בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה להכיר בתקופה שבין 1 באפריל 2022 ל-14 באוגוסט 2022 כתקופה המזכה בגמלת שמירת היריון. השופטת הבכירה רווית צדיק אימצה את חוות דעת המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, שקבע לאורך כמה סבבים של שאלות הבהרה כי לא הייתה הצדקה רפואית לשמירת היריון, ודחתה גם את הטענה כי המומחה מחזיק ב"אסכולה מחמירה".
התובעת פנתה למוסד לביטוח לאומי בדרישה לגמלת שמירת היריון לתקופה האמורה, אך תביעתה נדחתה. במסגרת ההליך הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. המומחה קבע בחוות דעתו כי לא הייתה הצדקה לשמירת היריון, בין היתר נוכח נתוני אורך צוואר הרחם והיעדר היסטוריה של לידות מוקדמות.
לבקשת התובעת הופנו למומחה כמה סבבים של שאלות הבהרה, אך הוא נותר בעמדתו. פסק דין ראשון שדחה את התביעה ניתן בינואר 2025, והתובעת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. בפברואר 2026 הורה בית הדין הארצי להפנות למומחה שאלה נוספת בנוגע למאמר משנת 2021, שלפיו אורך צוואר רחם קטן מ-25 מ"מ באמצע ההיריון מנבא סיכון ללידה מוקדמת, ולשאול אם הדבר משנה את עמדתו.
בתשובתו הנוספת הסביר המומחה כי בהיעדר היסטוריה של לידות מוקדמות, אורך צוואר של 25 מ"מ ומעלה אינו דורש כיום מעקב וטיפול, וכי אצל התובעת נמדדו 24 מ"מ. הוא ציין כי סטייה של מילימטר במדידת אולטרסאונד אינה מדויקת דיה, וכי התובעת לא הונחתה לעקוב אחר אורך צוואר הרחם בפרקי זמן קצרים. עוד הפנה למדידה מ-26 במאי 2022 שבה נמדד אורך של יותר מ-30 מ"מ. בסיכום כתב: "אני חוזר וטוען כי לא היה מקום לגמלה לשמירת הריון במקרה זה".
התובעת טענה שיש לקבל את התביעה, ולחלופין למנות מומחה רפואי נוסף. לשיטתה, המומחה "מתבצר בעמדתו ואוחז ב"אסכולה מחמירה" המנוגדת לספרות הרפואית שהוצגה לו". היא טענה שהמלצת רופאת הנשים לשמירת היריון הייתה סבירה על רקע מדידה של 24 מ"מ בשבוע 24 ותלונות על צירונים במאמץ, וכי העלייה בהמשך באורך צוואר הרחם נבעה מהטיפול ומהמנוחה.
המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי תשובות המומחה היו עקביות וכי הוא התייחס למאמר שאליו הופנה. לטענתו, "יש לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו ולהורות על דחיית התביעה", משום שלא התקיימו התנאים החריגים למינוי מומחה אחר או נוסף.
בית הדין קבע כי עצם העובדה שהמומחה לא שינה את דעתו אינה מוכיחה שהוא נעול בעמדתו. בפסק הדין הודגש כי מי שטוען שמומחה בית הדין מחזיק באסכולה מחמירה נדרש להציג הוכחה כבדת משקל לקיומה של אסכולה רפואית מיטיבה אחרת, בין באמצעות חוות דעת רפואית מתאימה ובין באמצעות פסיקה קודמת שמכירה בה.
במקרה זה, נקבע כי התובעת לא הציגה חוות דעת רפואית ברורה המלמדת על אסכולה רפואית חלופית ומיטיבה ולא הפנתה לפסיקה שאימצה את הגישה שעליה ביקשה להסתמך. בית הדין הוסיף כי המומחה בחן את התיעוד הרפואי, התמודד עם המאמרים שהוצגו לו ונתן הסבר רפואי מנומק לעמדתו.
לכן החליט בית הדין לאמץ את חוות הדעת ולדחות את התביעה לגמלת שמירת היריון. לא ניתן צו להוצאות. מספר התיק: ב"ל 16653-06-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.