בית המשפט המחוזי בחיפה גזר 60 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע בירי במתלונן, ו-36 חודשי מאסר בפועל על כל אחד משלושה נאשמים נוספים שהורשעו בתקיפתו בנשק קר. השופט שלמה בנג'ו קבע כי האירוע היה תוצאה של תוכנית עבריינית משותפת ומתוכננת, אך הבחין בין אחריותו של היורה לבין אחריות שלושת האחרים. לצד המאסרים הוטלו קנסות ופיצויים למתלונן, ובית המשפט הורה לחלט לטובת המדינה שני כלי רכב ששימשו באירוע.
ארבעת הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעונש. המדינה הסבירה כי ההסדר גובש "בשל קשיים ראייתיים משמעותיים". הנאשם הראשון הורשע בנשיאה ובהובלה של נשק ובחבלה בכוונה מחמירה. שלושת הנאשמים האחרים הורשעו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות שבוצעה בצוותא. ההסדר הושג לאחר שבית המשפט כבר החל לשמוע ראיות, והודאת הנאשמים ייתרה את המשך ההוכחות ואת העדת המתלונן ועדים נוספים.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודו הנאשמים, האירועים החלו בלילה שבין 12 ל-13 ביולי 2024, בעקבות עימות בין המתלונן לבין אביו של הנאשם הרביעי במקום מפגש בכפר ביר אל מכסור. כשעה וחצי לאחר מכן נקרא המתלונן להגיע לאזור הכניסה לכפר. הוא הגיע ברכב עם שני חברים, ירד וניגש להתנצל בפני האב על העימות. אז הגיעו ארבעת הנאשמים ברכב שממנו הוסרו לוחיות הזיהוי. הנאשם הראשון נשא אקדח, ושלושת האחרים נשאו סכין ומברג.
בית המשפט קבע כי הנאשם הראשון ירה מטווח קצר בשתי רגליו של המתלונן, ירייה בכל רגל. מיד לאחר מכן תקפו אותו שלושת הנאשמים האחרים, דקרו אותו שלוש פעמים בפלג הגוף העליון, היכו אותו והשליכו בקבוק זכוכית שפגע בפניו. כאשר חבריו ניסו להכניסו לרכב ולהימלט, ירה הנאשם הראשון לפחות עשרה כדורים נוספים לעבר המכונית. למתלונן נגרמו פצעי ירי ושברים בשתי הרגליים, שלוש דקירות, שברים בעצמות האף ופגיעות נוספות. הוא אושפז וטופל במשך ארבעה ימים.
המאשימה טענה כי קדם למעשה תכנון מוקדם בגדר "מארב", וכי חומרת האירוע נובעת הן מן השימוש המשולב בנשק חם וקר והן מכך שהתקיפה נמשכה לאחר שהמתלונן כבר נורה. היא ביקשה לקבוע לנאשם הראשון מתחם של תשע עד 12 שנות מאסר, ולשלושת האחרים מתחם של חמש עד שבע שנים. עוד הפנתה המדינה לתסקירי שירות המבחן בעניינם של שלושה מן הנאשמים, שלפיהם הם התקשו לקבל אחריות מלאה, נטו להשליך אחריות על גורמים חיצוניים ולא נמצאו מתאימים להמלצה שיקומית.
ההגנה הדגישה את התיקון המשמעותי בכתב האישום ואת הקשיים הראייתיים שהובילו להסדר. סנגור הנאשם הראשון ביקש מתחם של ארבע עד שבע שנות מאסר וענישה בתחתיתו, תוך הפניה לכך שהנאשם שב לישראל מחו"ל, הודה והסכים למעצר. בעניינם של הנאשמים האחרים נטען כי יש לנתק את מעשיהם מעבירת הנשק החם ולראות בתקיפה אירוע נפרד. סנגור הנאשם הרביעי טען שהאירוע "לא היה בבחינת 'מארב' מתוכנן", אלא הידרדרות בעקבות עלבון כלפי אביו. ההגנה ביקשה לתת משקל גם לגילם הצעיר ולהסכם סולחה שנחתם בין המשפחות.
