בית משפט השלום בחיפה דחה בקשה של נתבע לקבוע כי תניית השיפוט בהסכם עם צבעי הקשת בע"מ היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. הרשמת הבכירה דנה ביאלר קבעה כי בנסיבות ההתקשרות לא נמצא שהתניה מרתיעה את הנתבע מלעמוד על זכויותיו, ולכן יש לפעול בהתאם לתניית השיפוט שנקבעה בהסכם.
הבקשה הוגשה במסגרת ת"ת 90743-06-26. הנתבע טען כי תניית השיפוט בהסכם שנחתם בין הצדדים היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. ההחלטה הפנתה לסעיפים 3 ו-4(9) לחוק החוזים האחידים, שלפיהם קיימת חזקה ביחס לתניית שיפוט בחוזה המשמש ספק להסדרת יחסיו עם לקוחות רבים ובלתי מסוימים.
בית המשפט ציין כי בבחינת השאלה אם הספק סתר את החזקה יש להביא בחשבון גם את האפשרות שתניית השיפוט תרתיע לקוח ממימוש זכויותיו. בהקשר זה הובאה בהחלטה הלכת בית המשפט העליון ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' מאיר ברפי, שלפיה מידת ההרתעה היא שיקול בבחינת הקיפוח, לצד מכלול תנאי החוזה והנסיבות האחרות.
במקרה הנוכחי בחנה הרשמת מספר נסיבות מצטברות. היא ציינה שמדובר בחוזה בן עמוד אחד ובו תשעה סעיפים בלבד, וכי המרחק בין בית משפט השלום בחיפה לבית המשפט בירושלים אינו משמעותי. ההחלטה הפנתה בעניין זה גם לרע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן.
עוד נרשמה טענת צבעי הקשת כי נקודות המכירה הרבות שאליהן הפנה הנתבע הן חנויות עצמאיות ואינן חלק מהמערך העסקי שלה. לצד זאת הביא בית המשפט בחשבון את התקשרות החברה עם לקוחות רבים ברחבי הארץ ואת אופייה העסקי של מערכת היחסים בין הצדדים.
נקודה נוספת שעליה הסתמכה ההחלטה הייתה מודעות הנתבע לתניית השיפוט. הרשמת קבעה כי לא מצאה שהתניה עלולה להרתיע אותו מעמידה על זכויותיו, בין היתר משום שמדובר במערכת יחסים עסקית שבה הוא היה מודע לתניית השיפוט, או היה עליו לדעת עליה.
בסיום קבעה הרשמת הבכירה ביאלר: "אני קובעת כי אין בפני תניה מקפחת בחוזה אחיד". על בסיס קביעה זו נדחתה בקשה מספר 2, ונקבע כי יש להעדיף את סייפת סעיף 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי ולפעול בהתאם לתניית השיפוט שבהסכם.
ת"ת 90743-06-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.