בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל בחלקה תביעה שהגיש רופא מומחה בכירורגיית חזה נגד אגודת אלמקאסד האיסלאמית לצדקה בירושלים, וקבע כי בית החולים חייב לו 1,692,101.41 שקל כשכר עבודה לפי הסדר אחוזים מתמורת ניתוחים. לצד סכום זה נפסקו לרופא זכויות עבודה נוספות. במקביל נדחתה תביעה שהגיש בית החולים נגד הרופא להשבת 521,054 שקל, שלטענתו שולמו ביתר. ההרכב, בראשות השופט דניאל גולדברג ובהשתתפות נציגי ציבור, חייב את בית החולים גם בהוצאות ההליך בסך 40,000 שקל.
עורכי הדין שלנו
הרופא הועסק בבית החולים מיולי 2017. לפי פסק הדין, הסכם ההעסקה קבע עבודה של שלושה ימים בשבוע בשעות 8:00 עד 15:00, ובשלב שלא הוברר במדויק נוסף הסדר בעל פה שלפיו יהיה זכאי לאחוז מרווחי בית החולים מניתוחים שיבצע. שיעור האחוזים עמד תחילה על 20% ובהמשך הועלה ל-30%, תוך תשלום מקדמות והתחשבנות תקופתית. בספטמבר ובדצמבר 2020 ניתנו גם הנחיות כתובות של הנהלת בית החולים באשר לאופן ההתחשבנות.
בתביעתו עתר הרופא לצווי עשה ולסעדים כספיים בסך כולל של 6.5 מיליון שקל. בין היתר דרש הפרשים לפי הסדר האחוזים, זכויות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה, פיצוי בגין טענות לקניין רוחני ופיצויים על נזקים שלטענתו נגרמו לו. בית החולים כפר בזכאותו והגיש בהמשך תביעה נפרדת, שאוחדה עם ההליך הראשון, ובה ביקש לחייב את הרופא ב-521,054 שקל על בסיס בדיקה של ועדה שמונתה מטעמו בשנת 2024.
אחת המחלוקות המרכזיות נגעה למעמדו של הסדר האחוזים ולסמכות בית הדין לדון בו. בית החולים העלה בהמשך ההליך טענות שלפיהן הפעילות במסגרת ההסדר בוצעה כעצמאי. בית הדין דחה עמדה זו וקבע כי פרט לאופן חישוב השכר, בית החולים לא הראה מאפיינים המבדילים מהותית בין השתלבות הרופא בעבודתו לפי ההסדר לבין עבודתו בשכר החודשי. לכן נקבע כי לבית הדין סמכות עניינית לדון גם במחלוקת הכספית לפי הסדר האחוזים.
מוקד ההכרעה הכספית היה מסמך הנהלת חשבונות מיום 23 במאי 2022, שנמסר לרופא ממחלקת הכספים של בית החולים. לפי המסמך, יתרת הזכות שלו עמדה על 1,692,101.41 שקל. בית החולים טען בין היתר לקשיים בקידוד ניתוחים ולהתחשבנויות שלא הובאו בחשבון, אך בית הדין נתן למסמך משקל מלא. הוא ציין כי עוד ביוני 2021 מסר בית החולים לבנק פלסטין אישור שלפיו הוא חייב לרופא 1,337,953 שקל, וכי שאלות הקידוד והתמחור כבר היו מוכרות וטופלו בהנחיות הנהלה משנת 2020.
בית הדין דחה את עדותו של מנהל בית החולים לשעבר שלפיה המכתב לבנק הוצא ללא בדיקה ראויה, וקבע: "לא מתקבלת על דעתו של בית הדין האפשרות שמוסד כמו בית החולים יציג מצג כזה לבנק כלאחר יד, ללא בדיקה". עוד נקבע כי גרסת בית החולים בכתב ההגנה היוותה למעשה הודאה בכך שהסכום שהוצג לבנק היה פרי בדיקה משותפת ומשא ומתן בין הצדדים.
