בית משפט השלום בחדרה קיבל את רוב תביעתה של הנדסת חשמל ג'מאל גאזי בע"מ נגד טופ חממות בע"מ וחייב את טופ לשלם 624,000 שקל בגין עבודות חשמל ותוספות בפרויקטים של חממות גידול ובית אריזה לקנאביס רפואי. השופט יניב הלר דחה את טענות טופ לליקויים ולנזקים, לאחר שקבע כי הן לא הוכחו, וציין כי התביעה שכנגד שהגישה טופ בסך 1.4 מיליון שקל נמחקה לבקשתה עוד בפתח דיון ההוכחות. נוסף על החיוב העיקרי נפסקו לטובת הנדסת חשמל אגרות בית המשפט, הוצאות בסך 3,000 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
הסכסוך נגע לשני פרויקטים, שכונו בפסק הדין "פרויקט יגש" ו"פרויקט צרופה". הנדסת חשמל ביצעה עבור טופ עבודות חשמל במסגרת הקמת חממות גידול ובית אריזה. לפי פסק הדין, הצדדים עבדו יחד במשך שנים, והנדסת חשמל שימשה ספקית של טופ בפרויקטים שונים. אין מחלוקת שהתמורה עבור העבודות אמורה הייתה להשתלם בתנאי "שוטף + 90", וכי עבודות נוספות או תוספות לעבודות המקוריות נדרשו לאישור בהזמנה מטעם טופ.
בינואר 2024 נפגשו נציגי החברות והעלו על הכתב מנגנון לסיום העבודות בשני הפרויקטים ולתשלום היתרה. במסמך נכללו, בין היתר, מועד להשלמת העבודות, התחייבות לתיאום פגישה בפרויקט צרופה, התייחסות לתוספות לפי הצעת מחיר של 241,010 שקל לפני מע"מ, דיון בסוגיית התקנת כבלי אלומיניום במקום כבלי נחושת, וכן שני שיקים לביטחון בסך 360 אלף שקל ו-300 אלף שקל. במסמך נכתב גם כי אין לטופ זכות קיזוז עצמאית בשל תקלות וליקויים, אלא אם הנדסת חשמל נדרשה לבצע תיקונים ולא ביצעה אותם.
הנדסת חשמל טענה בתביעתה לחוב כולל של 655,800 שקל. הרכיב הראשון היה 342,335 שקל עבור הזמנות עבודה; השני היה 281,981 שקל, כולל מע"מ, עבור עבודות נוספות בפרויקט צרופה; והשלישי היה 31,484 שקל בגין עבודות נוספות חריגות. לטענתה, היא מילאה את התחייבויותיה, העבודות נמסרו והמתקנים חוברו לרשת החשמל. היא טענה כי "טופ לא מילאה אחר התחייבויותיה כמפורט במסמך ההסכמות, לא שילמה את יתרת חובה ולא הפיקה הזמנות רכש עבור התוספות המוסכמות". לפי גרסתה, הטענות לאיכות העבודה הועלו רק לאחר שטופ חדלה לשלם.
טופ הכחישה את החוב וטענה מנגד כי שילמה עבור העבודות שבוצעו כראוי. בפסק הדין סוכמה עמדתה כך: "התביעה מתייחסת לעבודות שהנדסת חשמל לא השלימה וביצעה ברשלנות, תוך שימוש בחומרי גלם שונים מהמוסכם". טופ טענה כי העבודות היו באיכות ירודה, כי התגלו תקלות, כי נעשה שימוש בכבלי אלומיניום במקום כבלי נחושת וכי היא נאלצה לשאת בעלויות תיקונים. היא טענה גם לנזקים שנגרמו ללקוחותיה ולעיכוב תשלומים אליה. לצד ההגנה מפני התביעה העיקרית היא הגישה תביעה שכנגד בסך 1.4 מיליון שקל, 800 אלף שקל בגין פרויקט צרופה ו-600 אלף שקל בגין פרויקט יגש.
אלא שבפתח דיון ההוכחות בינואר 2026 ביקשה טופ למחוק את התביעה שכנגד, ופסק דין בה ניתן באותו יום. בפסק הדין הנוכחי ציין השופט כי טופ לא תמכה את טענותיה לנזקים ולא כימתה אותם, וכי הטענות אף לא התיישבו עם העובדה שטופ המשיכה להזמין מהנדסת חשמל עבודה בפרויקט נוסף מאוחר יותר.
