הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני ישלמו 10 מיליון שקל ליורשי עיזבונה של גננת שנרצחה בפיגוע ירי סמוך לבית חגי. השופטת פנינה נויבירט קיבלה את הבקשה למתן פסק דין חלקי ברכיב הפיצוי לדוגמה, לצד הפיצוי בגין הנזק שיתברר בהמשך ההליך.
הפיגוע התרחש ב-21 באוגוסט 2023, בעת שהגננת נסעה עם בתה בת ה-12 לגן הילדים שבו עבדה, כדי לארגנו לקראת תחילת שנת הלימודים. סמוך לצומת הכבשים ירו מבצעי הפיגוע 28 כדורים לעבר הרכב, הרגו את האם בנוכחות בתה ופצעו קשה את הנהג. מבצעי הפיגוע הורשעו בבית המשפט הצבאי יהודה ונגזרו עליהם מאסרי עולם.
צריכים עו"ד?
התובעים ביקשו לחייב את הרשות הפלסטינית ואת אש"ף בפיצוי לדוגמה בסך 10 מיליון שקל לפי החוק לפיצוי קורבנות טרור. הם טענו כי הנתבעים הודו ששילמו כספים למשפחות מבצעי הפיגוע עד לשינוי החקיקה ברשות הפלסטינית בפברואר 2025. הנתבעים אישרו כי בעבר שילמו למשפחות מבצעי הפיגוע, אך טענו כי הבקשה הוגשה בשלב מוקדם מדי. לדבריהם, יש לאפשר להם להביא ראיות על שינוי מדיניות התשלומים ועל מנגנון תמיכה סוציאלי חדש, וכן לבחון את מידת מעורבותם ואת גובה הפיצוי. הם ביקשו לחלופין לעכב את ההכרעה בשל הליכים שהתנהלו בבית המשפט העליון בסוגיית תחולתו של החוק.
בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי אין תכלית בהמשך בירור המחלוקת בעניין הזכאות לפיצוי העונשי. לפי פסק הדין, החוק קובע פיצוי לדוגמה של 10 מיליון שקל ליורשי אדם שמת במעשה טרור, כאשר החייב הוא מבצע המעשה, מי שמתגמל טרור או מי שחבותו נקבעה לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, ובכלל זה מי שאישרר את מעשה הטרור.
השופטת נויבירט קבעה כי אין מחלוקת שהפיגוע היה מעשה טרור וכי הרשות הפלסטינית שילמה כספים למשפחות מבצעיו. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, נקבע כי העברת כספים למבצעי טרור או לבני משפחותיהם היא פעולה המאשררת את המעשים לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין. בפסק הדין נמתחה ביקורת מפורשת על משמעות התשלומים. בית המשפט קבע כי הם מהווים תגמול אסור למעשה טרור, המבטא הכרה, הוקרה ותרומה למעשה. עוד נקבע כי באמצעות התשלומים ביטאה הרשות הפלסטינית נכונות ליטול על עצמה אחריות כספית למעשה הטרור, הכרה במעשיהם של מבצעי הפיגוע והוקרה של המעשים.
בית המשפט הוסיף כי התמריץ הגלום בתגמול הכספי למעשי טרור מלמד על אחריות הנתבעים כמאשררים. לפי פסק הדין, מדיניות התגמולים הונהגה במשך שנים והייתה בתוקף בעת ביצוע הפיגוע. נקבע כי יש לראותה כמדיניות שהשפיעה על מבצעי הפיגוע ודרבנה את ביצוע המעשים. השופטת ציינה כי שינוי החקיקה הנטען ברשות הפלסטינית נעשה רק חודשים לאחר חקיקת החוק לפיצוי קורבנות טרור, בתגובה לחקיקת החוק ולפסיקה שניתנה בעקבותיו. היא דחתה את הטענה כי הפסקת התשלומים המאוחרת שוללת את האחריות למעשים שכבר נעשו.
בפסק הדין נקבע כי לא הוצגו ראיות לכך שכספים שכבר שולמו למשפחות מבצעי הפיגוע הושבו לרשות הפלסטינית. עוד הודגש כי הפסקת התשלומים אינה יכולה לשנות את השפעתה של מדיניות התגמולים על פיגועים שבוצעו קודם לכן. לכל היותר, נקבע, שינוי המדיניות עשוי להשפיע ממועד השינוי ואילך. ביקורת נוספת נמתחה על עמדת הנתבעים ביחס לתשלומים. בית המשפט קבע כי מתגובתם עולה שהם אינם מכירים בחומרה הנובעת מהכספים שהעבירו למבצעי הפיגוע ובנפקותם. הנתבעים טענו כי לתשלומים היה אופי סוציאלי וכי הם לא נועדו לתגמל מבצעי פיגועים, אך בית המשפט ציין כי הם לא הבהירו במפורש שהפסיקו להעביר תשלומים למבצעי הפיגוע.
עוד נקבע כי הנתבעים לא שללו את האפשרות שבין מקבלי התשלומים לפי מנגנון התמיכה החדש נמנות גם משפחות מבצעי הפיגוע. לנוכח חוסר הבהירות בדבר המדיניות החדשה וההבדל בינה לבין המדיניות הקודמת, ועל רקע התעקשות הנתבעים כי מעולם לא תגמלו מעשי טרור, הטילה השופטת ספק בטענה שתכלית החוק כבר הוגשמה.
בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש לאפשר לנתבעים לסתור את החזקה שלפיה הרשות הפלסטינית היא מתגמלת טרור. נקבע כי החזקה נועדה למקרים שבהם אין הוכחה קונקרטית להעברת כספים בקשר למעשה מסוים. במקרה הנדון קיימת הודאה בתשלום כספים למשפחות מבצעי הפיגוע, ולכן אין צורך להסתמך על החזקה. נוסף על כך, האחריות נקבעה גם מכוח חלופת האשרור. גם הטענה נגד התחולה הרטרואקטיבית של החוק נדחתה. בית המשפט קבע כי סעיף 4 לחוק מורה במפורש על תחולתו גם על תביעות בקשר למעשה טרור שטרם התיישנו או שהיו תלויות ועומדות בעת כניסתו לתוקף. השופטת הוסיפה כי אשרור מעשה טרור הוכר כעוולה נזיקית עוד לפני חקיקת החוק, וכי החוק שינה את תוצאות האשרור בכך שקבע את הזכות לפיצוי לדוגמה. השופטת דחתה גם את בקשת הנתבעים להפחית את סכום הפיצוי בשל שינוי המדיניות הנטען או בשל מידת מעורבותם. נקבע כי סכומי הפיצוי בחוק הם אחידים וקבועים, אינם תלויים בהיקף הנזק או בעוצמת הזיקה למעשה הטרור, ואינם מותירים לבית המשפט שיקול דעת לקביעת סכום אחר.
בסיום פסק הדין החלקי חייב בית המשפט את הרשות הפלסטינית ואת ארגון השחרור הפלסטיני לשלם ליורשי עיזבון הנרצחת 10 מיליון שקל. הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין ייקבעו במסגרת פסק הדין הסופי, והדיון בפיצוי התרופתי בגין הנזק יימשך.
