בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון חייב את רייטן השקעות בע"מ להשיב ללקוחה 5,890 שקל מתוך 8,260 שקל ששילמה עבור שירותי ייעוץ וליווי פיננסיים, לאחר שהחברה לא הוכיחה כי פנתה בפועל לגופי האשראי שאליהם התחייבה לפנות. הרשם הבכיר מרדכי וחדי קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הלקוחה אינה זכאית להחזר בגין המסלול הראשון של השירות, אך זכאית להשבה מלאה של התשלום עבור המסלול השני. החברה חויבה גם ב-500 שקל הוצאות משפט.
הלקוחה פנתה לחברה לצורך גיוס אשראי, וב-5 בינואר 2026 חתמו הצדדים על הסכם שירות. לפי ההסכם שילמה הלקוחה 8,260 שקל עבור שני מסלולים: 2,370 שקל עבור הערכה כלכלית, בניית תמהיל מימון וייעוץ פיננסי, ו-5,890 שקל עבור הכנת תיק להגשה, ייצוג בירוקרטי מלא ופנייה לגופי אשראי.
כעבור כמה שבועות הודיעה החברה ללקוחה כי בקשתה להלוואה לא אושרה אצל הגופים שאליהם פנתה. הלקוחה ביקשה החזר כספי, אך החברה דחתה את בקשתה בטענה ששכר הטרחה אינו מותנה בתוצאה. בתביעה טענה הלקוחה שסעיף 3.8 להסכם דווקא מקנה לה זכות להשבה אם לא תושג ההלוואה, והפנתה גם להקלטת שיחה שבה, לפי פסק הדין, נציג החברה אישר כי אם ההלוואה לא תושג בתנאים שנדרשו היא תהיה זכאית לקבל את שכר הטרחה בחזרה.
החברה טענה מנגד כי התחייבותה היא להשתדלות ולא לתוצאה. לשיטתה, סעיפים 3.4 ו-3.5 להסכם מבהירים שאין הבטחה לקבלת הלוואה, ושסעיף 3.8 נועד רק למקרה שבו היא כלל לא מבצעת את הפעולות שעליה לבצע, כמו פנייה לגופי אשראי. החברה טענה שבפועל ערכה הערכה כלכלית, בנתה תמהיל מימון, הכינה תיק ופנתה לשלושה גופי אשראי.
הצדדים ביקשו שהמחלוקת תוכרע על יסוד הכתובים וללא דיון. בית המשפט בחן את סעיף 3.8, שלפיו אם החברה לא תעמוד בתנאי מסלול שכר הטרחה ביחס לפנייה לגופי אשראי, היא "תשיב החברה ללקוח את שכה"ט ששולם על ידו ביחס למסלול זה". לצד זאת, סעיפים אחרים בהסכם קבעו במפורש שהתשלום אינו מהווה הבטחה לקבלת הלוואה ואינו מותנה בקבלתה.
למרות המתח בין הסעיפים, בית המשפט נתן משקל להקלטת השיחה. לפי פסק הדין, מתוכן ההקלטה עולה לכאורה שנציג החברה אישר ללקוחה כי משמעות סעיף 3.8 היא שאם לא תושג הלוואה בפועל בתנאים שנדרשו, מכל סיבה, יושב לה שכר הטרחה. הרשם הפנה גם לכלל הפרשנות שבסעיף 25(ב1) לחוק החוזים, שלפיו כאשר חוזה ניתן לפירושים שונים ולאחד הצדדים הייתה עדיפות בעיצוב תנאיו, יש להעדיף פירוש נגד אותו צד.
בית המשפט הוסיף כי גם אילו הייתה מתקבלת פרשנות החברה לסעיף, דברי הנציג מטעמה היו עלולים להטעות את הלקוחה לחשוב אחרת. מכאן עבר פסק הדין לבחון בנפרד את שני מסלולי השירות ואת השאלה אם החברה הוכיחה שביצעה את הפעולות שבעדן נגבה התשלום.
ביחס למסלול הראשון נקבע שאין מחלוקת ממשית. הלקוחה לא טענה שהחברה לא סיפקה את שירותי ההערכה הכלכלית, בניית תמהיל המימון והייעוץ הפיננסי. לכן נקבע שהיא אינה זכאית להשבת 2,370 השקלים ששילמה בגין מסלול זה.
המחלוקת הייתה שונה ביחס למסלול השני. החברה צירפה טופס בקשת הלוואה שבו סומנו שלושה גופי אשראי שאליהם תוכננה הגשת הבקשה: בנק טפחות, בנק ירושלים וחברת אשראי מהיר - קרדיט 24מימון בע"מ. אולם לפי פסק הדין, הטופס עצמו לא הוכיח שהפניות נשלחו בפועל. בית המשפט ציין כי "לא צורפה כל ראיה לפנייה בפועל, או למענה שהתקבל בעניינה של התובעת".
הרשם קבע כי אמנם נטל השכנוע בתביעה מוטל על התובעת, אך הראיות לביצוע הפניות נמצאות בידיעתה הייחודית של החברה. טופס הבקשה אף הורה לגופי האשראי שלא ליצור קשר ישיר עם הלקוחות, אלא להפנות בקשות להשלמות אל החברה. בנסיבות אלה, הלקוחה לא הייתה אמורה להחזיק באסמכתאות לפניות, ולכן הנטל להביא ראיות לכך שהחברה ביצעה את התחייבותה היה מוטל עליה.
משהחברה לא הציגה אסמכתאות לפניות בפועל או לתשובות מגופי האשראי, נקבע שלא הרימה את הנטל הנדרש ביחס למסלול השני. לפיכך הורה בית המשפט על השבת מלוא 5,890 השקלים ששולמו עבור הכנת התיק, הייצוג הבירוקרטי והפנייה לגופי המימון.
בסיום חויבה רייטן השקעות לשלם ללקוחה 5,890 שקל וכן 500 שקל הוצאות משפט. יתרת התביעה, הנוגעת ל-2,370 השקלים ששולמו עבור המסלול הראשון, נדחתה.
ת"ק 54584-04-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.