בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את הרשות הפלסטינית לשלם לעיזבון תינוק ולבני זוג שנפגעו בפיגוע הירי בצומת הכניסה לעפרה סכום כולל של 30,794,235 שקל. השופט אילן סלע קבע כי הרשות נושאת באחריות לנזקי התובעים משום שהיא מתגמלת טרור, וחייב אותה גם בפיצויים לדוגמה: 10 מיליון שקל לעיזבון וחמישה מיליון שקל לכל אחד מבני הזוג. נוסף על כך חויבה הרשות בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 3.5 מיליון שקל.
עורכי הדין שלנו
התביעה הוגשה בידי עיזבון בנם של בני הזוג ובידי הוריו. לפי פסק הדין, בדצמבר 2018 שהו בני הזוג בתחנת אוטובוס בצומת הכניסה לעפרה. האישה הייתה בחודש השביעי להריונה. מחבל שהגיע למקום ברכב עם אחיו ירה לעבר העומדים בתחנה. האישה נפצעה אנושות והובהלה לבית החולים שערי צדק, שם בוצע ניתוח חירום כדי ליילד את העובר בניסיון להצילו. התינוק סבל מפגיעות רב מערכתיות קשות ומת כעבור שלושה ימים. גם בן זוגה נפצע באירוע.
בני הזוג נותרו עם נכויות צמיתות. האישה הוכרה כנפגעת פעולות איבה והבעל הוכר כנכה צה"ל. במהלך ההליך הסכימו הצדדים להעמיד את נכותה הרפואית הצמיתה של האישה על 65% ואת נכותו הרפואית הצמיתה של הבעל על 40%, תוך שמירת הזכות לטעון בדבר הנכות התפקודית. התובעים ביקשו תחילה לחייב את הרשות בפיצויים בסך כולל של 41,757,500 שקל, ובסיכומים נקבו בסכומים נפרדים לעיזבון ולכל אחד מבני הזוג.
לטענת התובעים, הפיגוע לא היה אירוע מבודד והרשות אחראית לנזקיהם בשל מדיניות התשלומים שלה. הם טענו כי הרשות "עודדה, אשררה, מימנה, סייעה, ייעצה ו/או אפשרה את ביצועם של פיגועי טרור", וכי מדיניות התגמול מקימה קשר בין התנהלותה לבין הנזקים. הרשות דחתה את התביעה, חלקה על אחריותה, על זהות מבצעי הפיגוע ועל היקף הנזקים. היא אישרה כי שילמה בעבר תשלומים למשפחת המחבל, אך תיארה אותם כ"תמיכה סוציאלית" וטענה כי שינוי המדיניות והחקיקה משליך על אחריותה.
בית המשפט דחה את עמדת הרשות. הוא הפנה לפסיקה שלפיה מדיניות תשלומים למשפחות מחבלים שביצעו מעשי טרור בישראל מציבה את הרשות כמי שמאשררת את המעשים לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין. עוד נקבע כי שינוי מדיניות מאוחר אינו משנה מעשים שכבר נעשו. בפסק הדין צוין כי חוק לפיצוי קורבנות טרור יוצר חזקה שלפיה מי שמדיניותו לתגמל מעשי טרור מעוגנת בחקיקה או בהנחיות הוא מתגמל טרור, וכי הרשות הפלסטינית נכללת בהגדרה זו.
לעניין זהותו של המבצע הסתמך השופט על פסק דין חלוט של בית המשפט הצבאי ביהודה, שניתן לאחר הודאת המחבל. בית המשפט קבע כי הממצאים בהליך הפלילי מחייבים את הרשות כמי שאחריותה נובעת מאחריות המורשע. הוא הוסיף כי הרשות עצמה אישרה במסגרת גילוי המסמכים שמשפחת המחבל קיבלה ממנה כספים בתקופה הרלוונטית. בפסק הדין הודגש כי הגדרת התשלומים כתמיכה סוציאלית אינה מכריעה, וכי יש לבחון את מהותם.
