יש משפטים שאנחנו מכירים מתוך שירים, כמו שיר הנושא מהאלבום של ניק קייב 'ההלוויה שלך, המשפט שלי' , אך המציאות הפלילית הופכת אותם למשהו מאד מוחשי.
בשירו זה מדבר ניק קייב על רצח של אישה, ומתכוון בעיקר למערכות יחסים הרסניות ועוינות יחד עם קירבה עזה, אהבה עמוקה ,אינטימיות טוטאלית, והרס עצמי הדדי. בעת כתיבת האלבום הוא היה בתוך מערכת יחסים כזו עם ה'מוזה' שלו דאז, אניטה ליין. המשפט הזה עלה בראשי בהקשר של רצח בניהו רזי ז"ל בדירת הAIRBNB בירושלים .
כתב האישום שהוגש לא מכבר לבית המשפט המחוזי בירושלים מייחס את תכנון הרצח לבת זוגו לשעבר אגם צרפי אשר לכאורה תכננה את הרצח וצפתה בו ב'לייב' יחד עם לינור ששון, אימו של אביאור המבצע העיקרי לכאורה.
יחד עם אגם צרפי מואשמים ברצח גם חברתה שילת חוטה, אביאור ששון, ועוד שלושה קטינים נוספים בני 15 עד 17.
בנוסף, אימו של הנאשם המרכזי, מואשמת בסיוע לאחר מעשה לפי סעיף 260 לחוק העונשין התשל"ז- 1977, ובשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.
על פי כתב האישום, אגם צרפי ושילת חוטה שכרו דירת נופש בשכונת נחלאות והזמינו את בניהו וחברו לבלות עימן; כשבמהלך סוף השבוע התפתח בין צרפי לבניהו סכסוך, והיא וחוטה עזבו את הדירה בטענה כי הותקפו. הן הגיעו לביתה של לינור ששון שם פגשו ארבעה קטינים ואת בנה של לינור אביאור. בפגישה זו הוחלט לכאורה לנקום בבניהו. החבורה התחמשה בסכינים, אלה מתקפלת, דוקרן ופטיש שניצלים.
על פי כתב האישום, לינור ששון הסיעה את החבורה ברכבה אל דירת הנופש ואמרה להם "לא לגמור" אותו. הקטינים פיתו את בניהו וחברו להיכנס לדירה ושם דקרו אותו בחזה והיכו אותו באכזריות בפטיש השניצלים.
חברו מתניה הזעיק את כוחות ההצלה שהגיעו כאשר בניהו ז"ל כבר נשם את נשימותיו האחרונות, ולא הצליחו להצילו.
לפי המתואר בכתב האישום, לינור ששון מילטה את החבורה ברכבה מהזירה וסייעה להם להסתתר.
עד כאן, העובדות המתוארות בכתב האישום.
בתקשורת דובר על כך שבין צרפי לרזי ז"ל שררה מערכת יחסים רעילה שכללה תלונות הדדיות במשטרה על אלימות, וצווי הרחקה הדדיים.
מכאן עולות כמה שאלות משפטיות:
האם ניתן לייחס עבירת רצח למי שלכאורה תכנן או הזמין את הרצח, להבדיל ממי שביצע אותו?
סעיף 29 (ב) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 קובע שמי שמשתתפים בביצוע עבירה ועושים גם מעשים לביצועה הם מבצעים בצוותא, גם אם חלק מהפעולות נעשו בידי אחד וחלק בידי אחר. כלומר, אין צורך שכל אחד מהשותפים יבצע בעצמו את כל רכיבי העבירה על מנת להיחשב כאחראי לביצוע העבירה.
דוגמא לכך היא בתיק רצח השופט עדי אזר ז"ל בו הואשמו יצחק זוזיאשוילי ורפי נחמני.
יצחק זוזיאשוילי היה אסיר שריצה עונש מאסר עולם בגין רצח קודם שביצע. הוא תכנן והזמין את הרצח של השופט עדי אזר ז"ל באמצעות האסיר הנמלט רפי נחמני. נחמני היה זה שלחץ על ההדק ורצח בפועל את השופט בזמן שזוזיאשוילי ישב בתא שלו בכלא.
למרות שלא נכח בזירה ולא אחז בנשק, זוזיאשוילי הורשע ברצח ונגזר עליו מאסר עולם בנוסף למאסר שריצה. ( פ"ח (י-ם) 815/05 )
האם כל מי שנכח בדירה יכול להיות מורשע בעבירת הרצח על אף שלא היה המבצע העיקרי?
