בית משפט השלום לתעבורה באילת נמנע משליחת נהג לכלא, אף שקבע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבהן הורשע מתחיל בשמונה חודשי מאסר שניתן עקרונית לרצות בעבודות שירות. השופט גיל אדלמן גזר על הנהג 400 שעות שירות לתועלת הציבור, שבע שנות פסילת רישיון נהיגה, מאסר מותנה ופיצוי לשני נפגעי התאונה, לאחר שקבע כי מצבו הרפואי המורכב, גילו, חלוף הזמן והערכת הסיכון הנמוכה מצדיקים חריגה לקולה מן המתחם.
צריכים עו"ד?
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, נהיגה ברשלנות וגרימת תאונה עם חבלה של ממש לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 38(3) לפקודה, ונהיגה במצב השולל את השליטה ברכב לפי תקנה 26(4) לתקנות התעבורה. ההודאה ניתנה בפברואר 2023, ולא הייתה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש.
לפי העובדות שבהן הורשע, ביום 2 באוקטובר 2021, לפני השעה 18:05, שהה הנאשם בחוף הים באילת ושתה משקאות אלכוהוליים. לאחר מכן נהג ברכבו לכיוון ביתו כשהוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב בשל צריכת האלכוהול. באותה שעה עצר נהג קלנועית בצמוד לכלי רכב שחנו בנתיב הימני, כשאשתו יושבת לצדו. בפסק הדין נקבע שנהגים במקום יכלו להבחין בקלנועית ממרחק של כ-106 מטרים.
הנאשם לא סטה שמאלה אף שהנתיב השמאלי היה פנוי, ופגע בקלנועית. כתוצאה מן התאונה נגרם לנהג הקלנועית שבר בעצם הזנב, ואשתו נפגעה ברגלה. השניים פונו לבית החולים יוספטל. הנאשם לא עצר במקום כדי לבדוק את מצבם או להושיט עזרה, והמשיך לביתו. המשטרה איתרה אותו בביתו כעבור כחצי שעה.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 12 עד 30 חודשי מאסר בפועל ושל ארבע עד שבע שנות פסילת רישיון, לצד רכיבי ענישה נוספים ופיצוי לנפגעים. לשיטתה היה מקום להטיל מאסר בשליש התחתון של המתחם ופסילה בשליש העליון. היא הדגישה את החובה המוטלת על נהג לעצור לאחר פגיעה ואת הערכים המוגנים בעבירת ההפקרה, וטענה כי "עבירת ההפקרה נועדה להבטיח עזרה מיידית לנפגעים ולהגן על חייהם ושלומם הגופני".
ההגנה ביקשה מתחם מתון בהרבה, שתחילתו במספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, וביקשה לסטות לקולה מטעמי שיקום וצדק. בא כוח הנאשם הדגיש כי הוא אותר בביתו בחלוף כחצי שעה, לא ניסה לטשטש את מעורבותו ולא התחמק לאחר שהוצגו לו הראיות. ההגנה גם טענה כי האירוע התרחש בלב העיר ובנוכחות עוברי אורח שהעניקו טיפול ראשוני לנפגעים.
הנאשם עצמו הביע חרטה. בדבריו לבית המשפט אמר: "אני פשוט 3 שנים אני בלחצים נפשיים, אני מביע חרטה". שירות המבחן תיאר אדם שכבן 67 במועד התסקיר, גרוש ואב לארבעה ילדים בגירים, הסובל מבעיות רפואיות. ההתרשמות הייתה כי מדובר באדם מתפקד בעל מערכת ערכים נורמטיבית וכי ביצוע העבירה אינו מאפיין בדרך כלל את התנהלותו. שירות המבחן העריך שהסיכון לביצוע עבירות נוספות בתחום נמוך, והמליץ על 300 שעות שירות לתועלת הציבור, לצד ענישה צופה פני עתיד ופיצוי.
במהלך השנים שלאחר התסקיר החמיר מצבו הבריאותי של הנאשם באופן משמעותי. בפסק הדין פורטו טיפולים במחלת סרטן הערמונית, לרבות טיפול קרינתי והורמונלי, וכן אירוע לבבי בדצמבר 2025 שלווה באי ספיקת כליות חריפה ובאצירת שתן. בינואר 2026 תועד מצב לבבי עם ירידה קלה בתפקוד הלב, ובמרץ אותה שנה עבר הליך רפואי נוסף. בשל מצבו הוא נמצא בשלב זה בלתי כשיר לריצוי עבודות שירות.
השופט אדלמן עמד על חומרת העבירות. נקבע כי הפקרה לאחר פגיעה פוגעת בחובה החברתית והמשפטית לסייע לנפגעים, וכי נהיגה ברשלנות ובמצב השולל שליטה מסכנת את שלומם של משתמשי הדרך. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנזק במקרה זה, אף שהוא ממשי וחמור, אינו נמצא ברף הגבוה ביותר האפשרי. האירוע התרחש בשטח עירוני, הנאשם אותר בביתו בתוך זמן קצר יחסית, והוא הודה במעשיו ולא פעל לטשטש ראיות.
לאחר בחינת מדיניות הענישה והנסיבות, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע בין שמונה חודשי מאסר, שניתן עקרונית לרצות בעבודות שירות, לבין 15 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילת רישיון לתקופה של שלוש עד שבע שנים ורכיבי ענישה נוספים. בכך לא התקבלה עמדת המאשימה למתחם שמתחיל ב-12 חודשים, אך גם לא עמדת ההגנה למתחם קל יותר.
הקושי המרכזי בשלב גזירת הדין היה שמצבו הרפואי של הנאשם מנע ממנו לרצות עבודות שירות. בית המשפט ציין כי אילולא המגבלה הרפואית, היה מקום לשקול מאסר ברף התחתון של המתחם בדרך של עבודות שירות. שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח רק משום שאינו כשיר רפואית לעבודות שירות הוגדרה כתוצאה קשה מדי בנסיבות שנוצרו.
השופט התייחס גם לחלוף הזמן. ההליך נמשך קרוב לחמש שנים ממועד התאונה, בין היתר בשל הצורך לברר את מצבו הרפואי המשתנה ואת שאלת הכשירות לעבודות שירות. נקבע כי דחייה נוספת עלולה להכביד באופן שאינו מוצדק. לכך הצטרפו היעדר עבר פלילי, שמונה הרשעות תעבורה ישנות מסוג ברירת משפט, ההודאה המוקדמת, הערכת שירות המבחן לסיכון נמוך והסיכוי לשיקום.
בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה קיימת הצדקה לחריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום ובהתאם להוראות חוק העונשין. במקום מאסר הוטלו 400 שעות שירות לתועלת הציבור במסגרת בית "צעד קדימה" באילת. בנוסף נגזרו שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירות תעבורה שנקבעו בגזר הדין.
רישיון הנהיגה של הנאשם נפסל לשבע שנים, כאשר מניין התקופה נקבע מיום 2 בפברואר 2025. נוסף לכך חויב הנאשם לשלם פיצוי בסך 2,000 שקל לכל אחד משני נפגעי התאונה, ובסך הכול 4,000 שקל. גזר הדין משקף אפוא מצד אחד את קביעת בית המשפט בדבר חומרת הנהיגה וההפקרה, ומצד שני את ההחלטה שלא לשלוח את הנאשם לכלא בשל הצטברות נסיבות רפואיות ושיקומיות חריגות.
תיק ת"ד 10394-05-22.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.