מחלוקת נוספת נגעה לזכאותו של הבעל לפיצויים לדוגמה. הרשות טענה לראשונה בסיכומים כי מאחר שנפגע כשהיה חייל והוכר כנכה צה"ל, חוק הפיצויים אינו חל עליו, משום שלשיטתה הוא נועד לאזרחים בלבד. התובעים השיבו כי לשון החוק אינה מחריגה חיילים וכי הוראות חוקי השיקום מכירות באפשרות של נכי צה"ל לקבל פיצויים בגין מעשה טרור.
השופט ציין כי היה על הרשות להעלות את הטענה כבר בכתב ההגנה, אך מאחר שניתנה לתובע הזדמנות להשיב לה לא נגרם עיוות דין. לגוף הטענה קבע כי לשון החוק ברורה: היא עוסקת ב"אדם" שנפגע ממעשה טרור ואינה מגבילה את תחולתה לאזרחים. עוד הפנה לסעיף 36(א2) לחוק הנכים, הקובע כי אין בהסדר התגמולים כדי לגרוע מהזכות לגבות פיצויים לדוגמה בשל מעשה טרור, לרבות לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור. נקבע כי הוראות אלה מלמדות במפורש שגם חיילים עשויים להיות זכאים לפיצויים לדוגמה.
בקביעת נזקי העיזבון דחה בית המשפט את טענת הרשות שלפיה יש לפסוק סכום נמוך וסמלי בשל חייו הקצרים של התינוק ומצבו הרפואי. השופט קבע כי גם עיזבונו של תינוק שמת זמן קצר לאחר לידתו רשאי לתבוע פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ואובדן השתכרות בשנים האבודות. לעיזבון נפסקו 1.5 מיליון שקל בגין כאב וסבל, 876,656 שקל בגין אובדן שכר בשנים האבודות ו-10,000 שקל בגין הוצאות קבורה. בצירוף 10 מיליון שקל פיצויים לדוגמה הגיע הסכום לעיזבון ל-12,386,656 שקל.
נזקיה של האישה הועמדו על 6,510,637 שקל, לאחר הוספת מחצית מהפיצוי שנפסק לבני הזוג עבור עזרת צד שלישי. בית המשפט פירט בין היתר פיצוי על אובדן שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה וקרן השתלמות, הוצאות רפואיות ונסיעות וכאב וסבל. הוא קבע כי מצבה הרפואי המורכב והנכויות בתחומים שונים מצדיקים להכיר בהשפעה מתמשכת על יכולתה לעבוד. בהתאם לתיקון 43 לחוק התגמולים היא זכאית ל-75% מנזקיה, 4,882,978 שקל, ולצדם חמישה מיליון שקל פיצויים לדוגמה. בסך הכול נפסקו לה 9,882,978 שקל.
נזקי הבעל הועמדו על 4,699,468 שקל. הסכום כלל פיצוי בגין אובדן שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ונסיעות, כאב וסבל ומחצית מהפיצוי עבור עזרת צד שלישי. גם בעניינו הוחל תיקון 43, ולכן נפסקו לו 75% מנזקיו, 3,524,601 שקל, וכן חמישה מיליון שקל פיצויים לדוגמה. בסך הכול חויבה הרשות לשלם לו 8,524,601 שקל.
בית המשפט הבהיר כי לגבי חלק מהסכומים קיימת חבות יחד ולחוד עם המחבל, בהתאם לפיצויים שנפסקו בהליך הפלילי: 3.85 מיליון שקל מתוך הפיצוי לעיזבון, 180 אלף שקל מתוך הפיצוי לאישה ו-130 אלף שקל מתוך הפיצוי לבעל. התוצאה הסופית היא חיוב הרשות הפלסטינית ב-30,794,235 שקל לשלושת התובעים, נוסף על הוצאות ושכר טרחת עורך דין. מספר התיק: ת"א 12052-12-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.