בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשתו של נאשם לשעבר במשמר הגבול לסיים הליך פלילי ללא הרשעה, לאחר שהודה בסיוע להחזקת 314 קילוגרם קנאביס שהוצאו מחוות גידול קנאביס רפואי. השופטת אפרת פינק קבעה כי אף שחלקו של הנאשם היה מצומצם ביחס למבצעים העיקריים ושירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה, לא הוכח נזק תעסוקתי קונקרטי המצדיק את החריג. הנאשם נידון לשלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 3,000 שקלים וצו מבחן למשך 12 חודשים.
כתב האישום כלל חמישה אישומים ותיאר תכנית להשגת קנאביס בכמויות גדולות מחוות "טלקאן" לגידול קנאביס רפואי בגני טל. הנאשם שגזר הדין עסק בו היה נאשם 4, והוא היה מעורב רק באירוע הראשון. שני נאשמים אחרים תוארו כמבצעים העיקריים. לפי העובדות שבהן הודה, לפני 8 בדצמבר 2024 נקשרה תכנית להוציא סם מן החווה ולאחסן אותו במחסן בביתו של נאשם אחר. המבצעים העיקריים החזיקו בתעודות מאבטח מזויפות, הגיעו לחווה, הציגו אותן למאבטח וקיבלו לידיהם קנאביס במשקל 314 קילוגרם.
לאחר שהקנאביס הועמס על רכב, נסעו המבצעים לבית שבו המתינו הנאשם ונאשם נוסף. חלקו של הנאשם היה לסייע בהעברת הסם אל המחסן. הוא הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע להחזקת סם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים וסעיף הסיוע בחוק העונשין. הסדר הטיעון בעניינו לא כלל הסכמה על העונש, ובית המשפט ביקש תסקיר משירות המבחן.
שירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה ולהטיל צו מבחן לשנה ו-300 שעות שירות לתועלת הציבור. בתסקיר תוארו נסיבות חייו של הנאשם, שירותו הממושך בכוחות הביטחון והתרשמות שלפיה המעשה חריג לדפוס חייו. בית המשפט קיבל את התמונה השיקומית כחלק מהשיקולים לעונש, אך קבע שהשאלה אם לבטל הרשעה כפופה למבחנים משפטיים נפרדים ואינה מוכרעת לפי המלצת שירות המבחן בלבד.
התביעה התנגדה לסיום ההליך ללא הרשעה. היא ביקשה מתחם שתחתיתו חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות והפנתה לכמות הסם ולצורך בהרתעה. ביחס לבקשת הביטול טענה כי "לא הונחה תשתית לפגיעה קונקרטית ומוחשית", אלא לכל היותר לפגיעה אפשרית ותיאורטית בתעסוקה עתידית. לשיטתה, אי הרשעה במקרה של סיוע להחזקת כמות כה גדולה של קנאביס תפגע באינטרס הציבורי ובשיקולי ההרתעה. בסופו של דבר ביקשה התביעה חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
ההגנה ביקשה לקבל את המלצת שירות המבחן. היא תיארה את המקרה כ"מעידה חד פעמית" של מי ששירת כשוטר והצטיין בתפקידו, וטענה כי עצם אובדן הקריירה במשמר הגבול הוא פגיעה קשה וגורם מרתיע. ההגנה הוסיפה כי רישום פלילי עלול לפגוע באפשרויות עבודה עתידיות, בין היתר בתחומי תיווך או ברשות שדות התעופה. כן נטען כי חלקו של נאשם אחר היה חמור יותר, ובכל זאת אותו נאשם נידון לארבעה חודשי עבודות שירות. בדברו האחרון אמר הנאשם כי לאחר מות אמו "איבד את הראש", וכי הוא נוטל אחריות ומבקש להתקדם ולפרנס את משפחתו.
השופטת פינק פתחה את הדיון בשאלת אי ההרשעה מן הכלל שלפיו מי שאשמתו הוכחה מורשע בדין, והימנעות מהרשעה היא חריג. לשם כך יש לבחון, בין היתר, את סוג העבירה ואת מידת הפגיעה הקונקרטית שההרשעה צפויה להסב לשיקום הנאשם. בית המשפט ציין כי אין די בהצגת אפשרות כללית שהרשעה תפגע בעבודה עתידית. כאשר הטענה מבוססת על משרות אפשריות שעדיין לא הוצעו או על מסלולי תעסוקה תיאורטיים, קשה לראות בכך נזק קונקרטי במידה הנדרשת.
בהיבט של חומרת העבירה קבע בית המשפט כי מדובר בסיוע להחזקת כמות גדולה מאוד של קנאביס, 314 קילוגרם. חלקו של הנאשם עצמו היה מוגבל להעברת הסם מן הרכב למחסן, והוא הורשע בסיוע להחזקת הסם על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן. השופטת קבעה כי סוג העבירה והיקף הסם אינם מתיישבים עם ביטול הרשעה ללא תשתית חריגה במיוחד. היא גם ציינה כי סוגיית התאמתו העתידית של אדם בעל הרשעה לתפקידים מסוימים עשויה להיות מסורה לגורמים המקצועיים המוסמכים לכך, ואין מקום שבית המשפט יקבע מראש שהרשעה תסגור בפניו כל אפשרות תעסוקה.
לצד זאת, בית המשפט ייחס משקל משמעותי לכך שחלקו של הנאשם היה קטן ביחס למבצעים העיקריים. הוא לא היה מי שהשיג את הסם מן החווה, לא החזיק בתעודות המאבטח המזויפות ולא הוביל את המהלך. גם ההשוואה לנאשם נוסף הייתה רלוונטית: אותו נאשם החזיק במחסן שבו הונח הסם ואף הורשע בעבירה נוספת ביחס ל-18 קילוגרם קנאביס, ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות. השופטת קבעה שאין לומר שמעשי הנאשם שלפניה חמורים יותר ממעשיו של אותו נאשם ביחס ל-314 הקילוגרם.
על בסיס מכלול הנתונים נקבע מתחם ענישה שבין שלושה חודשי מאסר, שניתן לבצע בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס שבין 5,000 ל-15,000 שקלים. בקביעת המתחם נלקחו בחשבון כמות הסם, חלקו של הנאשם וההשוואה לנאשם האחר. בשלב קביעת העונש בתוך המתחם נשקלו היעדר עבר פלילי, ההודאה והחיסכון בזמן שיפוטי, החרטה, הרצון בשינוי, שירותו בכוחות הביטחון וההליך הטיפולי.
בית המשפט מצא כי נסיבות אלה מצדיקות למקם את העונש בתחתית המתחם, כפי שגם התביעה ביקשה בסופו של דבר, אך לא לבטל את ההרשעה. השופטת ציינה כי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מצאה את הנאשם מתאים לביצוען במגבלות. לפיכך נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע, קנס של 3,000 שקלים וצו מבחן ל-12 חודשים.
השופטת גם הדגישה כי האפשרות שהרשעה תשפיע בעתיד על קבלה לעבודה מסוימת אינה שקולה להוכחה שמשרה קיימת עומדת להישלל. בהיעדר תפקיד קונקרטי או החלטה של גוף מוסמך, החשש נותר תיאורטי. נתון זה היה מרכזי בדחיית הבקשה לבטל את ההרשעה, אף שניתן משקל משמעותי לשירותו של הנאשם ולשיקום שעליו הצביע התסקיר.
מספר התיק: ת"פ 66640-12-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.