בית משפט השלום בצפת חייב את גלעד מאי חברה להשקעות בניה ופיתוח בע"מ לשלם לרוכשי דירה בפרויקט בחצור הגלילית 32,750 שקל בגין ליקויי בנייה ועוגמת נפש. השופטת הבכירה נבילה דלה מוסא קבעה כי הרוכשים הודיעו על ליקויי הרטיבות בתוך זמן סביר ונתנו לחברה הזדמנויות נאותות לתקן אותם. בית המשפט אימץ במלואה את חוות דעת המומחה שמונה מטעמו, שלפיה עלות התיקונים היא 25,210 שקל לפני מע"מ, והוסיף 3,000 שקל עבור עוגמת נפש.
הרוכשים קנו מהחברה דירת חמישה חדרים בקומת הקרקע בפרויקט "צמרות הבוסתן" וקיבלו אותה בספטמבר 2017. בפרוטוקול המסירה נרשמו ליקויים שונים וגם הסתייגות שלפיה ייתכנו ליקויים נוספים שלא היו יכולים לזהות מפני שאינם אנשי מקצוע. לדבריהם, כבר בחורף הראשון החלו להופיע חדירות מים, כתמי עובש, קילופי טיח וריחות טחב. הם טענו שבמשך חמש שנים פנו לחברה, אך זו ביצעה תיקונים קלים שלא פתרו את מקור הבעיה.
התביעה הוגשה בתחילה על 127,658 שקל. חוות דעת מטעם הרוכשים העריכה את עלות תיקון הליקויים ב-107,658 שקל, לרבות טיפול ברטיבות כלואה מתחת לכל שטח הריצוף, ולכך התווספה דרישה של 20,000 שקל בגין עוגמת נפש. לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט העמידו הרוכשים בסיכומיהם את רכיב הליקויים על הסכום שקבע, 25,210 שקל לפני מע"מ, ולא ביקשו לסטות מחוות דעתו.
החברה ביקשה לדחות את התביעה. היא טענה שהפנייה הראשונה אליה נעשתה רק בשנת 2020, כשלוש שנים לאחר מסירת הדירה, וכי הרוכשים לא אפשרו לה לממש את זכותה לבדוק ולתקן. עוד טענה שבדירה ובחצר נערך שיפוץ מהותי שכלל החלפת ריצוף ועבודות צנרת וניקוז, ושייתכן שהוא גרם לרטיבות או הקשה לאתר את מקורה. מומחה מטעמה העריך את כלל התיקונים ב-3,500 שקל בלבד.
הרוכשים הציגו גרסה שונה. התובע העיד כי חודשים ספורים לאחר המסירה החלו נזילות, וכי עובדי החברה הגיעו שוב ושוב, צבעו וסיידו אך לא פתרו את הבעיה. בהודעות וואטסאפ שצורפו לתיק כתב לנציגת החברה שהוא ממתין לטיפול ברטיבות, והוסיף: "אני כבר לא רודף אחרי אף אחד". בית המשפט התרשם שעדותו אמינה וקבע שהפניות נעשו בסמוך לגילוי הליקויים.
הרוכשים הזמינו חוות דעת מקצועית באוגוסט 2020, ובה נמצאה רטיבות כלואה מתחת לריצוף. בדיקה נוספת מפברואר 2022 הצביעה, לפי גרסתם שהובאה בפסק הדין, על רטיבות בכל חלקי הדירה ועל החמרה לעומת הבדיקה הקודמת. בית המשפט קבע שההודעה לחברה נמסרה בסמוך לגילוי המקצועי של הליקוי הנסתר ולא באיחור השולל את זכויותיהם.
החברה הסתמכה גם על מקרה שבו הרוכשים סירבו לאפשר לבודק חיצוני לשבור אריח נוסף לצורך דגימה. בית המשפט קיבל את הסברם: נציג קודם כבר הרים אריחים, הם נותרו עם מלאי מצומצם של אריחים חלופיים, והבודק החדש הודיע שהוא רק לוקח דגימה ואינו מבצע תיקון. נקבע שהם הסכימו לבדיקות קודמות ולביקור נוסף, אך היו רשאים להתנגד לשבירה חוזרת שתשאיר את הרצפה פגומה בלי פתרון.
