בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הורה לצמצם למשך 90 יום את זמני השהות של שלושה קטינים עם אביהם, על רקע החמרה במצבן הרגשי של שתי הבנות ומעורבותן החריפה בסכסוך בין ההורים. השופטת לירון זרבל-קדשאי לא אימצה את המלצת ועדת החירום להעביר את מפגשי האב עם הילדים למרכז קשר, וקבעה חלופה מתונה יותר: שני מפגשים שבועיים עד שעות הערב, לצד טיפול משפחתי אינטנסיבי, פיקוח של הרווחה והאפוטרופוס לדין והערכה פסיכיאטרית דחופה לבת הבכורה.
ההחלטה ניתנה לאחר שבחודש יוני 2026 התכנסה ועדה לתכנון וטיפול בעקבות דיווחים מדאיגים ממסגרות החינוך והטיפול. הוועדה המליצה לעבור מחלוקת זמני שהות שווה למצב שבו הילדים ישהו באופן מלא עם האם, והמפגשים עם האב יתקיימו בפיקוח במרכז קשר. לפי הדיווח שהובא לבית המשפט, ההערכה המקצועית הייתה כי רק שהות בבית אחד עשויה ליצור לילדים שקט מהסכסוך ולאפשר להם להשתקם מבחינה נפשית ובריאותית.
ברקע עמדה החלטה קודמת מיוני 2026, שבה כבר תיאר בית המשפט החמרה במצבן הרגשי של הבנות והזהיר מפני ההשפעה של מאבק ההורים. באותה עת לא ניתנה המלצה לשנות את חלוקת זמני השהות השווה, בין היתר מתוך תפיסה שהילדים זקוקים לשני הוריהם. אלא שבשבועות שלאחר מכן התקבלו דיווחים חדשים מבית הספר, מגורמי הטיפול ומהרווחה, שלפיהם מצבן של הבנות החמיר למרות הטיפול וההדרכה שניתנו למשפחה.
הדיווחים תיארו את הבת הבכורה כמי שנמצאת בדריכות, בהצפה רגשית ובקושי בוויסות, ואת אחותה כמי שמצויה אף היא במצוקה משמעותית. גורמי הטיפול דיווחו על חרדה גבוהה אצל הבכורה ועל פעולות חזרתיות וטקסיות שהעלו חשד להתפתחות הפרעה טורדנית כפייתית, ולכן המליצו על הערכה פסיכיאטרית. במקביל הודגש כי שתי הבנות עסוקות שוב ושוב בקונפליקט בין ההורים וכי המעטפת הטיפולית והחינוכית לבדה אינה מצליחה לייצר שינוי כל עוד המאבק בבית נמשך בעוצמה.
האב התנגד לשינוי בזמני השהות. באמצעות באת כוחו טען כי הקושי של הבכורה אינו נובע מהתנהלותו וכי הילדים מדווחים לו על אלימות מצד האם. עמדתו הוצגה בשאלה: "מה מצופה מהאב לעשות אם לא לדווח על כך לגורמים האמונים על בירור הטענות ולזעוק את זעקת הילדים?" עוד נטען כי השינוי בעמדת גורמי הרווחה הגיע לאחר שהתלונן על התנהלות העובדת הסוציאלית, וכי יש להעדיף טיפול במסגרת פרטית ולא שינוי חריף בקשר שלו עם הילדים.
האם תמכה בהמלצות המקצועיות. באמצעות באת כוחה נטען כי התנהלות האב, "גם אם אינה נעשית בזדון, גורמת לקטינים נזקים", וכי הילדים זקוקים ליציבות ולשקט נפשי. האם עצמה טענה כי במשך תקופה ארוכה האב אינו מפסיק להתלונן, וכי הילדים נחשפו שוב ושוב לחקירות ולבירורים. היא הוסיפה כי היא נמנעה מלהגיש תלונות נגד האב כדי שלא להסלים את המצב.