בבחינת יתרת החוב הסתמך בית המשפט, בין היתר, על כרטסות הנהלת החשבונות. לפי כרטסת הנדסת חשמל, לאחר ניכוי שלושה שיקים שנכללו בהתחשבנות אך לא נפרעו, נותרה יתרת חוב של 342,335 שקל. השופט ציין כי גם בכרטסת שטופ עצמה צירפה לכתב ההגנה הופיעה יתרה גבוהה יותר. הוא קבע שטופ לא זימנה רואה חשבון ולא סיפקה הסבר לסכומים שבכרטסת שלה, ומצא כי היתרה שנתבעה ברכיב זה הוכחה.
גם רכיב העבודות הנוספות התקבל. בית המשפט הפנה למסמך ההסכמות, שבו נזכרה הצעת מחיר של 241,010 שקל לפני מע"מ בגין תוספות. עם מע"מ הגיע הרכיב ל-281,981.7 שקל. לעומת זאת, הרכיב של 31,484 שקל בגין "עבודות נוספות חריגות" נדחה מחמת הספק. השופט קבע שלא הובהר די הצורך מהן אותן עבודות ובמה הן נבדלות מן העבודות הנוספות שכבר עוגנו בהצעת המחיר.
חלק מרכזי נוסף בפסק הדין עסק בטענות טופ לליקויים. בית המשפט בחן טענות בדבר כבלים תת-קרקעיים, חיבור שקעים, מערכות חשמל והתקנת כבלי אלומיניום במקום כבלי נחושת. בסוגיית הכבלים קבע השופט כי עדות נציג הנדסת חשמל הייתה אמינה, אך הוסיף שייתכן שהיו בין הצדדים הבדלי ציפיות. גם בהנחה שטופ ציפתה לכבלי נחושת, נקבע שהיא לא כימתה את אי ההתאמה ולא הוכיחה מה היה הפער הכספי או איזה נזק נגרם לה כתוצאה ממנה. לכן טענת הקיזוז לא הוכחה.
השופט ייחס משקל גם לכך שטופ לא הביאה לעדות כמה גורמים שלפי פסק הדין היו יכולים לתמוך בגרסתה, ובהם מנהל עבודה, נציג של חברת החשמל ונציג מטעם מזמין העבודות. הוא כתב: "התקשיתי ליתן אמון בצד שטען מלכתחילה שנגרמו לו נזקים בשווי של לא פחות מ-1,400,000 ₪, ואינו מצליח להציג אפילו ראיות מינימליות וחלקיות". בית המשפט הוסיף כי ההימנעות מהבאת עדים וראיות פעלה לחובת טופ גם ביחס לטענות הקיזוז שהמשיכה לטעון בתביעה העיקרית.
מנגד, בית המשפט מצא חיזוק לגרסת הנדסת חשמל בכך שטופ הזמינה ממנה עבודה בפרויקט נוסף במרץ 2024, כחודשיים וחצי לאחר מסמך ההסכמות. לכך הצטרפו התכתבויות שבהן דרשה הנדסת חשמל שוב ושוב תשלום יתרות, בעוד נציג טופ כתב באחת מהן כי החברה מחויבת לתשלומים על הזמנות שהוצאו וכי מצבה "בעייתי". לאחר סקירת הראיות קבע השופט כי "הסיבה המרכזית לתביעה היא אחרת: טופ נקלעה למצוקה כספית", ודחה את הטענה שמחדלים או ליקויים בעבודות הם שיצרו את החוב.
בסיכום קבע בית המשפט שהנדסת חשמל הוכיחה חוב של 342,335 שקל בגין עבודות וחוב נוסף של 281,981.7 שקל בגין עבודות נוספות, ובסך הכול 624,316.7 שקל. רכיב העבודות הנוספות החריגות נדחה. הסכום שנפסק יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. טענות טופ לליקויים ולנזקים נדחו, והתביעה שכנגד בסך 1.4 מיליון שקל, כאמור, כבר נמחקה לבקשת טופ. לצד הסכום העיקרי נפסקו אגרות בית המשפט, 3,000 שקל הוצאות נוספות ו-50 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.
מספר התיק: ת"א 64963-08-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.