בית משפט השלום בכפר סבא קיבל במלואה תביעה לגביית ארבע המחאות בסכום כולל של 40,000 שקל, כבר בשלב קדם המשפט, ודחה את התנגדות הנתבע לביצוען. הרשמת הבכירה רעות זיו קבעה כי הנתבע אינו כופר בחתימתו על ההמחאות או בעצם התחייבותו מכוח הסכם הפשרה, וכי גם אם יצליח להוכיח את העובדות שלהן טען, אין בהן כדי להביא לדחיית התביעה. בית המשפט הורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל, העברת הפיקדון שהופקד בבית המשפט לתיק ההוצאה לפועל וחיוב הנתבע בהוצאות בסך 8,000 שקל.
ההליך החל בהתנגדות לביצוע ארבע המחאות. לפי פסק הדין, לאחר סיום יחסי עבודה בין הצדדים הגיעו הצדדים ביום 3 בנובמבר 2022 להסכם פשרה. לטענת התובע, הנתבע התחייב לשלם לו 85,000 שקל וכן 8,190 שקל עבור שכר טרחת באת כוחו. לצורך ביצוע ההסכם נמסרו שמונה המחאות. ארבע מהן נפרעו בסכום כולל של 45,000 שקל, וארבע נוספות, בסכום כולל של 40,000 שקל, נותרו ללא פירעון והן שעמדו במרכז ההליך.
הנתבע לא הכחיש את חתימתו על ההמחאות ולא חלק על עצם ההתחייבות לפי הסכם הפשרה. טענתו הייתה כי סירב לפרוע את ארבע ההמחאות האחרונות לאחר שלשיטתו התברר שהן הופקדו שלא בידי המוטב הרשום, אף שעל ההמחאות נכתב "למוטב בלבד". הוא טען כי חשש שהכספים לא יגיעו לתובע וכי תשלום במצב זה עלול לחשוף אותו לחיוב כפול. במסגרת ההליך העלה גם טענות בנוגע לייפוי הכוח, למסמכי הזיהוי ולדרך שבה בוצעו ההפקדות.
התובע טען מנגד כי לפני שעזב את ישראל במרץ 2023 חתם על ייפוי כוח לבאת כוחו לצורך טיפול בענייניו המשפטיים, והסמיך אדם נוסף לפעול בחשבון הבנק שלו ולהפקיד את ההמחאות. עוד טען כי הבנק עודכן בהרשאות וכי החשבון נותר פעיל. לשיטתו, סירוב ההמחאות לא ביטל את החוב שנקבע בהסכם הפשרה, והנתבע לא הצביע על תשלום שביצע או על עילה הפוטרת אותו מן החיוב.
במאי 2025 ניתנה לנתבע רשות להתגונן, בכפוף להפקדה בקופת בית המשפט. לאחר מכן ביקש התובע כי בית המשפט יפעיל את סמכותו לפי תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי וייתן פסק דין כבר בקדם המשפט. הרשמת הדגישה כי מדובר בסמכות שיש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים חריגים, ולא די בכך שהגנת הנתבע חלשה או דחוקה. נדרש מצב שבו כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל וסיכויי ההגנה "אפסיים ממש".
לאחר בחינת הטענות קבע בית המשפט כי המקרה עומד ברף החריג. בפסק הדין נאמר כי "גם בהנחה שכל טענות הנתבע בדבר פגמים במסמכים, באופן ההפקדה ובייפוי הכוח תוכחנה, לא תתקבל התוצאה שלפיה אינו חייב לתובע את סכום ההמחאות". הרשמת הוסיפה כי הטענות שהעלה הנתבע אינן שוללות את עצם החיוב, אינן מצביעות על פירעונו ואינן מבססות זכות להמשיך ולעכב אותו. בית המשפט תיאר את המחלוקות שהעלה הנתבע ככאלה המצויות בשולי החיוב ולא בליבתו.
בית המשפט ציין כי לנתבע ניתנה הזדמנות מלאה להציג את עמדתו: הוא הגיש התנגדות מפורטת, תצהיר, רשימת בקשות ותגובה לבקשה למתן פסק דין. הטענות נבחנו לפי ההנחה המיטיבה עמו, כאילו יוכל להוכיח את העובדות שטען להן. גם תחת הנחה זו, נקבע, המשך ניהול ההליך ושמיעת עדים לא ישנו את התוצאה המשפטית הנובעת מן העובדות שאינן במחלוקת ומטענות הנתבע עצמו.
לכן קיבלה הרשמת את התביעה במלואה, דחתה את ההתנגדות והורתה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק שנפתח לביצוע ההמחאות. סכום הפיקדון שהופקד בבית המשפט, על פירותיו, יועבר לתיק ההוצאה לפועל. הנתבע חויב בהוצאות התובע בסך 8,000 שקל, שיתווספו לחוב בתיק ההוצאה לפועל.
תאד"מ 70172-02-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.