בית משפט השלום בחיפה חייב את אי.אר.אן. ישראל בע"מ לשלם 2,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין לאדם שחשבונו המשותף עם רעייתו עוקל במסגרת תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר חוב של 165 אלף שקל. החברה הסכימה לבטל את העיקול לאחר שבדקה את טענתו כי נפל קורבן לגניבת זהות ולעוקץ, ואף הודתה כי רכישת הרכב והחתימה על מסמכי ההלוואה ושטר החוב אינן מחייבות אותו. הרשם הבכיר בנימין בן סימון עיכב את כל יתר הליכי ההוצאה לפועל והורה לחברה להסביר מדוע אין לבטל אותם ולסגור את התיק. ההחלטה אינה מסיימת את ההתנגדות או את ההליך העיקרי.
עורכי הדין שלנו
תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע שטר חוב שנחזה להיות קשור לעסקת מימון לרכישת רכב. במסגרת הליכי הגבייה הוטל עיקול על חשבון בנק משותף של המבקש ורעייתו. המבקש הגיש בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע השטר. לטענתו, "אין לו כל קשר לעסקת רכישת הרכב" והוא נפל קורבן לגניבת זהות ולמעשה עוקץ.
לאחר מכן הגיש בקשה דחופה לעיכוב הליכים ולביטול העיקול. בית המשפט הורה לחברה להשיב, ולמחרת הוגשה בקשה דחופה נוספת לעיון מחדש. המבקש טען כי העיקול גורם פגיעה מיידית בו, ברעייתו ובשלושת ילדיהם הקטינים, וכי הם חוששים שלא יוכלו לעמוד בתשלומי שכר הדירה, מסגרות החינוך והוצאות המחיה הבסיסיות.
בעקבות פנייה של בא כוח המבקש לבאת כוח החברה ולאחר בדיקה, הסכימה אי.אר.אן לביטול העיקול. הוא בוטל בפועל ב-6 באוגוסט 2026. הבקשה לביטול העיקול התייתרה, אך המבקש עמד על בקשתו לעכב את יתר ההליכים ולפסוק לו הוצאות. לטענתו, הוא נדרש להגיש התנגדות ובקשות דחופות ולשכור ייצוג משפטי כדי להסיר עיקול בגין חוב שאינו שלו.
המבקש טען כי החברה קיבלה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות כבר ב-28 ביולי, הן במסירה למשרד באת כוחה והן בדואר אלקטרוני, וכי הקבלה אומתה בשיחת טלפון. למרות זאת, לדבריו, העיקול בוטל רק לאחר פנייה לבית המשפט. הוא ביקש הוצאות מוגדלות, לרבות על תמלול, שליחויות וייצוג.
טענה נוספת נגעה לתיק הוצאה לפועל קודם. המבקש טען שבמסמכי פתיחת התיק הנוכחי הצהירה החברה שאין תיק קודם הקשור לחוב, אך מתשובתה התברר שכבר בשנת 2023 פתחה נגדו תיק אחר בקשר לאותה מסכת. לדבריו, גם בתיק ההוא לא נמסרה לו אזהרה, אף שכתובתו הייתה ידועה. הוא הוסיף שפניותיו לקבלת מלוא מסמכי התיק הקודם לא נענו.
לתשובתו צירף תמליל של שיחה שקיימה רעייתו עם משרד עורכי הדין שטיפל בעבר מטעם החברה. בשיחה נאמר כי המשרד קיבל מן החברה עוד "בזמנו" הנחיה לבטל את הטיפול בתיק. המבקש טען כי הדבר מלמד שהיה בידי החברה מידע קודם שהיה צריך לעורר קושי ממשי בנקיטת הליכי גבייה נגדו, ולא רק מידע חדש שנמסר בפנייה הדחופה באוגוסט 2026.
