בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר חמש שנות מאסר בפועל על כל אחד מארבעה נאשמים שהורשעו, על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן, בהשתתפות באירוע יידוי אבנים וחסימת כביש 6 בלילה שבין 10 ל-11 במאי 2021, במהלך מבצע "שומר חומות". השופט אלון גביזון קבע מתחם ענישה של ארבע וחצי עד שש וחצי שנות מאסר, ודחה את בקשות ההגנה להסתפק בעבודות שירות או לחרוג מן המתחם מטעמי שיקום.
צריכים עו"ד?
ארבעת הנאשמים הורשעו בעבירות של יידוי או ירי של אבן או חפץ לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, היזק בזדון ממניע גזעני לפי סעיף 413ה בצירוף סעיף 144ו, והתפרעות לפי סעיף 152. גזר הדין עסק בארבעה מתוך כמה נאשמים שנכללו בשני התיקים, לאחר שנאשמים אחרים הגיעו לשלבים דיוניים שונים או כבר נידונו.
לפי העובדות שבהן הודו הארבעה, הם היו חלק מקבוצה של עשרות אנשים באזור לקיה וכביש 6. הכביש נחסם באמצעות צמיגים שהונחו על המסלול ובהמשך הוצתו. במהלך האירוע הושלכו אבנים רבות לעבר כלי רכב שעברו במקום. בית המשפט הדגיש כי מדובר היה בלילה, בכביש בין-עירוני מרכזי, כאשר נהגים נקלעו לחסימה וליידוי אבנים מטווחים קצרים.
אחד האירועים נגע לנהגת ברכב סיאט, ילידת 1966, שהתקרבה לחסימה. אנשים במקום צעקו "יהודיה יהודיה", והנאשמים יחד עם אחרים יידו אבנים לעבר הרכב. הנהגת עצרה, ונהג משאית שהיה במקום סייע לה להתרחק. יידוי האבנים לעבר הרכב נמשך, ואחד מארבעת הנאשמים ואדם נוסף פגעו בדלת ובמראה. אנשים אחרים, שאינם ארבעת הנאשמים שבגזר הדין, הציתו בהמשך את הרכב.
אירוע נוסף עסק בנהג אזרח תאילנד שנסע ברכב ניסאן. אחד הנאשמים ואחרים יידו לעברו אבנים משום שסברו בתחילה שהוא יהודי. כתוצאה מכך נאלץ לעצור. אנשים אחרים הוציאו אותו מן הרכב, תקפו אותו, שברו את הטלפון שלו ונטלו ארנק ובו 4,000 שקל, משכורתו. לאחר שהתברר שאינו יהודי הוא שוחרר, ואנשים אחרים הציתו את רכבו. בית המשפט הבהיר את חלקו של הנאשם הרלוונטי לאירוע בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ולא ייחס לו את המעשים שבוצעו בידי אחרים.
באירוע שלישי הגיע למקום נהג נוסף, יליד 1965, ברכב יונדאי. לפי כתב האישום נשמעו קריאות "יהודי, יהודי", ושלושה מארבעת הנאשמים יחד עם אחרים יידו לעבר הרכב אבנים רבות מטווח קצר. אנשים אחרים שברו טלפונים, איימו וניפצו שמשות. הנהג חולץ בידי שוטרים כשהוא פצוע ומדמם. הפעילות של ארבעת הנאשמים הסתיימה רק לאחר שכוחות משטרה רבים הגיעו למקום.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של שבע עד תשע שנות מאסר ולהטיל על כל אחד מהנאשמים עונש בחלקו התחתון של המתחם, לצד מאסר מותנה, פיצוי וקנס. היא טענה כי הארבעה פגעו במידה גבוהה מאוד בשלטון החוק, בסדר הציבורי, בשלמות הגוף והרכוש, בסולידריות החברתית ובחוסן הלאומי. לדבריה, הם "נטלו חלק פעיל ומרכזי במתקפה פרועה, המונית, אלימה וחסרת רסן" שכוונה נגד אזרחים שנבחרו בשל יהדותם או בשל הנחה שהם יהודים.
