בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת גזר 38 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע בניסיון הצתה בצוותא של בית מגורים בנצרת, בהפרעה לשוטר ובשיבוש מהלכי משפט. מאחר שלחובתו עמדו שני מאסרים מותנים בני 12 וארבעה חודשים, שהופעלו בחופף זה לזה כאשר עשרה חודשים מהם מצטברים לעונש החדש, נקבע כי בסך הכול ירצה 48 חודשי מאסר בפועל. השופט חנא סבאג דחה את טענת ההגנה שלפיה העובדה שהאש לא הוצתה בפועל ולא נגרם נזק מצדיקה ענישה מתונה, וקבע כי הכישלון להצית את הבנזין אינו מפחית מן התכנון, מן הנחישות ומן הסיכון שנוצר.
לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון דיוני, ב-26 בספטמבר 2024 הוא קשר עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה להצית את ביתה של משפחה בשכונת שנלר בנצרת. השניים הצטיידו בשלושה מכלים ובהם בנזין, במצית ובלום ברזל. בסביבות השעה 02:00 הם הגיעו לחצר הבית כשהם רעולי פנים, חובשים כובעים ועוטים כפפות. הנאשם שפך בנזין על הקרקע בחצר, ולאחר מכן השניים שברו חלון ושפכו בנזין גם אל תוך הבית.
על פי העובדות המוסכמות, השניים הכניסו את לום הברזל לתוך הבית ושפכו פעם נוספת בנזין בחצר כהכנה להצתה. בשלב הבא ניסה הנאשם כמה פעמים להצית את הבנזין באמצעות המצית, אך לא הצליח. לאחר מכן נמלטו השניים מן המקום. שוטרים שהגיעו הבחינו בנאשם בורח וקראו לו לעצור, אך הוא המשיך במנוסה. במהלך המרדף השליך את הרעלה ואת הכפפות שלבש, פעולה שיוחסה לו כניסיון למנוע או להכשיל הליך שיפוטי. הוא נתפס לאחר המרדף.
ב-20 במאי 2026 הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בניסיון הצתה בצוותא לפי חוק העונשין, בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובשיבוש מהלכי משפט. הסדר הטיעון לא קבע עונש מוסכם, ולכן הצדדים היו חופשיים לטעון למתחם ולמיקום העונש בתוכו. עם זאת, הם הסכימו מראש על אופן הפעלתם של שני המאסרים המותנים שעמדו נגד הנאשם: עשרה חודשים מתוכם ירוצו במצטבר לעונש שיוטל, והיתרה בחופף.
המאשימה הדגישה את אופיו המתוכנן של המעשה. לדבריה, אין מדובר באירוע ספונטני, אלא בהיערכות שכללה השגת בנזין, מצית ולום ברזל, הגעה בשעת לילה לבית מגורים, שבירת חלון ושפיכת חומר דליק בחצר ובתוך הבית. היא טענה כי המעשים ממחישים את הסכנה שבעבירות אלימות והפחדה, וכי "חובה להעביר מסר חד וברור של גינוי והרתעה" באמצעות ענישה משמעותית. המאשימה ביקשה מתחם של שלוש עד חמש שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, פיצוי וקנס, וביקשה למקם את העונש בחלקו העליון של המתחם.
ההגנה התמקדה בכך שמדובר בניסיון שלא הושלם. הסנגור טען כי אף שהחוק רואה ניסיון בחומרה, יש לבחון את התוצאה שהתרחשה בפועל. הוא הדגיש כי "לא נגרם כל נזק לרכוש או לגוף" וטען כי לא נשקפה סכנה ממשית לבני אדם. לשיטת ההגנה, יש להבחין בין אירוע שבו אש אכן התפשטה ונגרמו נזקים לבין מקרה שבו ניסיונות ההצתה נכשלו לחלוטין. היא ביקשה מתחם נמוך משמעותית מזה שהציגה המאשימה והפנתה לכך שהפגיעה הממשית בערכים המוגנים הייתה, לשיטתה, מוגבלת.
