפגיעה מהותית בזכויות המבקשים". היא ציינה כי מפרוטוקול הדיון עולה שהמבקש המרכזי הציג בהרחבה את טענותיו, ולא התרשמה שנוצר פער כוחות שפגע בזכותם להליך הוגן.
הנוסעים ביקשו גם לצרף ראיות חדשות לערעור, ובהן תכתובת דואר אלקטרוני שנערכה לאחר הדיון בנוגע לזהות נציג החברה. הבקשה נדחתה. המחוזי קבע כי מרבית הראיות היו יכולות להיות מוגשות כבר בערכאה הדיונית, וכי לא הוכח שהן דרושות כדי למנוע עיוות דין. השופטת הזכירה כי "ההליך הערעורי אינו נועד לשם עריכת מקצה שיפורים".
לגופו של הסכסוך קבעה השופטת כי חוק שירותי תעופה מעניק לנוסע שטיסתו בוטלה בחירה בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי, וכי בית המשפט לתביעות קטנות נימק את דחיית רכיבי התביעה. היא הסכימה שאין מקום לחייב את החברה בהפרש של 4,700 שקל במחירי הכרטיסים.
בנוגע לטעות בשם האירוע הביטחוני שאליו התייחס פסק הדין הראשון, קבע המחוזי כי מדובר ככל הנראה בטעות סופר. לפי ההחלטה, הכוונה הייתה לאירוע שהתרחש ב-13 וב-14 באפריל 2024. השופטת קבעה כי אין בטעות זו כדי ללמד על יישום שגוי של החריג בחוק, והותירה על כנה את הקביעה שלפיה נסיבות ביטול הטיסה השנייה מצדיקות את הפטור, אף שמועד הביטול אינו נכלל בהוראת השעה.
בסיכום נקבע כי המחלוקת היא קונקרטית ועובדתית, אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים, ולא נגרם לנוסעים עיוות דין. בקשת רשות הערעור והבקשה לצירוף ראיות נדחו, ולא נפסקו הוצאות בערעור משום שלא התבקשה תשובה לגוף הבקשה.
רת"ק 36270-02-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.