בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה קיבל תביעה נגד חברת ביטוח בעקבות נזילת מים פתאומית בחיבור שבין מדיח כלים לצנרת הדירה, שגרמה נזק לרצפת פרקט. השופטת הבכירה ריבה שרון קבעה כי צינורות החיבור של המדיח לצנרת הקבועה בדירה נחשבים להתקני אינסטלציה לצורך הרחבת הכיסוי לנזקי מים בפוליסה, ולכן הנזק הנלווה לפרקט מכוסה. החברה חויבה לשלם למבוטח 12,862 שקל, לפני ובכפוף להשתתפות העצמית, וכן 1,000 שקל הוצאות.
המבוטח הגיש תביעה על סך 15,362 שקל. לדבריו, נזילת מים פתאומית אירעה בדירתו ב-7 באוגוסט 2025 עקב כשל בחיבור שבין מדיח הכלים לצנרת המים והניקוז. הוא דרש 12,508 שקל לפי הצעת מחיר להחלפת הפרקט שניזוק, 354 שקל ששילם לטכנאי כדי לעצור את הנזילה ולהקטין את הנזק, ועוד 2,500 שקל בגין טרחה, בזבוז זמן ועוגמת נפש.
המבוטח טען כי הפוליסה שרכש כוללת הרחבה ל"נזקי מים ונוזלים אחרים" כתוצאה מ"הימלטות או דליפה של נוזלים מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה", וכי פנה לחברת הביטוח סמוך לאירוע ומסר לה את שנדרש. לטענתו, החברה דחתה את דרישתו ללא הנמקה מספקת.
חברת הביטוח טענה מנגד כי נזילה ממדיח כלים אינה נמנית עם הסיכונים המכוסים, משום שמדיח אינו חלק ממתקני האינסטלציה של הדירה ולכן האירוע אינו "מקרה ביטוח" לפי הפוליסה. היא הוסיפה כי איש מקצוע מטעמה העריך את הנזק לפרקט בסכום נמוך משמעותית מהצעת המחיר שהציג המבוטח, אך ההערכה לא צורפה לכתב ההגנה והסכום לא פורט בו.
בית המשפט ציין כי הצדדים אינם חלוקים על עצם קיום הפוליסה, על כך שהייתה בתוקף או על כך שהנזק למדיח עצמו אינו מכוסה ולא נתבע. המחלוקת התמקדה בשאלה אם הנזק שנגרם לפרקט כתוצאה מנזילה שמקורה בצנרת החיבור של המדיח נכלל בהרחבה לנזקי מים.
השופטת שרון בחנה את נוסח מפרט הפוליסה ואת חוברת התנאים. ההרחבה קבעה כיסוי לנזק שנגרם לדירה או לתכולה כתוצאה מהימלטות או דליפה של מים או נוזל אחר מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה. לדבריה, לא נטען ולא הוכח שהאירוע נופל לאחד החריגים שנקבעו בפוליסה, כגון עלות המים עצמם, התבלות, קורוזיה או חלודה במתקני האינסטלציה.
בפסק הדין נקבע כי הנתבעת לא חלקה על העובדות ולא ניסתה לסתור את טענת המבוטח שמקור הנזילה היה בחיבור בין המדיח לצנרת הדירה. החברה גם לא ביקשה חוות דעת מומחה בנוגע לגורם הכשל והתמקדה בפרשנות הפוליסה. מכאן עבר בית המשפט לשאלה אם החיבור עצמו הוא התקן אינסטלציה.
השופטת קבעה כי התשובה חיובית. לדבריה, "לא המדיח עצמו הוא התקן אינסטלציה בדירה, כי אם הצינורות היוצאים מקירות המבנה והמתחברים אליו". היא הסבירה שהתקנת מדיח מחייבת תשתית וחיבור לצנרת הקבועה בדירה, וכי בעוד המכשיר עצמו ניתן להעברה, הצנרת נותרת במקום ומהווה חלק מהדירה.
בית המשפט הסתמך גם על כללי פרשנות חוזי ביטוח. בפסק הדין צוין כי חוזה ביטוח הוא חוזה צרכני ואחיד, וכי כאשר קיימות כמה משמעויות לשוניות סבירות יש לבחור בפרשנות שמגשימה את תכלית הביטוח. עוד הודגש כלל הפרשנות נגד המנסח, שלפיו תניות המצמצמות או מחריגות כיסוי ביטוחי יפורשו בנסיבות המתאימות באופן מצמצם לחובת המבטח.
בהקשר זה הפנתה השופטת לפסק דין קודם שעסק בנזק לפרקט עקב צינור מים המחובר למקרר, ושבו נקבע כי צינורות המחברים את צנרת הדירה למכשירים דוגמת ניאגרה, מכונת כביסה, מדיח כלים, מקרר או בר מים יכולים להיחשב להתקני אינסטלציה. השופטת קבעה כי גם מבחינה תכליתית נזילה מצינור המזין מדיח היא סיכון צפוי במסגרת הרחבת נזקי מים.
במילים אחרות, העובדה שהמים הגיעו באזור החיבור למכשיר חשמלי לא הוציאה את הנזק מהכיסוי. השופטת כתבה כי "פרשנות תכליתית לפיה נזילה שמקורה בצינורות המזינים את מדיח הכלים נחשבת לנזילה מתוך מתקני האינסטלציה של הדירה" תואמת את הפוליסה ואת הכלל בדבר פרשנות נגד המנסח. לכן נקבע שחברת הביטוח חייבת לפצות את המבוטח.
גם במחלוקת על גובה הנזק קיבל בית המשפט את עמדת המבוטח ברובה. החברה אמנם טענה שהנזק הוערך על ידי בעל מקצוע מטעמה בסכום נמוך יותר, ואף הציגה בדיון שתי הצעות מחיר נמוכות, אך אלה לא הוגשו כראיה ולא ניתן היה לבחון מתי נערכו, אם התבססו על ביקור בדירה ואם כללו את אותן עבודות. בית המשפט קבע כי עלות תיקון הפרקט לפי הצעת המחיר של המבוטח לא נסתרה, וכך גם התשלום בסך 354 שקל לעצירת הנזילה.
התביעה התקבלה אפוא ביחס לנזק הישיר בסך 12,862 שקל, אך לא נפסק הפיצוי הנוסף שהתבקש בגין טרחה ועוגמת נפש. הסכום שנפסק כפוף לתשלום ההשתתפות העצמית לפי הפוליסה, ועל חברת הביטוח הוטלו גם הוצאות בסך 1,000 שקל.
ת"ק 54699-03-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.