אי.אר.אן טענה מנגד כי התיק נפתח על יסוד שטר החוב והמידע שהיה ברשותה באותה עת. לדבריה, לפני שיחת הטלפון באוגוסט לא הובאו לידיעת באת כוחה מלוא הנתונים על העוקץ. החברה טענה כי מיד לאחר שהטענה נבדקה ונמצאה מוצדקת, הסכימה לביטול העיקול והוא הוסר ללא דיחוי. עוד טענה כי אילו פנה המבקש לבאת כוחה מוקדם יותר, אפשר היה לבטל את העיקול ללא צורך בבקשות לבית המשפט, ולכן אין לחייבה בהוצאות.
עם זאת, בתגובת החברה נכללה הודאה שבית המשפט הגדיר מפורשת ומהותית: "בדיעבד מסתבר שרכישת הרכב והחתימה על מסמכי ההלוואה ולרבות על שטר החוב הם מעשה 'עוקץ' שאין בו כדי לחייב את המבקש". החברה הוסיפה כי בדקה את טענת המבקש, מצאה שיש בה ממש ובהתאם הסכימה לבטל את העיקול.
בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה מוצדק לחייב את החברה בהוצאות. גם אם בעת פתיחת התיק הסתמכה על המידע והמסמכים שהיו בידיה, המבקש נאלץ להגיש התנגדות ובקשות דחופות ולהיעזר בעורך דין כדי להביא לביטול העיקול. קיומו של התיק הקודם, ההצהרה במסמכי פתיחת התיק החדש, מועד המצאת ההתנגדות ותוכן השיחה עם משרד עורכי הדין הקודם חיזקו את המסקנה שיש לפסוק הוצאות.
עם זאת, הבקשה להוצאות מוגדלות נדחתה. בית המשפט הדגיש שמדובר בהחלטת ביניים על ביטול עיקול ולא בפסק דין שמסיים את המחלוקת. העיקול בוטל בתוך זמן קצר, לאחר בדיקת הטענות וללא דיון. לכן נפסק סכום כולל של 2,000 שקל, בלי להוסיף את מלוא הוצאות התמלול והשליחויות הנטענות.
בקביעת סכום ההוצאות הביא בית המשפט בחשבון שני כיוונים. מצד אחד, המבקש נדרש לפעול במהירות, להגיש התנגדות ובקשות ולשכור ייצוג משפטי בעקבות עיקול שהחברה עצמה הסכימה לבטלו. מצד אחר, ההסרה נעשתה ב-6 באוגוסט, זמן קצר לאחר שהחברה קיבלה את הפנייה ובדקה את הטענות, ולא התקיים דיון בבקשה. לכן לא התקבלה הדרישה לשפותו במלוא הסכומים שייחס לתמלול ולשליחויות. ההוצאות שנפסקו היו סכום כולל של הוצאות ושכר טרחת עורך דין, ולא פיצוי על עצם הטלת העיקול או הכרעה בתוקף השטר.
החלטת הביניים גם הותירה הבחנה ברורה בין ביטול העיקול המסוים לבין סגירת תיק ההוצאה לפועל כולו. הסכמת החברה התייחסה לעיקול, ואילו ההתנגדות לביצוע השטר נותרה תלויה ועומדת. רק לאחר ההודאה המפורשת בעוקץ מצא בית המשפט שאין הצדקה להמשך גבייה בינתיים, ולכן עיכב את כל ההליכים עד לקבלת הסבר מן החברה.
ההודאה בשטר שנולד מעוקץ העלתה, לפי ההחלטה, "קושי ממשי" בהמשך תיק ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין שביטול העיקול אינו מסביר מדוע יתר הליכי הגבייה נותרו בתוקף. החברה נדרשה להגיש הודעה מנומקת ולהבהיר מדוע אין לבטל את ההליכים ולסגור את התיק, או להודיע שהיא מסכימה לסגירתו. עד להחלטה נוספת עוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש.
מספר התיק: ת"ט 1155-08-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.