בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו דחה תביעה בסך 22,550 שקל שהגישה אישה נגד לב חי גנטיקה בע״מ בעקבות בדיקת NIPT מורחבת ותהליך הבירור שבא אחריה. השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט קבעה כי החברה עמדה בהתחייבויותיה להציע את בדיקות ההמשך והייעוץ במסגרת המרכז הרפואי שמיר, וכי התובעת בחרה לקבל שירותים במקום אחר. התובעת חויבה בהוצאות בסך 500 שקל.
עורכי הדין שלנו
התובעת רכשה ביוני 2025 בדיקת NIPT מורחבת תמורת 4,507 שקל. לפי פסק הדין, בפרסומי החברה תואר השירות כבדיקה המבוצעת בשיתוף המרכז הרפואי שמיר, אסף הרופא, והובטח "ייעוץ גנטי מיידי וצמוד במקרה של תוצאה לא תקינה או חשד לתוצאה לא תקינה". בפרסום נוסף צוין כי במקרה של ממצא חריג החברה תממן בדיקות המשך שאינן מכוסות בסל הבריאות או בביטוח פרטי, בכפוף להמלצת רופא ועד לתקרה של 10,000 שקל.
הבדיקה בוצעה ב-3 ביולי 2025, וב-9 ביולי נמסר לתובעת בשיחת טלפון מבית החולים כי התוצאה אינה תקינה ומצביעה על סיכון גבוה למונוזומיה 21. התובעת טענה כי מכאן החלה תקופה שבה נאלצה "לרדוף" אחר החברה כדי לקבל ייעוץ גנטי דחוף כפי שלטענתה הובטח לה. לדבריה, היא פנתה שוב ושוב לחברה, למכון הגנטי במרכז הרפואי שמיר ולבתי חולים נוספים, ולבסוף קבעה ייעוץ גנטי פרטי.
בהמשך ביצעה התובעת בדיקות נוספות. לאחר שקיבלה תוצאות תקינות בבדיקות ההמשך, היא דרשה מן החברה החזר עבור ייעוץ גנטי בסך 3,600 שקל ועבור בדיקות נוספות בסכום כולל של 9,950 שקל: בדיקת FISH לכרומוזום 21, שמירת תאים ובדיקת אקסום טריו. לתביעה נוספו 6,000 שקל בגין עוגמת נפש ו-3,000 שקל הוצאות. סכום התביעה הכולל עמד על 22,550 שקל.
החברה דחתה את הטענות. היא טענה כי לאחר תוצאה חיובית בבדיקת NIPT יש לבצע בדיקת מי שפיר מסוג CMA ו-FISH לצורך אימות או שלילת הממצא, וכי לתובעת הוצע להגיע בתוך זמן קצר למרכז הרפואי שמיר, לבצע את הבדיקה ללא עלות ולקבל במסגרת זו גם ייעוץ גנטי. לשיטת החברה, התובעת סירבה לבצע את בדיקת מי השפיר שם והתעקשה לקבל קודם ייעוץ גנטי, ולאחר מכן בחרה לבצע בירור רפואי פרטי במקום אחר.
הנתבעת טענה עוד כי תנאי ההחזר חלים רק על בדיקות שאינן כלולות בסל הבריאות או בביטוח, וכי התובעת הייתה זכאית לבדיקת מי שפיר ללא עלות. באשר לבדיקת האקסום, החברה טענה כי זו בדיקה נפרדת שאינה חלק מן הבירור הנגזר מבדיקת NIPT וכי תנאי השימוש אינם כוללים אותה. החברה הפנתה גם לתנאי ההתקשרות, שלפיהם במקרה של תוצאה חיובית ניתן ייעוץ טלפוני באמצעות המכון הגנטי.