בית המשפט לא קיבל את הניסיון להעמיד את התוצאה האפסית במרכז התמונה. השופט סבאג קבע כי העובדה שלא פרצה אש לא נבעה מחזרה מרצון או מחרטה, אלא מכך שהנאשם לא הצליח להצית את הבנזין למרות שניסה לעשות זאת כמה פעמים. לכן, מבחינת אשמו והתכנון שקדם לאירוע, אין מדובר במי שחדל מיוזמתו לפני שהסיכון התממש. בית המשפט גם הדגיש שמדובר בבית מגורים בלב שכונה, בשעת לילה, וששפיכת בנזין לתוך המבנה ובחצר יצרה פוטנציאל ממשי לנזק חמור.
במסגרת קביעת מתחם הענישה בחן בית המשפט את הערכים שנפגעו, ובהם שלום הציבור, ביטחונם של דיירי הבית והגנה על רכוש. הוא נתן משקל לעובדה שהנאשם פעל בצוותא עם אחר, הגיע מצויד מראש והסתיר את זהותו. מנגד, נשקלה העובדה שהעבירה נשארה בשלב הניסיון ושלא נגרם בפועל נזק לרכוש או לגוף. לאחר האיזון נקבע מתחם עונש הולם של 24 עד 48 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
לאחר קביעת המתחם עבר בית המשפט לבחון את נסיבותיו של הנאשם. לזכותו נשקלה הודאתו, שחסכה זמן שיפוטי וניהול הוכחות. בית המשפט ציין גם את נסיבותיו האישיות, אך קבע שאין בהן כדי להצדיק חריגה מן המתחם. מנגד עמד עבר פלילי מכביד שכלל ארבע הרשעות בעבירות מגוונות, ובהן עבירות אלימות, סמים, חבלה ברכב, החזקת סכין והפרעה לשוטר. בגין חלק מהעבירות כבר ריצה הנאשם מאסרים בפועל.
משקל מיוחד ניתן לכך שבעת ביצוע העבירות החדשות עמדו נגד הנאשם שני מאסרים מותנים בני 12 וארבעה חודשים. בית המשפט ראה בכך נתון המעיד שעונשים קודמים לא הרתיעו אותו. השופט ציין כי גם שיקולי הרתעת היחיד והרבים מצדיקים ענישה מוחשית, בפרט בעבירות שבהן נעשה שימוש בחומר דליק כדי לפגוע בבית מגורים.
בית המשפט התייחס גם לעבירות שבוצעו לאחר הכישלון להצית. הנאשם לא עצר כאשר השוטרים קראו לו, המשיך לברוח והשליך במהלך המרדף את הרעלה והכפפות שלבש. המעשים האלה עמדו בבסיס הרשעתו בהפרעה לשוטר ובשיבוש מהלכי משפט, והם חיזקו את התמונה של ניסיון להימלט מאחריות לאחר הפעולה המתוכננת. השופט ראה את ניסיון ההצתה וההתנהלות שלאחריו כחלק מן המסכת שעליה יש לתת מענה עונשי כולל.
בסופו של דבר מיקם בית המשפט את העונש ברף הבינוני-עליון של המתחם וגזר 38 חודשי מאסר בפועל. שני המאסרים המותנים הופעלו בחופף זה לזה, כאשר עשרה חודשים מצטברים ל-38 החודשים והיתרה חופפת, כך שבית המשפט קבע במפורש כי הנאשם ירצה בסך הכול 48 חודשי מאסר בפועל. בנוסף נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי ביחס לעבירות פשע מהסוג שנקבע, שישה חודשי מאסר על תנאי ביחס לעבירות עוון, קנס של 5,000 שקלים ופיצוי של 10,000 שקלים לנפגע העבירה.
מספר התיק: ת"פ 20872-10-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.