בית המשפט דחה את הניסיון להציג את הירי כאירוע ספונטני. נקבע כי ההצטיידות באקדח, בתחמושת, בסכין ובמברג, ההגעה המשותפת ברכב שממנו הוסרו לוחיות הזיהוי והתקיפה מיד לאחר שהמתלונן הגיע להתנצל מלמדים על תכנון. ביחס לנאשם הראשון צוין כי הירי הנוסף לעבר רכב המילוט הרחיב את הסיכון גם לחבריו של המתלונן ולסביבה. השופט קבע כי מידת אשמו והפגיעה בערכים המוגנים מצויות ברף גבוה, והעמיד את מתחם עונשו על חמש עד שמונה שנות מאסר בפועל.
ביחס לשלושת הנאשמים האחרים קבע בית המשפט כי הם לא הורשעו בעבירות נשק, ולכן אין לייחס להם אחריות פלילית גדולה מזו שבה הודו. עם זאת, לא ניתן לנתק את מעשיהם מן האירוע הכולל. הם הגיעו עם היורה ברכב חסר לוחיות, כשהם מצוידים בכלי נשק קרים, ותקפו את המתלונן מיד לאחר הירי. נקבע שמדובר בפעולות שלובות ורציפות במסגרת תוכנית אחת. מתחם העונש ההולם לכל אחד מהם הועמד על 36 עד 54 חודשי מאסר.
בעת קביעת העונשים שקל בית המשפט לקולא את הודאות הנאשמים, את החיסכון בזמן שיפוטי, את גילם הצעיר של שלושת התוקפים ואת תקופות המעצר הממושכות. אצל הנאשם הראשון נשקלו גם חזרתו לישראל והעובדה שעברו הפלילי אינו מכביד, אף שהוא כולל הרשעה בעבירת אלימות. מנגד, בתסקירי שלושת האחרים לא ניתנה המלצה שיקומית. בית המשפט קבע כי הסולחה חשובה למניעת המשך האלימות, אך משקלה מוגבל ואינה יכולה להחליף את ההליך הפלילי או לאיין את חומרת השימוש בנשק.
בגזר הדין הודגש כי הפגיעה אינה מתמצה במתלונן עצמו. הירי לעבר מכונית המילוט התרחש סמוך לבית מאפה בכניסה ליישוב, ולכן יצר סיכון ממשי גם לחבריו של המתלונן ולסביבה הקרובה. בית המשפט ציין כי ענישה בעבירות אלימות חמורות, ובפרט כאשר נעשה שימוש בנשק חם ליישוב סכסוכים, צריכה לשקף את פוטנציאל הנזק הקטלני ואת הצורך בהרתעה.
על הנאשם הראשון הוטלו 60 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים, קנס של 10,000 שקל ופיצוי של 40,000 שקל למתלונן. על כל אחד משלושת הנאשמים האחרים הוטלו 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר, מאסרים מותנים, קנס של 7,000 שקל ופיצוי של 15,000 שקל למתלונן. בית המשפט קבע שעונשם של השלושה יהיה אחיד משום שחלקם בחבירה ובתקיפה היה שווה, אף שלאחד מהם הייתה הרשעה קודמת בעבירת אלימות.
בנוסף התקבלה בקשת המדינה לחילוט רכב הטויוטה שבו הגיעו הנאשמים לזירה ורכב היונדאי שבו הגיע אביו של הנאשם הרביעי. לגבי הטויוטה נקבע כי שימשה אמצעי ישיר ומרכזי להובלת הנאשמים ולהוצאת התוכנית אל הפועל. לגבי היונדאי נקבע כי הגעתה לזירה תרמה לכך שהמתלונן יצא ממכוניתו כדי להתנצל, ובכך הקלה את תקיפתו בשטח הפתוח. שני כלי הרכב חולטו לטובת המדינה. מספר התיק: ת"פ 46032-08-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.