הסנגורים ביקשו מתחמים נמוכים בהרבה. בא כוח אחד הנאשמים ביקש מתחם של שישה עד תשעה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, וטען כי "מאסר מאחורי סורג ובריח יקטע את רצף חייו הנורמטיבי". סנגור אחר ביקש מתחם שמתחיל בתשעה חודשי עבודות שירות; סנגור נוסף ביקש תשעה עד 18 חודשי מאסר; ובא כוח הנאשם הרביעי ביקש מתחם שמתחיל במספר חודשים שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר. אחת מטענות ההגנה הייתה כי הנאשמים "לא היו היוזמים של האירוע, אלא נגררו לתוכו".
בית המשפט דחה את הניסיון לצמצם את חומרת המעשים. השופט גביזון קבע כי הפגיעה בערכים המוגנים הייתה משמעותית, ובהם ביטחון הציבור, שלומם של המשתמשים בדרך, שלטון החוק והרכוש. הוא נתן משקל לכך שהאירוע התרחש בעת מבצע צבאי, לכך שהחסימה ויידוי האבנים בוצעו בכביש 6 בשעות הלילה, למספר המשתתפים, לכמות האבנים, לקרבה לכלי הרכב ולמניע הגזעני שנקבע בעבירות שבהן הודו הנאשמים.
בגזר הדין הודגש גם פוטנציאל הפגיעה הקטלנית שבהשלכת אבנים לעבר כלי רכב נוסעים. העובדה שבחלק מן האירועים הפגיעה החמורה יותר נגרמה בידי משתתפים אחרים לא הפחיתה, לפי בית המשפט, מאחריות הנאשמים למעשים שבהם הורשעו. מנגד, בית המשפט שמר על ההבחנה בין חלקם לבין מעשים שלא יוחסו להם, ובהם הצתת המכוניות והתקיפות שבוצעו בידי אחרים.
השופט בחן את הפסיקה שאליה הפנו הצדדים וקבע מתחם עונש של ארבע וחצי עד שש וחצי שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, פיצוי וקנס. מתחם הקנס נקבע בין 8,000 ל-15,000 שקל. בכך נדחתה עמדת המדינה למתחם של שבע עד תשע שנים, אך גם נדחו מתחמי הענישה הקצרים שהציעו הסנגורים.
בשלב קביעת העונש בתוך המתחם נשקלו גילם הצעיר של הנאשמים בעת העבירות, ההודאות, חלוף כחמש שנים והנסיבות האישיות שהוצגו בתסקירי שירות המבחן. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את ההמלצות להסתפק בעבודות שירות לגבי שלושה מן הנאשמים, ולא מצא בסיס שיקומי לחריגה מן המתחם לגבי הרביעי. נקבע שלא החל הליך טיפולי משמעותי המצדיק סטייה, וכי בחלק מהתסקירים נמצאו צמצום של חומרת המעשים וקושי בהתמודדות עם המניע שנכלל בהרשעה.
בית המשפט התייחס גם לעקרון אחידות הענישה. נאשם אחר בתיקים נידון בעבר ל-14 חודשי מאסר בגין התנהגות שונה ופחות חמורה של סיכון בנתיב תחבורה, אך השופט קבע שאין בכך להצדיק ענישה דומה לארבעת הנאשמים, שנקבע כי היו מעורבים ישירות ביידוי אבנים לעבר כמה כלי רכב ובחסימת הכביש.
בסופו של דבר העמיד בית המשפט את עונשם של כל אחד מארבעת הנאשמים על חמש שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופות המעצר הרלוונטיות לכל אחד. לכל אחד מהם נגזרו גם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 10,000 שקל או 60 ימי מאסר תמורתו, ופיצוי כולל בסך 7,000 שקל לנפגעים בהתאם לחלוקה שנקבעה בגזר הדין. הפיצוי כלל 3,000 שקל לכל אחד מהארבעה כלפי הנהגת באירוע הראשון, ועוד 4,000 שקל לכל נאשם כלפי נפגע נוסף בהתאם לאירוע שבו השתתף.
תיקים ת"פ 49021-11-21 ות"פ 52754-11-21.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.