בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו פסק לאפוטרופוס על רכושו של מדען שכר בסך 745,900 שקל בתוספת מע"מ עבור השנים 2019 עד 2024, וכן החזר הוצאות של 98,299 שקל. השופטת גלי רון הגדירה את השכר חסר תקדים וחורג במידה רבה מן התעריפים הרגילים, אך דחתה את בקשת האפוטרופוס לקבל מיליוני שקלים לפי אחוזים מהכנסות, מניעת נזקים וניהול כספים. נקבע שהסכום החריג נובע מנסיבותיו יוצאות הדופן של התיק ואינו פותח פתח לשכר דומה במקרים רגילים.
המבקש מונה בשנת 2018 לאפוטרופוס על רכושו של מדען בעל שם עולמי, שנפטר במהלך ההליך וילדיו ירשו אותו. בבקשה הראשונה דרש 13,122,124 שקל שכר ו-74,938 שקל הוצאות עבור השנים 2019 עד 2022. בבקשה נוספת דרש 1,306,495 שקל שכר ו-27,361 שקל הוצאות עבור 2023 ו-2024. היורשים התנגדו, והאפוטרופוס הכללי הסתייג מחלק מרכיבי הבקשה הראשונה אך הותיר את ההכרעה לבית המשפט.
האפוטרופוס תיאר תיק רכוש מורכב שהשתרע על פני כמה יבשות וכלל זכויות, פטנטים ונכסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לדבריו, הוא ניהל הליכים משפטיים בארצות הברית ובישראל, היה מעורב בבוררות, בגישור ובהסכמי פשרה, טיפל בענייני מס, בהשקעת כספים, ברישום ובמכירה של נכסי מקרקעין ובהשכרת בית. הוא טען שלא קיבל שכר עבור השנים 2019 עד 2022 וכי השכר שנפסק לו קודם לכן עבור 2018 היה זעום.
הרכיב הגדול ביותר בבקשתו היה 10 מיליון שקל. האפוטרופוס טען כי פעולותיו יצרו למדען הכנסות או מנעו ממנו נזקים בסך של כ-500 מיליון שקל, ולכן ביקש שני אחוזים מן הסכום. הוא דרש גם 3,969,644 שקל בגין ניהול הכספים בשש השנים, לפי שיעור של חצי אחוז; 433,500 שקל עבור עסקאות מקרקעין; 25,900 שקל עבור השכרת בית; והחזר הוצאות.
היורשים כינו את הבקשות "עזות מצח, חסרות בסיס" וטענו שהן אינן תואמות את תקנות שכר האפוטרופוסים. לדבריהם, היקף הונו של אדם אינו מצדיק כשלעצמו שכר גבוה יותר למי שמונה לדאוג לרכושו. הם טענו שחלק גדול מן העבודה נעשה בפועל בידי עורכי דין, מנהלי השקעות ובעלי מקצוע שקיבלו שכר משמעותי, וכי אין לשלם לאפוטרופוס פעם נוספת באחוזים מאותם נכסים או תקבולים.
עם זאת, המשיבים לא חלקו על כך שהמבקש השקיע שעות רבות, נשא באחריות והפעיל שיקול דעת בעניינים מורכבים. הם אף הסכימו כי קיימות נסיבות חריגות שיכולות להצדיק שכר בטווח של מאות אלפי שקלים. עמדתם הייתה שיש לשמור קשר לתעריף החודשי שבתקנות ולהפחית את הסכומים ששולמו לאנשי המקצוע שביצעו את העבודה המשפטית והפיננסית.
בית המשפט הסביר כי התעריף החודשי הרגיל לאפוטרופוס לרכוש נמוך ונועד לאזן בין שכר הולם שימשוך בעלי כישורים לבין ההגנה על קניינו של האדם שמונה לו אפוטרופוס. התקנות מאפשרות לחרוג מן התעריף כאשר הושקע מאמץ מיוחד, לפסוק שכר נוסף בעסקת מקרקעין עד שני אחוזים מן התמורה, ולתגמל שירותים מקצועיים שחורגים מן התפקיד הרגיל. החריגים מפורשים בצמצום ובמתינות.