בדיון התברר כי הפער הכספי בין הצדדים היה מצומצם יותר מסכום התביעה הכולל: התובעת דרשה 13,550 שקל עבור הייעוץ והבדיקות, בעוד שלפי עדותה החברה הסכימה לשלם מעט פחות מ-10,000 שקל או 10,000 שקל. התובעת הסבירה כי ביצעה את הבדיקות שעליהן המליצה היועצת הגנטית, ולכן דחתה את טענת החברה שלפיה דרישתה להחזר בגין בדיקת האקסום נעשתה בחוסר תום לב.
התובעת הבהירה בעדותה כי טענותיה אינן מופנות לעצם תוצאת בדיקת ה-NIPT. היא העידה כי מלכתחילה ביקשה להימנע מבדיקת מי שפיר, אך לאחר קבלת התוצאה החריגה החליטה לבצע אותה. עוד אישרה כי בשל גילה הייתה זכאית לבדיקת מי שפיר במימון משרד הבריאות וכי בפועל לא שילמה עבור הבדיקה עצמה. המחלוקת הכספית התמקדה אפוא בייעוץ הגנטי ובבדיקות הנוספות שעליהן שילמה.
נציג החברה העיד כי יום לאחר קבלת התוצאה הוצע לתובעת להגיע למרכז הרפואי שמיר לבדיקת מי שפיר ללא עלות ולקבל באותו מעמד גם ייעוץ גנטי. לדבריו, גם החברה וגם המכון הגנטי חזרו על ההצעה, אך התובעת סירבה לבצע את הבדיקה שם. הוא הוסיף כי ההטבה של מימון בדיקות המשך כפופה לתנאים, ובהם ביצוע הבדיקות במרכזים רפואיים שעימם פועלת החברה והיעדר מימון אחר.
בית המשפט קבע כי מן העדויות עלה שהחברה והמרכז הרפואי שמיר הציעו לתובעת במהירות להגיע לבית החולים, לבצע בדיקת מי שפיר ולקבל ייעוץ גנטי. התובעת אישרה שהוצעה לה בדיקת מי שפיר וכן ייעוץ גנטי בשמיר, אך עמדה על כך שהייתה זכאית לקבל את הייעוץ עוד לפני הבדיקה. בפסק הדין נקבע כי התכתובות שצירפה התובעת לא מיצו את כלל חילופי הדברים בין הצדדים, ובפרט לא את ההצעות להגיע לבית החולים לביצוע הבדיקה ולקבלת הייעוץ.
השופטת קבעה כי התובעת הייתה רשאית לבחור לבצע את הבירור במקום אחר, אך לא לחייב את החברה בעלויות הבחירה הזאת. בפסק הדין נאמר: "זכותה של התובעת לבחור לעשות כן, אולם, זאת על חשבונה". עוד נקבע כי ההתעקשות לקבל קודם ייעוץ גנטי ורק לאחר מכן לבצע בדיקת מי שפיר לא הייתה סבירה בנסיבות שתוארו, וכי החברה עמדה בהתחייבויותיה כשהעמידה לרשות התובעת את השירותים במסגרת המרכז הרפואי שעמו התקשרה.
בית המשפט הוסיף כי ההסכם בין הצדדים מפורט וברור, וכי התובעת יכלה לקבל על חשבון החברה את הבדיקות שהחברה התחייבה לספק במסגרת המרכז הרפואי שמיר. מנגד, חלק מן הבדיקות שביצעה היו רחבות יותר מאלה שנכללו בהתחייבות. לגבי בדיקת האקסום נקבע כי העובדה שהומלצה לתובעת אינה הופכת אותה לחלק מן השירותים שהחברה התחייבה לממן.
על יסוד קביעות אלה נדחו כל הסעדים שנתבעו. בית המשפט קבע כי התובעת אינה זכאית להחזרי התשלום או לפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות, ודחה את התביעה במלואה. היא חויבה לשלם לחברה הוצאות בסך 500 שקל.
מספר התיק: ת"ק 24330-10-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.