כשעו"ד ישראל ארוגטי קיבל זימון לדיון בערר ארנונה, הוא גילה שבראש ההרכב תעמוד עו"ד שירלי קדם, שכבר כיהנה בוועדה בין השנים 2011 ל-2017. הוא פנה לעירייה ובהמשך לבית המשפט, בטענה שלא ניתן למנותה שוב לוועדה. בית המשפט דחה את העתירה.
ארוגטי הוא עורך דין שלדבריו מתמחה בדיני מיסוי עירוני ומופיע בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית של עיריית תל-אביב-יפו זה שנים רבות. בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו דן בשאלה אם יש לבטל את מינויה של עו"ד קדם ליו"ר הוועדה. בפסק הדין, שניתן ביום 29 ביולי 2026, קבע השופט נפתלי שילה כי הפסקה של שמונה שנים מתום הכהונה הקודמת מאפשרת מינוי מחדש, גם לאחר שתי קדנציות קודמות.
לקראת סיום כהונתה של ועדת הערר הקודמת, שכיהנה במשך שתי קדנציות ובסך הכול שמונה שנים, פרסמה העירייה קול קורא למועמדים. עד ליום 31 ביולי 2025 הוגשו 14 מועמדויות. הצוות המקצועי של העירייה ראיין את המועמדים והמליץ על תשעה מהם, מספר שאפשר להקים שלושה הרכבים, שבכל אחד מהם יו"ר ושני חברים.
ועדת הכספים של העירייה אישרה את המינויים ביום 15 בדצמבר 2025, ומועצת העיר אישרה את החלטתה ביום 29 בדצמבר. חברי הוועדה החדשה נכנסו לתפקידם בפברואר 2026. בין הנבחרים הייתה עו"ד קדם, שכיהנה בעבר כחברה בוועדת הערר בין השנים 2011 ל-2017.
הזימון שבו הופיעה עו"ד קדם כיו"ר ההרכב נשלח לעו"ד ארוגטי ביום 2 בפברואר 2026. ביום 17 בפברואר הוא פנה למנהל הארנונה בעירייה והשיג על המינוי, וביום 22 בפברואר פנה גם לסגן מנהל תחום הכספים בעירייה. בתשובת העירייה מיום 26 בפברואר נטען כי חלפו שמונה שנים מאז סיום כהונתה הקודמת של עו"ד קדם, ולכן אין מניעה למנותה שוב. לאחר שהתשובה לא סיפקה אותו, הגיש ארוגטי את העתירה ביום 25 במרץ 2026.
ארוגטי הסתמך על סעיף 2 לחוזר מנכ"ל 1/2012, שלפיו "חבר ועדת ערר יתמנה לתקופה של ארבע שנים ויכול לשוב להתמנות לתקופה של כהונה אחת נוספת". לטענתו, ההוראה מגבילה את הכהונה לשתי קדנציות במצטבר ואינה מאפשרת מינוי נוסף גם לאחר הפסקה. הוא טען כי מינוי חוזר עלול לפגוע במראית פני ההליך וליצור תמריץ כלכלי לחברי הוועדה להעדיף את עמדת העירייה, בתקווה להתמנות שוב בעתיד.
העירייה טענה מנגד כי החוזר הוא הנחיה מנהלית ולא הוראה סטטוטורית, וכי יש לפרשו בהתאם לתכליתו. לדבריה, מטרת הגבלת הכהונה היא למנוע שחיקה ולהרחיק את חברי הוועדה מגורמי לחץ והשפעה, ותכליות אלה מתקיימות לאחר הפסקה ממושכת. העירייה הוסיפה כי קיים קושי לגייס מועמדים מתאימים, וכי ביטול המינוי יחייב הליך בחירה חדש, יצמצם את פעילות הוועדה לשני הרכבים ויעכב את הטיפול בתיקים.
העירייה ביקשה גם לדחות את העתירה מחמת שיהוי, אך טענה זו נדחתה. השופט שילה קבע כי המועד הראשון שבו נודע לארוגטי על המינוי היה 2 בפברואר, עם קבלת הזימון לדיון, וכי הוא לא היה חייב לעקוב מיוזמתו אחר פרסומים באתר העירייה. עוד צוין כי מיום 28 בפברואר חל מצב חירום בעקבות המלחמה מול אירן, והימים הרלוונטיים לא באו במניין הימים. לפיכך נקבע שהעתירה הוגשה בתוך 45 הימים הקבועים בתקנות.
לגוף העתירה קיבל בית המשפט את פרשנות העירייה. נקבע כי ההוראה בחוזר אינה יוצרת איסור מוחלט על מינוי מחדש לאחר שתי קדנציות, אלא אינה מתייחסת במפורש למינוי לאחר הפסקה ממושכת. השופט שילה קבע כי יש להשלים את ההסדר בהתאם לתכלית קציבת הכהונה ולהסדרים שנקבעו בחקיקה אחרת.
בפסק הדין נקבע כי ההפסקה בת שמונה השנים משקפת התחדשות, משום שבמהלכה כיהנו אנשים אחרים בוועדה. עוד נקבע כי לאחר הפסקה ארוכה המועמד אינו שחוק, וכי החשש שיהיה נתון ללחץ או להשפעה בשל היכרות שנוצרה בתקופת הכהונה הקודמת הוא "רחוק מאוד". בית המשפט גם לא מצא חשש משמעותי שחבר ועדה ינסה למצוא חן בעיני העירייה כדי להגדיל את הסיכוי שייבחר שוב שנים רבות לאחר מכן.
השופט הפנה לחוק בתי דין מנהליים, המאפשר לחזור ולמנות חבר בית דין לתקופות כהונה נוספות, וכן להסדרים בחוקים אחרים המאפשרים כהונה נוספת לאחר הפסקה. לדבריו, מניעה מוחלטת של מינוי מחדש גם לאחר הפסקה של שתי קדנציות פוגעת בחופש העיסוק. לכן פירש את החוזר כך שאינו מונע מינוי מחדש לאחר הפסקה של שתי קדנציות לפחות.
בית המשפט הוסיף כי חוזר המנכ"ל הוא הנחיה מנהלית, וכי גם אם המינוי היה בגדר סטייה מהחוזר, מדובר בסטייה קלה שאינה מצדיקה את ביטול ההחלטה. עו"ד קדם כבר נכנסה לתפקידה בפברואר 2026 והחלה לדון בעררים, ונקבע כי ביטול מינויה יפגע במתדיינים ובציבור, משום שיידרשו חודשים רבים לבחירת מחליף.
בסיכום פסק הדין נדחתה העתירה. השופט שילה ציין כי מדובר בשאלה שלא מצא שנדונה עד היום בפסיקה, ולכן לא ניתן צו להוצאות.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.