בית המשפט המחוזי בחיפה גזר 28 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע, על פי הודאתו, בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שהיכה נער בראשו באמצעות קרש עץ באורך כ-60 סנטימטרים. השופט אבי לוי קבע מתחם ענישה של 26 עד 48 חודשי מאסר, נתן משקל להודאה המהירה ולהיעדר עבר פלילי, אך הדגיש את חומרת הפגיעה בראש באמצעות חפץ ואת הצורך בהרתעה. לצד המאסר נגזרו עשרה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקלים לנפגע העבירה.
צריכים עו"ד?
האירוע התרחש ב-2 בדצמבר 2025 בסביבות השעה 14:50, סמוך לבית שבו עבד הנאשם. לפי כתב האישום המתוקן, שני נערים הגיעו למקום והתפתחו חילופי דברים עם אחד מיושבי הבית. הנאשם לא הכיר את הנערים קודם לכן. במהלך האירוע הוא לקח קרש עץ באורך כ-60 סנטימטרים, שהיה עטוף בקרטון, והיכה באמצעותו אחד הנערים בראשו. כתוצאה מן המכה נגרמו לנער חבלות חמורות, ובהן שברים באזור הפנים והלסת.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע ב-19 במאי 2026 בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין. ההסדר בין הצדדים לא כלל הסכמה על העונש. גזר הדין עסק במחלוקת משמעותית באשר למידת החומרה: התביעה הציגה את השימוש בקרש ואת הפגיעה בנער כאלימות חמורה המחייבת כמה שנות מאסר, ואילו ההגנה טענה שמדובר באירוע רגעי, ללא תכנון מוקדם, שהסתכם במכה אחת.
במסגרת הטיעונים לעונש העיד נפגע העבירה ותיאר את ההשלכות של הפגיעה. הוא סיפר על כאבים ועל קשיים שחווה לאחר האירוע, וביקש שיוטל על הנאשם פיצוי. עם זאת, בית המשפט הקפיד להפריד בין נזקים שהוסכם כי ניתן לייחס למעשה לבין נזקים שלא נכללו במסגרת העובדתית המוסכמת. הסנגור הדגיש במיוחד שעל פי ההסכמה בין הצדדים אין לייחס לנאשם שבר בידו של הנער, ולכן גזר הדין לא ביסס את העונש על פגיעה זו.
המאשימה ביקשה מתחם ענישה של שלוש עד חמש שנות מאסר. בטיעוניה תיארה את מעשי הנאשם במילים "אדם אכזרי - חסר גבולות", אך מדובר בעמדת התביעה ולא בקביעה של בית המשפט. התביעה הדגישה שאף שהאירוע לא היה מתוכנן מראש, הנאשם בחר להשתמש בחפץ כבד ולפגוע בראשו של קטין. לשיטתה, הפגיעה בערכים של שלמות הגוף וביטחון הציבור משמעותית, ועל העונש לשקף גם צורך בהרתעה.
ההגנה הציגה תמונה מתונה יותר של האירוע. הסנגור הדגיש כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה כבר בחקירתו הראשונה ובהמשך הודה במהירות בכתב האישום המתוקן. הוא טען שמעשי הנאשם "לא היו מתוכננים כלל ועיקר" וכי הם "הסתכמו בחבטה בודדת". ההגנה ביקשה מתחם של 10 עד 20 חודשי מאסר ולמקם את הנאשם בתחתיתו. עוד הובאו בחשבון קשיי שפה, היעדר מערך תמיכה בישראל והנסיבות שבגללן הגיע הנאשם לארץ.
הנאשם עצמו אמר לבית המשפט כי הוא מבין שעשה מעשה רע והביע צער. בית המשפט ראה בהודאה המהירה ובנטילת האחריות שיקולים משמעותיים לקולה. השופט לוי ציין שהנאשם חסך זמן שיפוטי ואת הצורך בניהול הליך הוכחות, וכי אין לחובתו הרשעות קודמות. לצד זאת הודגש שהעונש אינו יכול להתעלם מהבחירה להכות בראשו של נער באמצעות קרש ומהתוצאה הקשה.
בקביעת מתחם הענישה בחן בית המשפט את אופיו של כלי התקיפה ואת אזור הפגיעה. הראש הוא אזור רגיש, ושימוש בקרש עץ באורך ניכר יוצר פוטנציאל ממשי לנזק חמור. בית המשפט גם נתן משקל לכך שהמתלונן היה נער. מנגד, נקבע שאין מדובר באירוע שקדם לו תכנון ממושך, וכי לא תואר רצף ממושך של מכות אלא מכה אחת. כך נבנה האיזון בין חומרת התוצאה והשימוש בחפץ לבין היעדר התכנון והיקף התקיפה המצומצם יותר.
השופט קבע כי המניע לא הובהר עד תום, וציין שככל הנראה הנאשם ביקש לסייע למעסיקו וחברו במהלך העימות. בית המשפט לא קיבל מכך הצדקה למעשה, אך ראה בכך חלק מההקשר העובדתי ולא תכנון עצמאי ומוקדם לתקוף את הנער. על בסיס מכלול הנסיבות נקבע מתחם של 26 עד 48 חודשי מאסר בפועל, נמוך מן הרף התחתון שביקשה המאשימה אך גבוה באופן משמעותי מן המתחם שהציעה ההגנה.
בשלב קביעת העונש בתוך המתחם עמדו לזכות הנאשם היעדר עבר פלילי, הודאתו המהירה ונטילת האחריות. בית המשפט התחשב גם בכך שמאסר ממושך יכביד עליו במיוחד בשל קשיי השפה והיעדר תמיכה בארץ. מנגד קבע השופט שיש לתת מקום להרתעת הרבים, כדי להעביר מסר ביחס לשימוש באלימות ובחפצים במהלך עימותים. השיקולים הללו הובילו למיקום העונש סמוך לתחתית המתחם, אך לא ממש בתחתיתו.
החבלות שיוחסו למעשה לפי כתב האישום המתוקן כללו שבר באזור הסינוס הימני ושבר בלסת התחתונה. נפגע העבירה תיאר בבית המשפט תקופה שבה התקשה לאכול באופן תקין ונעדר מבית הספר, אך ההגנה עמדה על כך שלא כל פגיעה רפואית שעליה דיבר יכולה להיזקף לחובת הנאשם. בפרט הוסכם שאין לייחס לו את השבר ביד, ולא הובאה ראיה לנזק צמית. בית המשפט שמר על ההבחנה הזאת ולא הרחיב את התשתית העובדתית מעבר להסכמות הצדדים.
בבחינת הפסיקה הדגיש השופט כי מנעד הענישה בעבירות חבלה חמורה תלוי בכלי ששימש לתקיפה, באזור הגוף שנפגע, בתכנון, במספר המכות ובתוצאה. במקרה שלפניו התקיימו מצד אחד פגיעה בראש באמצעות קרש ותוצאה רפואית משמעותית, ומצד אחר מכה אחת והיעדר תכנון מוקדם. המתחם שנקבע נועד לשקף את שני צדי התמונה ולא אימץ במלואה את עמדת אף אחד מן הצדדים.
בסיום גזר הדין הוטלו על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ועשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים אם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע. בנוסף הוא חויב לשלם לנפגע העבירה פיצוי בסך 10,000 שקלים. בית המשפט לא קבע שהנאשם תכנן את התקיפה מראש, אך קבע שהשימוש בקרש והפגיעה החמורה בראש מצדיקים מאסר משמעותי.
מספר התיק: ת"פ 56382-12-25.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.