הדרישה לשני אחוזים מן הסכום הנטען של 500 מיליון שקל נדחתה. בית המשפט קבע שהפסיקה שעליה הסתמך המבקש קדמה לתקנות, וכי התקנות אינן מכירות בשכר באחוזים למעט בענייני מימוש והשכרת מקרקעין. נוסף על כך לא נמצאו תימוכין לכך שהאפוטרופוס עצמו חסך או יצר את מלוא הסכום הנטען. השופטת ציינה שלשכר שביקש "אין אח ורע בפסיקת בתי המשפט".
מנגד, בית המשפט הכיר בכך שהטיפול היה רחב, אחראי ותובעני. האפוטרופוס תיאר את תפקידו מול עורכי הדין ואמר: "האחריות היתה עלי לכל אורך הדרך". לדבריו, היה עליו לקרוא את החומר, להבין את המחלוקות, להשתתף בדיונים ולקבל החלטות שהשפיעו גם על בעלי זכויות נוספים. נקבע שאין לצפות מאפוטרופוס לקבל תפקיד כזה בלי ציפייה לתגמול על זמנו ומאמציו.
בקביעת הסכום נשקל גם השימוש הנרחב בבעלי מקצוע. האפוטרופוס אישר שההליכים בארץ ובחו"ל נוהלו בידי משרדי עורכי דין ששכרם הגיע למיליוני דולרים, ושניהול הכספים נעשה תחילה בידי מנהל שקיבל שכר חודשי ובהמשך בידי חברה מקצועית שקיבלה תשלום. בית המשפט קבע שאין הצדקה לכפל שכר, הן לבעלי המקצוע והן לאפוטרופוס, וכי לא היה הסכם מראש המבטיח לו אחוזים מן התוצאות.
על יסוד המאמץ הרב והנסיבות החריגות נפסק למבקש שכר של 10,000 שקל בתוספת מע"מ לכל חודש במשך 72 חודשים, ובסך הכול 720 אלף שקל בתוספת מע"מ. דרישתו הנפרדת לתשלום עבור ניהול הכספים נדחתה, משום שניהול והשקעת כספי האדם הם חלק מתפקידו הרגיל ובוצעו בסיוע גורמים מקצועיים בתשלום.
גם דרישת השכר עבור עסקאות המקרקעין נדחתה. התברר שאחד הבתים הופיע בשתי הבקשות, והמבקש אישר שעורכת דין אחרת טיפלה בשלוש העסקאות וקיבלה שכר. הוא לא פירט מה הייתה תרומתו האישית או מה שולם לאותה עורכת דין. לעומת זאת, עבור השכרת הבית נפסקו לו 25,900 שקל בתוספת מע"מ, בהתאם למנגנון שבתקנות.
לבסוף אושר מלוא החזר ההוצאות בסך 98,299 שקל, לאחר שההוצאות פורטו, נתמכו באסמכתאות ונמצאו סבירות לתקופה של שש שנים. צירוף השכר החודשי החריג ושכר ניהול השכירות העמיד את שכר הטרחה על 745,900 שקל בתוספת מע"מ. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו בהליך.
לשם ההשוואה ציין פסק הדין כי התעריף החודשי המרבי המעודכן לאפוטרופוס לרכוש של אדם המתגורר במעון הוא 353 שקל מן החודש השלישי למינוי. לפי תעריף זה, הבסיס לשש השנים שבמחלוקת היה 25,416 שקל בלבד, לפני הפעלת סמכות החריגה. הפער בין בסיס זה לבין 720 אלף שקל ממחיש את המשקל שנתן בית המשפט להיקף האחריות, לשעות העבודה ולמורכבות הבין לאומית, לצד דחיית מנגנון האחוזים. מספר התיק: א"פ 22995-02-23.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.