מנגד, בית החולים טען במסגרת תביעתו כי בדיקה מאוחרת העלתה תשלומי יתר בסך 521,054 שקל, ובין היתר טען לקודים שגויים ולמקרים שבהם לא התקבל תשלום מלא ממשרד הבריאות. בית הדין מצא קושי ממשי בראיות שעליהן נשענה התביעה. הוא ציין כי הוועדה שבדקה את ההתחשבנות לא הזמינה את הרופא להשמיע את טענותיו, וכי חלק מהעדים לא היו מעורבים בזמן אמת באירועים הרלוונטיים. ביחס לתביעה המאוחרת כתב בית הדין כי "מתעורר הרושם, שטענות בית החולים בתביעה שכנגד מבוססות על מחזור של טענות שנבדקו". בסופו של דבר קבע כי לא הוכחו ניתוחים שביצע הרופא שבגינם לא התקבלה תמורה מהגורמים המממנים, ואישר את יתרת הזכות בסך 1,692,101.41 שקל. תביעת בית החולים נדחתה.
לצד המחלוקת על הסדר האחוזים, בית הדין הכריע בשורה ארוכה של זכויות עבודה. תביעת הרופא להפרשי משכורת בטענה שעבד במשרה מלאה נדחתה, משום שבית הדין קבע שמתכונת ההעסקה שילבה חצי משרה בשעות מוגדרות עם עבודה לפי תפוקה במסגרת הסדר האחוזים, וכי קבלת שתי התביעות הייתה יוצרת כפל תשלום. גם תביעתו לפיצויי פיטורים נדחתה לאחר שנקבע כי זכאותו שחושבה בסך 48,540.58 שקל כבר כוסתה בתשלום של 50,000 שקל שקיבל בגמר החשבון. עם זאת, נפסקו לו 2,427 שקל כפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
בית הדין פסק לרופא 48,000 שקל כפדיון חופשה, לאחר שבית החולים לא הציג ראיה להוצאתו לחופשה ולתשלום דמי חופשה. בגין שעות נוספות נקבע כי הרופא הוכיח שעבד מעבר לשעות הרגילות החל מנובמבר 2019, וכי רישום השעות שהציג בית החולים היה אוטומטי ולא תיעד את עבודתו בפועל. בית הדין העריך את היקף העבודה הנוספת ופסק 120,422.40 שקל. עוד נפסקו 8,676.75 שקל כדמי הבראה ו-37,894.15 שקל כפיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה. תביעות לתוספת ניהול, כוננות על, תוספת מומחה וקרן השתלמות נדחו.
רכיבים נוספים בתביעה נדחו. הרופא טען שבית החולים פינה את משרדו שלא כדין ודרש 500,000 שקל, התנצלות והשבת מיטלטלין. בית הדין קבע כי לעובד לא קמה זכות קניינית בחדר שבו הוצב לעבודה, כי ניתנה לו התראה של יותר משבוע לפינוי חפציו, וכי בנסיבות העניין לא הוכחה הפרת חובת תום הלב. גם דרישה ל-200,000 שקל בגין נזקים נטענים ללימודיו ולמסלולו האקדמי נדחתה מחוסר הוכחה לקשר סיבתי.
בית הדין דחה גם תביעה לפיצוי של 2 מיליון שקל בגין זכויות יוצרים. הוא קיבל שלא נסתרה עדות הרופא שלפיה לימד בישראל שיטת ניתוח שלמד ממומחה בחו"ל, אך קבע כי שיטת ניתוח אינה "יצירה" מוגנת בחוק זכויות יוצרים. נקבע כי השימוש של בית החולים, באמצעות עובדים שהרופא הכשיר, בשיטה ובידע שהנחיל אינו מפר זכות המקימה לו פיצוי.
גם שלוש טענות הקיזוז של בית החולים נדחו. בית הדין קבע כי הרופא נתן הודעה מוקדמת בהתאם להסכם; כי לא הוכח שפרסם לשון הרע נגד בית החולים וגם לא ניתן היה להעמיד את הפיצוי הנטען בדרך הקיזוז כפי שנתבע; וכי טענת הקיזוז בסך 250,000 שקל בגין הפרת ההתקשרות נטענה ללא פירוט. בסוף פסק הדין הורה בית הדין לבית החולים לשלם את שכר העבודה לפי הסדר האחוזים ואת יתר רכיבי הזכויות שנפסקו, בצירוף ריבית שקלית מיום 9 באוגוסט 2022 ועד לתשלום בפועל, וכן הוצאות בסך 40,000 שקל.
מספרי התיקים: סע"ש 20008-08-22, סע"ש 72296-05-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.