הצעה שנבחרה במכרז לניהול ולהפעלת מטווח גניגר נפסלה בשל מסמך אחד שלא הוגש במקור. בפסק דין שניתן ב-7 ביולי 2026 קבע בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת כי הגשת העתק של הערבות הבנקאית היא פגם מהותי. השופט הבכיר יונתן אברהם פסל את ההצעה וביטל את הכרזת החברה כזוכה, אך נמנע מלהכריז על המתחרה כזוכה במקומה.
המכרז פורסם ב-13 ביולי 2023 בידי החברה הכלכלית לפיתוח עמק יזרעאל ונועד לניהול, להפעלה ולתחזוקה של מטווח גניגר. לאחר הליך משפטי קודם תוקנו תנאיו, ובגרסה שפורסמה ב-18 באוגוסט 2023 נקבע כי ההצעות ייבחנו לפי מדדי איכות ומחיר. דמי ההפעלה החודשיים המינימליים נקבעו על 67,300 שקל בתוספת מע"מ. למכרז הוגשו שתי הצעות בלבד, ושתיהן כללו שיעור זהה של דמי הפעלה. עם פתיחת המעטפות ב-18 בספטמבר 2023 התברר כי החברה שנבחרה בהמשך כזוכה צירפה העתק "נאמן למקור" של הערבות הבנקאית. החברה המתחרה הגישה ערבות מקורית. הזוכה הגישה את המסמך המקורי רק לאחר פתיחת ההצעות. המתחרה פנתה כבר באותו יום לחברה הכלכלית, ביקשה למנוע את השלמת המסמך ודרשה לפסול את ההצעה. היועץ המשפטי של החברה הכלכלית סבר בחוות דעת מ-29 באוקטובר 2023 כי אי צירוף המקור לא פגע בשוויון בין המציעות. ועדת המכרזים קיבלה את ההמלצה והכירה בשתי ההצעות כעומדות בתנאי הסף. ב-11 בדצמבר 2023 הכריזה ועדת המכרזים על החברה שהגישה את העתק הערבות כזוכה. מאחר שההצעות הכספיות היו זהות, ההכרעה התבססה על ציון האיכות הגבוה יותר שקיבלה. החברה המתחרה הגישה את תביעתה ב-7 בינואר 2024 וביקשה לפסול את הזכייה ולהכריז עליה כזוכה במכרז. בית המשפט החיל על המקרה את דעת הרוב שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין הגשת צילום של ערבות בנקאית במקום המקור. לפי פסק הדין, הותרת הערבות המקורית בידי המציעה עלולה להותיר בידיה אפשרות פוטנציאלית לבטל את הערבות בתקופה שבין הגשת ההצעה לפתיחת המעטפות. די בפוטנציאל לפגיעה בשוויון, גם ללא הוכחה שהמציעה התכוונה לנצל אותו.
החברה הזוכה הסתמכה על מכתב של בנק דיסקונט מ-21 בספטמבר 2023, שבו נאמר כי ביטול הערבות מחייב אישור בכתב של המוטב. בית המשפט קבע כי אין במכתב כדי לשנות את התוצאה. לא היה ברור מי חתם עליו ואם החותם היה מוסמך, לא הוגש תצהיר של נציג הבנק, המכתב הופנה לחברה הזוכה ולא לחברה הכלכלית, ונאמר בו כי אין בו התחייבות של הבנק כלפי גורם כלשהו. גם נוהל בנקאי שאליו הפנתה החברה לא הוגש כראיה. השופט דחה גם את הטענה שלפיה הפסיקה בשנים האחרונות מאפשרת גישה מקלה יותר לפגמים בערבויות. הוא קבע כי פסקי הדין שעליהם הסתמכו הנתבעות הפנו לדעות מיעוט או יחיד, בעוד שההלכה המחייבת היא דעת הרוב שלפיה הגשת העתק במקום הערבות המקורית מצדיקה את פסילת ההצעה. טענת השיהוי בהגשת התביעה נדחתה אף היא. בית המשפט ציין כי לא נגרם נזק כתוצאה מחלוף הזמן וכי פגם מהותי בערבות פוגע בליבת עיקרון השוויון במכרזים ובשלטון החוק.
לצד פסילת ההצעה הזוכה, בית המשפט סירב להכריז על החברה המתחרה כזוכה. נקבע כי ועדת המכרזים בחנה את המקרה כאשר לפניה שתי הצעות, ולא שקלה אם נכון לבחור בהצעה היחידה שנותרה לאחר הפסילה או לבטל את המכרז ולפרסם מכרז חדש. הדיון הוחזר לוועדה, שנדרשה להתכנס בתוך 21 יום ולקבל החלטה בהתאם לסמכויותיה.
כל אחת משתי הנתבעות חויבה לשלם לתובעת הוצאות בסך 15 אלף שקל, ובסך הכל 30 אלף שקל.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.