בפסק הדין הודגש שהזכות של קבלן לבצע תיקונים אינה בלתי מוגבלת. כאשר ניתנו הזדמנויות והתיקונים בוצעו באופן חלקי, באיכות לא מספקת או תוך סחבת, אין לכפות על הרוכש להמשיך לתת הזדמנויות חוזרות. בית המשפט מצא שהרוכשים הודיעו על הרטיבות בזמן סביר לאחר שהתגלתה בחורף ובבדיקה מקצועית, ואילו החברה לא ביצעה תיקון יסודי למרות הפניות והביקורים.
לפי חוק המכר (דירות), כאשר אי התאמה לא הייתה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה בעת המסירה, הרוכש רשאי להסתמך עליה אם הודיע למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. החוק גם מחייב לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן בתוך זמן סביר. אם הליקוי חוזר לאחר תיקון אחד או יותר, או אם תיקון דחוף אינו מבוצע בזמן, רשאי הרוכש לתקן והמוכר יישא בהוצאות. בית המשפט יישם הוראות אלה על הרטיבות, שהתגלתה רק לאחר עונת הגשמים ובדיקה מקצועית.
חלק מרכזי בהכרעה היה הרטיבות הכלואה מתחת לריצוף. מומחה בית המשפט מדד ערכים של כ-12% ברחבי הדירה והציע לייבש את תשתית הסומסום עד לרמה נמוכה מ-3%, בעלות של 14,400 שקל עבור 120 מ"ר. החברה טענה שהבדיקה אינה שקולה לבדיקת מעבדה ושהמומחה השתמש בלשון הסתברותית. עם זאת היא ויתרה על חקירתו, והוא הסביר בתשובות הבהרה שהשיטה שבה השתמש מותרת לפי התקן ושקולה לבדיקת מעבדה.
הראיות של החברה עצמה תמכו בקיום הרטיבות. המומחה מטעמה מצא ערכי לחות מעט גבוהים בסלון ובמטבח, ועובד שלה העיד שהרים שלושה אריחים, ראה רטיבות וחשד שקיימת רטיבות מתחת לריצוף. עדות זו עמדה בניגוד למכתב ששלחה החברה לרוכשים, שבו נכתב כי "אין מים עומדים מתחת לריצוף וכי אין צורך לבצע תיקון כלשהו". בית המשפט קבע שהשילוב בין המדידה, עדויות נציגי החברה והוויתור על חקירת מומחה בית המשפט מוכיח את הליקוי.
גם טענת השיפוץ נדחתה. הוכח שהעבודות שביצעו הרוכשים היו בגינה ולא בתוך הדירה, ולא הוגשה חוות דעת הקושרת אותן לרטיבות שמתחת לריצוף. מומחה בית המשפט אף התייחס לריצוף החדש בגינה ולא זקף את הליקוי שנמצא שם לחובת החברה. בנוסף נדחו התנגדויות נקודתיות של החברה לחיובים עבור חיתוכי מרצפות, צביעת משקופים, סימון בלוח החשמל, החלפת מפסק, אוורור חדר הרחצה ושסתומים בפתחי הניקוז.
בית המשפט אימץ את חוות הדעת במלואה וקבע עלות תיקונים של 29,750 שקל כולל מע"מ. לנוכח ייעוד הנכס למגורים, הרטיבות המתמשכת ואי הנוחות שנגרמה, נפסקו גם 3,000 שקל בגין עוגמת נפש. החברה חויבה אפוא ב-32,750 שקל, וכן בהחזר של 7,020 שקל עבור חלק הרוכשים בשכר מומחה בית המשפט, 3,341 שקל בגין האגרה ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל כולל מע"מ. מספר התיק: ת"א 16838-04-22.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.