האפוטרופוס לדין הציג עמדה שונה מזו של ועדת החירום. לאחר מפגשים עם הילדים בשני בתי ההורים הוא התרשם מקשר חם ואוהב בינם לבין האב ולא סבר שהעברת המפגשים למרכז קשר תשרת את טובתם. הוא המליץ להעמיק את התוכנית הטיפולית ולשקול טיפול במסגרת פרטית לפני נקיטת צעד קיצוני. בית המשפט קיבל את ההתנגדות למרכז קשר, אך דחה את ההצעה להחליף את המסגרת הטיפולית הקיימת, לאחר שקבע כי הרצף הטיפולי והפיקוח של הרווחה חשובים למשפחה בשלב זה.
במוקד ההכרעה עמדה קביעת השופטת כי האחריות למצב אינה מוטלת על הורה אחד בלבד. היא כתבה כי "שני ההורים אחראים כל אחד לפי חלקו למצבן של הקטינות וכי שניהם משתמשים בהן ככלי ניגוח, חרף הכחשתם". לצד זאת קבעה כי האב מתקשה ליטול אחריות על חלקו, עסוק מאוד בסכסוך ואינו מתמיד באופן מלא בטיפול, בעוד האם משתפת פעולה באופן עקבי יותר עם גורמי החינוך, הטיפול והרווחה ונכונה יותר להניח לקונפליקט.
בית המשפט דחה את טענת האב שהמלצת הרווחה לשנות את זמני השהות נבעה מתלונות שהגיש נגד העובדת הסוציאלית. השופטת ציינה כי התלונות הוגשו עוד לפני דיון קודם שבו כלל לא הומלץ לשנות את החלוקה, וכי ההמלצה החדשה התקבלה בוועדה שכללה כמה גורמי מקצוע על רקע דיווחים מדאיגים. לדבריה, התרשמותה הייתה שהעובדת הסוציאלית פעלה באופן מקצועי ושקול.
עם זאת, השופטת קבעה כי העברת מפגשי הורה וילד למרכז קשר היא אמצעי חריג שיש להשתמש בו רק לאחר מיצוי חלופות שפגיעתן באוטונומיה המשפחתית פחותה. מאחר שהקשר בין האב לילדים תואר כחם וקרוב, היא בחרה שלא לבטל את זמני השהות אלא לצמצמם לתקופה מוגבלת. נקבע כי השינוי הזמני אמור להפחית את החשיפה לקונפליקט, ובה בעת לשמור על הקשר עם האב ולהימנע מן הנזק שעלול להיגרם ממפגשים מצומצמים בפיקוח.
לפי ההחלטה, במשך 90 יום ייפגש האב עם הילדים פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, מסיום המסגרות החינוכיות ועד השעה 18:00. שיחות טלפון עם הבנות יתקיימו פעמיים בשבוע למשך עשר דקות בפיקוח האם, ללא התערבותה בשיחה. בית המשפט הורה גם על איסור מוחלט לערב את הילדים בסכסוך, להסית אותם, לגייסם לעמדת אחד ההורים או לשוחח עמם על מעשי ההורה האחר.
עוד הורה בית המשפט לבנות מיד תוכנית טיפול אינטנסיבית לשלושת הילדים ולהמשיך בהדרכת הורים לשני ההורים. כל ביטול של מפגש טיפולי ללא אישור יחויב ב-300 שקל. לבת הבכורה תבוצע הערכה פסיכיאטרית בדחיפות, והצדדים התבקשו לאתר עבורה גם תחום פעילות שיאפשר לה לבטא את עצמה מחוץ לסכסוך המשפחתי. האפוטרופוס לדין יגיש דיווח בתוך 30 יום והרווחה תעדכן בתוך 60 יום. אם יחול שיפור, ניתן יהיה לשקול חזרה לזמני השהות הקודמים; אם לא, ניתן יהיה לשקול שינוי נוסף ואף פתיחת תיק נזקקות.
מב"כ האם, עו"ד שרין סולן, נמסר כי **"כמייצגת את האם עמדתי היתה לאמץ את המלצות התסקיר ולהעביר הביקורים למרכז קשר אך ביהמ״ש צמצם את ימי השהות משמעותית ופתרון זה עשוי להטיב עם ילדי הצדדים.** **החלטת ביהמ״ש מקובלת עליי"**
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.