בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז גזר 12 חודשי מאסר בפועל על נהג שהורשע, על פי הודאתו, בנהיגה בזמן פסילה, אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, וללא ביטוח תקף. לצד המאסר הורה בית המשפט להפעיל מאסר מותנה בן 10 חודשים מתיק קודם, כך שחמישה חודשים ממנו ירוצו בחופף וחמישה במצטבר, וכן פסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 10 שנים.
עורכי הדין שלנו
לפי עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם, בנובמבר 2024 הוא נהג ברכב פרטי מסוג סקודה בכפר ברא, לאחר שבספטמבר 2022 נגזרה עליו בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז פסילה בפועל למשך 30 חודשים. נקבע כי הוא נהג ביודעו שהוא פסול לנהיגה, כאשר מעולם לא היה מורשה לנהיגה וללא ביטוח תקף. בגזר הדין נקבע כי זו הפעם השלישית שבה הורשע הנאשם בנהיגה בזמן פסילה והפעם הרביעית בנהיגה ללא רישיון, לאחר שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. עוד ציין בית המשפט כי בעת ביצוע העבירות היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 10 חודשים, וכי בעבר כבר ריצה מאסר בפועל בגין עבירות שחלקן זהות.
שירות המבחן, שבתסקירו פורטו גם נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, התרשם כי הוא נוטה למזער את חומרת מעשיו ומחזיק בעמדות מקלות ראש כלפי החוק. השירות העריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות פורצת חוק, נמנע מהמלצה טיפולית שיקומית והמליץ על הפעלת עונש המאסר המותנה. בית המשפט קבע כי העבירות פגעו בערכים של שלום הציבור וביטחונו, כיבוד שלטון החוק והחלטות שיפוטיות ובטיחות התנועה. עם זאת, צוין כי לעבירות לא נלוו עבירות נוספות וכי לא היו נפגעים בגוף ולא נגרם נזק לרכוש. מידת הפגיעה בערכים המוגנים הוגדרה ברף הבינוני.
לאחר בחינת מדיניות הענישה והנסיבות, קבע בית המשפט מתחם שנע ממאסר קצר שיכול להיות מרוצה בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל. נוכח עברו התעבורתי של הנאשם ונסיבותיו האישיות, נקבע כי יש למקמו במחצית ומעלה של מתחם הענישה. רכיב נוסף בגזר הדין נגע לסעיף 40א לפקודת התעבורה, הקובע פסילת מינימום של 10 שנים במקרים של הרשעות חוזרות בעבירות המנויות בו בתוך עשר שנים. בית המשפט קבע כי בעניינו של הנאשם מדובר בשלושה גזרי דין נפרדים בתוך התקופה האמורה. עוד נקבע כי ההגנה לא הצביעה על שיקום או על נסיבות מיוחדות שמהן ניתן ללמוד כי המשך נהיגתו אינו מסכן את הציבור, ולכן לא התקיים החריג המאפשר לסטות מפסילת המינימום.
בחלק האופרטיבי של גזר הדין הורה בית המשפט על פסילה בפועל למשך 10 שנים, בניכוי תקופת הפסילה השיפוטית מתיק המעצר, כאשר הפסילה תימנה מיום 17 בנובמבר 2024 ותירוצה במצטבר לכל פסילה אחרת שהנאשם נושא. בנוסף הופעלה פסילה מותנית קודמת של שבעה חודשים בחופף, והוטלה פסילה מותנית נוספת של שישה חודשים למשך שלוש שנים.
המדינה ביקשה גם לחלט את רכב הסקודה ששימש לביצוע העבירות, אך בית המשפט דחה את הבקשה. נקבע כי אף שקיימת סמכות לחלט כלי רכב במקרים מסוג זה, בכתב האישום לא נכללה הודעה על כוונה לבקש חילוט, הרכב הוחזר לנאשם והמדינה לא ביקשה להחזיק בו לצורך חילוטו. בית המשפט קבע כי אי פירוט הכוונה לחילוט בכתב האישום פגע בזכות הטיעון וההגנה של הנאשם לפני שהודה. בית המשפט הוסיף כי במהלך הטיעונים לעונש הציגה המדינה צו איסור דיספוזיציה שניתן במעמד צד אחד, אך לא הוכיחה כי הצו הומצא לנאשם או כי היה מודע לקיומו. בנסיבות אלה נקבע כי אין בצו כדי לשנות את המסקנה, ובקשת החילוט נדחתה.
בנוסף למאסר ולפסילה הטיל בית המשפט על הנאשם תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, בתנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.