התשובה היא כן.
בפסק דין יוסף מרדכי נגד מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי המבצעים עבירה בצוותא משמשים כזרוע עבריינית אחת, דהיינו, אם חבורה תוקפת אדם, ורק אחד מהם מנחית את המכה הקשה ביותר או הקטלנית, כל חברי הקבוצה יורשעו באותה עבירת אלימות.
"למבצע בצוותא שליטה פונקציונלית, יחד עם האחרים , על העשייה העבריינית והתפתחותה. הוא אדונה"( ע"פ 4389/93 ).
קביעה זו חזרה גם בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון לפיה גם אם לא היה תכנון מוקדם להפעיל אלימות, ברגע שהקבוצה החלה לפעול יחד, ומתוך תיאום, מדובר בביצוע בצוותא.
במקרה דנו, אם התביעה תצליח להוכיח כי ארבעת הקטינים פעלו יחד במסגרת תוכנית משותפת לרצוח, או שהם תקפו תוך אדישות לאפשרות התוצאה של מות הקורבן, כל אחד מהם יכול להיות מורשע ברצח כמבצע בצוותא, גם אם יוכח שרק אחד מהם החזיק בסכין או דקר את הדקירה הקטלנית.
האם עובדת היותם של הנאשמים קטינים יכולה להביא למצב שבו ייקבע כי הם ביצעו את המעשה אך לא ייענשו אלא ישולבו בהליך שיקומי?
חוק הנוער ( שפיטה, ענישה, ודרכי טיפול ) תשל"א -1971 מעגן בתוכו עקרונות יסוד של מתן משקל ראוי לשיקולי שיקום וטיפול, ושמירה על כבוד הקטין תוך התחשבות בגילו ובמידת בגרותו.
בית המשפט העליון קבע:
"מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין היא שונה וייחודית מזו שיש להפעיל ביחס לעבריין בגיר. כך, בעת גזירת עונשו של קטין, אף אם הורשע בעבירות קשות וחמורות במיוחד , שומה על בית המשפט ליתן משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו הקטין ולאזן בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה".(ע"פ 49/09)
מחד, קשה לחשוב על מעשים כל כך חמורים שלא יקבלו מענה עונשי הולם. מאידך, אסור לשכוח שמדובר בנערים צעירים ממש, שקיים אינטרס ציבורי וחברתי מובהק בשיקומם, ושלא ידוע מה הרקע המשפחתי והסביבתי שלהם.
רק לאחר שבית המשפט יברר את האשמה בעניינם של הקטינים הוא יוכל להיחשף לנסיבותיהם האישיות, ולהחליט באיזה אפיק לבחור עבורם, ענישה או שיקום.
### וחזרה לניק קייב.
מערכות יחסים רעילות רבות, כמו זו של אגם צרפי ובניהו רזי ז"ל, מתאפיינות במעברים קיצוניים בין קרבה מוחלטת לנתק קר. ניק קייב מתאר בשירו 'ההלוויה שלך, המשפט שלי ' 'אלף קילומטרים של נחמה, מיליארד קילומטרים של חומה', דימוי למצב בו ברגע אחד בני הזוג מרגישים הכי קרובים שיש, ומיד לאחר מכן נפערת ביניהם תהום של קור ועוינות.
היחסים הם של קנאה, אובססיה, שליטה, אהבה, וניכור.
במקרה של בניהו רזי ז"ל הניכור הפך לעוינות קשה והתחושות הרעות הביאו לכאורה לביצוע עבירות באכזריות יוצאת דופן, ולהפרת הדיבר 'לא תרצח'.
זהו לכאורה מעשה שאין ממנו דרך חזרה. נטילת חיים של אדם אחר, בן 19 בגילו.
אנו נמתין להתפתחויות המשפטיות בתיק זה,
ועד אז, נסכם במילותיו של ניק קייב בשיר המדובר, שמהוות את שיא המניפולציה שלאחר הרצח, הלא היא ההתקרבנות של הרוצח , באומרו 'הנה אני, שה תמים' .
שלכם, עו"ד יפעת שוורץ סיל
**הכותבת הינה עורכת דין פלילית בעלת 30 שנות וותק. סגנית יו״ר פורום פלילי ארצי בלשכת עורכי הדין, מרצה על מאחורי הקלעים של עולם המשפט הפלילי , וכותבת המחזה ׳מונולוגים מהזינזאנה׳.**
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.