בית משפט השלום לתעבורה באשדוד נמנע מלהטיל מאסר על נהג שהורשע לפי הודאתו בנהיגה בשכרות ובנהיגה בקלות ראש, וגזר עליו חמש שנות פסילה בפועל, 250 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן לחצי שנה, מאסר מותנה, פסילה מותנית והתחייבות בסך 5,000 שקל. השופטת אושרת חנה בר קבעה כי אף שהעבירות חמורות ומצדיקות ענישה מוחשית, הליך השיקום שהנאשם כבר החל בו מצדיק במקרה זה להעדיף את הפן השיקומי ולהימנע ממאסר.
עורכי הדין שלנו
לפי גזר הדין, הנאשם הורשע ביום 16 בספטמבר 2025, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה, וכן נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודה. האירוע התרחש ב-11 ביוני 2025, סמוך לשעה 21:57, בקריית גת. בבדיקת אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 1,217 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, כמות שנקבע כי עולה על הכמות הקבועה בחוק.
המאשימה ביקשה ענישה מחמירה. היא הצביעה על 18 הרשעות תעבורה קודמות של הנאשם, ובהן שתי עבירות דומות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וטענה כי מדובר בפעם השלישית שבה הוא נוהג בשכרות או תחת השפעה. לטענתה, מתחם המאסר צריך לנוע ממספר חודשים ועד 24 חודשי מאסר, ומתחם הפסילה בין 24 ל-60 חודשים. המאשימה ביקשה למקם את הנאשם ברף הגבוה של המתחם, והעמידה את עתירתה על תשעה חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות, שלוש שנות פסילה ורכיבי ענישה נלווים.
ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל ענישה שיקומית הצופה פני עתיד. הסנגור הדגיש את הודאת הנאשם בשלב מוקדם, את היותו אב לילדים קטינים ואת מצבה הכלכלי של המשפחה. עוד נטען כי הנאשם שהה בתנאים מגבילים ללא הפרות, שיתף פעולה עם שירות המבחן והשתלב בקבוצה טיפולית בתחום התעבורה והאלכוהול. ביחס לפסילה, ההגנה ביקשה שלא להאריך אותה מעבר ל-12 חודשים נוספים, בין היתר משום שהנאשם כבר היה פסול עד תום ההליכים מ-12 ביוני 2025.
במהלך ההליך הוגשו חמישה תסקירי שירות מבחן. בתסקיר הראשון, מדצמבר 2025, הוערך כי קיים סיכון לביצוע עבירות תעבורה ואלכוהול, אך כי שילוב בקבוצה טיפולית עשוי לצמצם אותו. השירות ציין כי הנאשם קיבל אחריות חלקית והביע חרטה וצער, ובבדיקת סמים שנערכה לו נמצאו קנבינואידים. בתסקיר המשלים ממאי 2026 נמסר כי השתתף בארבעה מתוך חמישה מפגשים בקבוצה, וכי מתוך שש בדיקות סמים שאליהן זומן הגיע לשתיים, שנמצאו נקיות. השירות המליץ על מסלול שיקומי, צו מבחן ושל"צ.
בהמשך נבחנה התאמת הנאשם לבית המשפט הקהילתי. בתסקיר מיוני 2026 נמסר כי הגיע ל-11 מתוך 13 מפגשים קבוצתיים, אך שירות המבחן התרשם שאינו פנוי לתכנית האינטנסיבית בשל חובות, מחויבותו לפרנסת משפחתו ועבודתו. בתסקיר נוסף מיולי נבחנה התאמתו שוב, אך השירות קבע כי הוא אינו מתאים למסגרת הקהילתית והמליץ פעם נוספת על צו מבחן ושל"צ. בתסקיר החמישי, מאוגוסט 2026, הוצגה תכנית לביצוע 120 שעות של"צ במועצה הדתית בקריית גת.
בגזר הדין עמדה השופטת על עקרון ההלימה שבסעיף 40ב לחוק העונשין ועל האפשרות לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום לפי סעיף 40ד. היא קבעה כי הערכים שנפגעו הם שלמות גופם וביטחונם של המשתמשים בדרך, וכי מידת הפגיעה בהם משמעותית בשל הסיכון שיצר הנאשם ובשל חזרתו לעבירות דומות. בית המשפט קבע כי מתחם המאסר ההולם מתחיל במאסר קצר של מספר חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות, ועד 12 חודשי מאסר בפועל. ביחס לפסילה נקבע מתחם שבין שנתיים לשש שנות פסילה.
לצד זאת, בית המשפט זקף לזכות הנאשם את הודאתו, את החיסכון בזמן שיפוטי ואת העובדה שההודאה ניתנה ללא הסדר טיעון. השופטת ציינה כי שתי העבירות הדומות בעברו ישנות, משנים 2000 ו-2017, וכי שירות המבחן התרשם מהשתלבותו בטיפול ומהשינוי שחל בו. בהחלטה נכתב: "אין מדובר במי שיש סיכוי ממשי לשיקומו אלא במי שהחל באופן ממשי לעבור הליך שיקום ועושה כן בהצלחה בשלב זה". על בסיס זה קבעה השופטת כי יש לתת עדיפות לפן השיקומי באופן המצדיק הימנעות ממאסר.
השופטת הוסיפה כי הנאשם לוקח חלק פעיל ומשמעותי בהליך הטיפולי, כי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע וכי תכנית הטיפול תורגמה למעשים. עם זאת, היא סברה שהיקף 120 שעות השל"צ שהציע שירות המבחן נמוך ביחס לחומרת העבירה, ולכן הגדילה את הרכיב ל-250 שעות. עוד נכתב כי "האיזון בענישה בנסיבות דנן יתבצע באמצעות הטלת צו של"צ בהיקף רחב יותר ובמתן רכיבי ענישה נוספים משמעותיים".
לצד השיקום, בית המשפט לא התעלם מעברו התעבורתי. בגזר הדין צוין כי לנאשם ותק נהיגה משנת 1999 ולחובתו 18 הרשעות קודמות, ובהן שתי עבירות דומות של נהיגה תחת השפעה משנים 2000 ו-2017. מנגד, השופטת הדגישה כי אותן עבירות דומות ישנות, וכי הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים קטינים שעיקר פרנסת המשפחה נתמכת בעבודתו. השילוב בין ההודאה, הנסיבות האישיות, ההתמדה בטיפול והערכת שירות המבחן עמד בבסיס ההחלטה לסטות מן המתחם משיקולי שיקום.
ברכיב הפסילה הוטלה תקופה של חמש שנים בפועל, שתימנה מ-12 ביוני 2025, המועד שבו נפסל הנאשם במסגרת מ"ת 5695-06-25. בית המשפט הורה כי הפסילה בשנתיים האחרונות תסווג באופן שיאפשר לו ללמוד למבחן עיוני ומעשי ולעבור מכון רפואי, אך הבהיר שגם אם יעבור את המבחנים לא יוכל לקבל את רישיונו לפני תום מלוא תקופת הפסילה.
בנוסף נגזרו על הנאשם שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, בגין עבירות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשהוא בלתי מורשה לסוג, נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. הוטלו עליו צו מבחן למשך חצי שנה, 12 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים והתחייבות בסך 5,000 שקל להימנע מעבירות אלה. בסיום גזר הדין ציין בית המשפט כי הנאשם יוכל להמשיך במסלול השיקומי שנבחר עבורו, אך גם הזהיר כי גורלו תלוי בהמשך דרכו.
תיק פל"א 5694-06-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.